ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיימו היום (שני) דיון להצגת הצעת התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2023-2024. בדבריו בפתח הדיון חזר שר האוצר על הצהרותיו שהתקציב הקרוב יהיה מרוסן ולא יגדיל בצורה משמעותית את ההוצאה הציבורית, למרות עודפים של עשרות מיליארדי שקלים בקופת המדינה, עליית מחירים מתמשכת ומשבר בשירותים ציבוריים.
בדבריו פירט סמוטריץ' את הרפורמות המרכזיות שיוזם משרד האוצר בחוק ההסדרים הקרוב ואת עקרונות המדיניות התקציבית, אך פרט 'קטן' אחד לא פורסם לציבור: מהי מסגרת התקציב הצפויה, ובכמה הוא יגדל ביחס לשנת התקציב הקודמת, אז עמד על 469 מיליארד שקלים. סמוטריץ' ניסה להנמיך ציפיות ואמר ש"מתחנו את מסגרות התקציב עד המקסימום המתקבל על הדעת מקצועית", והרחיב על השיקולים שהובילו לקביעת מסגרת התקציב, בלי לציין מהי המסגרת המוצעת.
בתגובה לפניית 'דבר', סירבו בלשכתו של סמוטריץ' למסור את מסגרת התקציב, ואמרו שתחילה היא תוצג לממשלה. כך, ככל הנראה, מקווים במשרד האוצר למשוך זמן ולצמצם את הדיון הציבורי על גודל התקציב.
סמוטריץ' גם רמז שחלק מההבטחות בסיכומים הקואליציוניים לא ימומשו בתקציב הקרוב כשאמר ש"כולנו יחד נידרש לוודא שציפיות השרים ריאליות ולייצר הבנה רחבה שיידרשו פשרות לאור צרכי השעה". הוא גם הזכיר מספר פעמים את החשש ממשבר כלכלי, כהצדקה לגידול מתון בלבד בהוצאה.
באופן אירוני, צירוף המילים 'יוקר המחיה' כלל לא הוזכר בדבריו של שר האוצר, וכך גם התכנית שהציגו הוא וראש הממשלה לפני כחודש להקלה על משקי הבית. סמוטריץ' הזכיר צעדים שנועדו להגדיל את היצע הדיור, לקדם תחרות, 'לייעל' את המגזר הציבורי ולצמצם בירוקרטיה, ללא התייחסות למחירים שמשלם האזרח הפשוט על מוצרים ושירותים בסיסיים, או לצורך בהעלאת שכר במגזר הציבורי לאחר שנים של קיפאון בשכר.
הצדקת ה'ריסון' בעזרת אזהרות ממשבר: "אם לא נתנהל בצורה אחראית, אנו עלולים למצוא את עצמנו מול ימים מורכבים של מיתון"
לדברי סמוטריץ', "אנו מציגים היום תקציב ותכנית כלכלית לשנים 2024-2023 אחרי עבודה אינטנסיבית שנעשתה במשרד האוצר בשבועות האחרונים. נכנסנו למשרד לפני כחודש וחצי, ובמקביל לעבודה השוטפת עבדנו על התקציב לילות כימים כדי להביא אותו במועד. ישנה חשיבות רבה להעביר את התקציב בהתאם ללו"ז. זה יאפשר לנו להבטיח ודאות למשק, למשרדי הממשלה ולציבור, וליישם את מדיניות הממשלה."
סמוטריץ' אמר ש"מצב המאקרו בישראל טוב. האינפלציה אמנם עלתה אך בשיעורים נמוכים יותר בהשוואה לעולם, שוק העבודה בסך הכל יציב. אך הסערה לא פוסחת עלינו וישראל ניצבת בפני סיכונים משמעותיים בטווח הקצר, שנובעים מהתפשטות האינפלציה בעולם ועליות הריבית שהגיעו בעקבותיה."
לדברי שר האוצר, "אם לא נתנהל בצורה אחראית, אנו עלולים למצוא את עצמנו מול ימים מורכבים של מיתון ואף משבר כלכלי. זו השעה לנהוג באחריות ולהבטיח שהמשק הישראלי יוכל לצלוח את התקופה ולצאת מחוזקים. לכן התקציב שנציג היום הוא תקציב אחראי. הוא כולל רפורמות מבניות משמעותיות שיאיצו את הצמיחה במשק, ולצדן השקעה תקציבית במקומות הנכונים והיעילים, תוך ריסון מידתי של ההוצאה."
