"דווקא מתוך האמונה שלי בצורך לשנות את מערכת המשפט, הייתי רוצה לראות אותנו עושים זאת מתוך הסכמות", אומר ל'דבר' עודד רביבי, ראש המועצה המקומית אפרת, ממובילי מכתב ראשי רשויות הקורא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפעול לגיבוש מתווה בהסכמה רחבה לרפורמה המשפטית.

במכתב, עליו חתמו 90 ראשי רשויות, הם קראו "לשבת יחדיו, לברר לעומק את העמדות של כל צד, ולפעול ככל האפשר כדי להגיע להסכמות רחבות בנושאים בהם הצעות החקיקה נוגעות, בטרם תושלם". הם הוסיפו כי יש לעשות כל מאמץ כדי "להגיע להבנות והסכמות רחבות, מתוך אמונה עמוקה כי למחבר בינינו יש ערך זהותי, חברתי ולאומי הנמצא בבסיס קיומנו בארץ הזאת".

ליוזמתו של רביבי הצטרפו גם ראשי ערים המזוהים עם מפלגת הליכוד, בהם ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי שי חג'ג', ראש עיריית אריאל אלי שבירו וראש עיריית נשר רועי לוי. לצידם חתמו עליו גם ראשי רשויות המזוהים עם מפלגות השמאל והמרכז.

לדברי רביבי, "ראשי הרשויות החתומים על הפניה לראש הממשלה מגיעים עם עמדות מגוונות ביחס לרפורמה במערכת המשפט. לכן קראנו לגיבוש הסכמות רחבות, אבל לא הצענו בשלב הזה מתווה משותף".

"מתווה הנשיא נותן הכרה לציבורים הרחבים שחשים כאב מחד ושרוצים ברפורמה מאידך"

שעות לאחר פרסום המכתב הציג נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג מתווה לפשרה סביב הרפורמה, שקרא לעצירת החקיקה, וקיום מו"מ על בסיס חמישה עקרונות: חקיקת 'חוק יסוד החקיקה' שיסדיר את היחס בין חוקים רגילים וחוקי יסוד; תכנית רב שנתית לצמצום העומס השיפוטי; תכנית מוסכמת לייעול מערכת המשפט והגברת אמון הציבור; שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שבו לאף רשות שלטונית לא יהיה בה רוב מבונה; ויצירת הסכמה בנושא השימוש בעילת הסבירות, שמאפשרת לשופטים לפסול חוקים והחלטות שלטוניות.

לדברי רביבי, המתווה שהציע הנשיא הוא כיוון אפשרי ורצוי להגעה להסכמה. "אני חושב שהמתווה קרוב למה ששר המשפטים יריב לוין סימן כדברים החשובים לקידום הרפורמה, וזה בסיס טוב לדון ולהתקדם איתה. זה נוגע בנושאי הליבה הדורשים, ונותן הכרה לציבורים הרחבים שחשים כאב מחד ושרוצים ברפורמה מאידך".

"אנחנו מבינים את המשמעות של קבלת החלטות ועושים את זה בחיי היום יום, תוך שיתוף ומעורבות של הציבור"

את ההתגייסות של ראשי רשויות רבים לתמיכה בפשרה הוא מסביר באופיו של השלטון המקומי, שמחייב חיבור יום יומי לשטח ולציבור. "ראשי הרשויות נבחרים בבחירה ישירה. אנחנו מבינים את המשמעות של קבלת החלטות והתווית מדיניות, ועושים את זה בחיי היום יום, תוך שיתוף ומעורבות של הציבור."

לדבריו, "בסוף יש הבדל מהותי בין הפוליטיקה המקומית לארצית. אנחנו קרובים לתושבים, בקשר יום יומי איתם וישיר. בפוליטיקה הארצית, אחרי שנבחרת אתה פחות מחויב. אני לא מכיר קיצורי דרך, ויודע שבסוף, גם אם אתה מצליח לחוקק חוקים, אם אין סביבם הסכמה רחבה והפנמה של החשיבות שלהם, דברים נופלים".

מתוך כך, הוא מדגיש את הצורך ברפורמה בהסכמה רחבה. "החשש שלי דווקא כמי שתומך ברפורמה, היא שישלימו את תהליך החקיקה, אבל גלי המחאה ימשיכו, ובפועל יתקשו ליישם אותה. שנתקדם מהר מדי, ואז נצליח ברפורמה אבל נאבד את העם, ויצא שכרנו בהפסדנו".

רביבי מוטרד מהקולות הנשמעים בשיח הציבורי בשבועות האחרונים. "אני חושב שאנחנו במדרון חלקלק, והתמונות שרואים רק מחרידות ומזעזעות יותר. תמונות כמו שראינו היום מוועדת החוקה מזכירות לנו את התמונות מארה"ב. לא כך אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו. אני מקווה שהקריאות להידברות יכניסו מעט מתינות לשיח".

המכתב יצר שיח, ולדבריו, "מאז שפרסמנו אותו, אני מקבל הרבה פניות עם רעיונות". הוא מספר על אחת מהן שעניינה אותו במיוחד: "לתקן את חוק יסוד נשיא המדינה, באופן שיאפשר לו במקרים קיצוניים, כשיש חקיקה או פסק דין של בית המשפט העליון שמעורר בחברה הישראלית סערה, להכריז על עיכוב ביישום החקיקה או פסק הדין למשך שישה חודשים, על מנת לנסות ולאפשר שיח של הסכמות בין הצדדים. אם מאמצים את הגישה הזו, זה מצמצם את הלחץ על הממשלה, ואין צורך לדאוג שאחד הצדדים מפסיד".