בניגוד למדינות מפותחות רבות בעולם שהגדילו את תקציביהן החברתיים בעקבות משבר הקורונה, שר האוצר פירט שורת הצדקות לאי-הגדלת ההשקעה בציבור. "בעת הזו גוברת החשיבות בריסון ההוצאה", אמר, "עלינו להבטיח שהמדיניות הפיסקלית לא תהיה מנוגדת למדיניות המוניטרית כדי למנוע ליבוי של האינפלציה. ריסון ההוצאה משדר לציבור, לחברות הדירוג ולמשקיעים שהתקציב מקצועי ואחראי. בחנו מה היה בשנים של גאות ושפל – ראינו שהמשבר מגיע מהר. כמו שראינו בשנים 2007-2009, מגמות של עליה בהכנסות וירידה בגרעון, יכולות להתהפך תוך מספר חודשים. לכן, יש לפעול בזהירות פיסקלית ובמדיניות א-מחזורית."
"מתחנו את מסגרות התקציב עד המקסימום המתקבל על הדעת מקצועית"
כאמור, חלק שלם בדבריו של סמוטריץ' שהופצו לתקשורת התייחס למסגרת התקציב, מבלי לציין מהי, ורק לרמוז שההשקעה הציבורית לא תגדל בצורה משמעותית. לדברי סמוטריץ', "התקופה הנוכחית מייצרת אתגרים משמעותיים למסגרות התקציב. עלינו להתמודד עם השלכות האינפלציה, עם דרישות השכר שיבואו לידי ביטוי בהסכם השכר הצפוי עם ההסתדרות, עם הסכמים קואליציוניים בהיקף תקציבי משמעותי מאוד ולצד זאת עלינו לתת מענה לצרכי הביטחון.
"אני יכול לומר שמתחנו את מסגרות התקציב עד המקסימום המתקבל על הדעת מקצועית. מה שתראה כאן היום זו הצעה מרחיבה שלגורמי המקצוע יש איתה קושי לאור האתגרים של התקופה. אך כן יש הבנה לגבי הצרכים השונים ונעשתה עבודה רבה כדי לתת להם מענה אחראי ולהבטיח שהתקציב יעבור בצורה מיטבית.
"ובכל זאת כמו בכל שנה, אנחנו פועלים בצורה אחראית ולפי מסגרות, ולכן התקציב ידרוש גם החלטות אמיצות – יידרש תיעדוף של הממשלה לגבי ההוצאה, וחשוב שנביא תכנית כלכלית משמעותית ואמיצה שתטפל בבעיות היסוד של המשק."
"לאור חוסר הודאות הרב בנוגע למצב הכלכלי ולתחזית ההכנסות, יש להביא במסגרת התקציב מנגנון אשר יאפשר התמודדות עם הסיכונים ועם הפוטנציאל למשבר, כפי שהונהג כאן בתקציביים דו שנתיים קודמים בעקבות לקחי העבר."
חוק ההסדרים: "צעדים היסטוריים שיזניקו את המשק קדימה"
סמוטריץ' התייחס לחוק ההסדרים שלדבריו כולל "תכנית כלכלית רחבה ומקיפה שנוגעת בכל חלקי המשק. כלולים בה צעדים היסטוריים שיזניקו את המשק קדימה לעשורים הבאים". בין הצעדים שהציג שר האוצר, שרובם פורסמו בטיוטה הלא רשמית של החוק:
"חוק תשתיות לאומיות, שיאפשר לנו להאיץ את הביצוע של פרויקטי התשתית ולקצר בחצי את זמן ההקמה שלהם; תכנית דיור רחבה, ובראשה הגדלת היצע הדיור בין היתר באמצעות תמרוץ השלטון המקומי לתעדף פרויקטי דיור; צעדים משמעותיים לקידום התחרות והפחתת הריכוזיות – בשוק המזון והחקלאות, בבנקאות, בביטוח, בשוק הרכב; רשימה ארוכה של צעדים לצמצום בירוקרטיה ורגולציה למגזר העסקי ולציבור – נסיר רגולציה עודפת על יבואני מזון ונתאים אותה לסטנדרט האירופי, נחתוך את הבירוקרטיה למאות אלפי עסקים זעירים בתשלום המס, נקל את מנגנון הרישוי של מפעלים בתעשיה ועוד.
מהלכים נוספים שהציג סמוטריץ' הם "צעדים לייעול המגזר הציבורי – הפחתת העומסים במערכת הבריאות באמצעות ייעול תהליך הוצאת ימי מחלה וקבלת מרשמים לתרופות, נביא צעדים משמעותיים לייעול כוח האדם והתקציב במערכת הביטחון, נקדם את הדיגיטציה בממשלה; מלחמה בהון השחור – התכנית הכלכלית כוללת צעדים רבים למלחמה בפשיעה הכלכלית – נצמצם את האפשרות להחזיק מזומן שהוא הגורם המרכזי המזין את ארגוני הפשיעה, ניאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ובהונאות בתחום הדלק".
