עדי ניר, בן קיבוץ שריד, עבד במשך שנים ברפאל בתחום האיירוספייס, עד שהחליט לרתום את הידע הטכני שלו למשימה חדשה. בדיקה מעמיקה של צרכי השוק החזירה אותו לשורשיו החקלאיים. זיהוי בעיית המחסור בידיים עובדות בחקלאות הביא להתמקד בגידול השכיח ביותר בחממות ברחבי העולם: עגבניות. יחד עם אחיו הקים את חברת האגרוטק MetoMotion, ויצא להרפתקה על עבר חקלאות העתיד. יחד יצרו את GRoW: הרובוט ראשון בעולם לקטיף עגבניות.
מחסור בידיים עובדות בחקלאות הוא בעיה שמוכרת היטב לחקלאים בכל העולם. מדינות רבות מסתמכות על מהגרי עבודה, דוגמת ישראל שמייבאת עובדי חקלאות מצידו השני של העולם, ממדינות כגון תאילנד. ענפי חקלאות עתירי עבודה דורשים מיומנות וניסיון במגוון משימות כגון גיזום, ניטור, האבקה, הסרת עלים וקטיף.
לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, גידולי עגבניות מכסים כ-35% משטחי הגידול בחממות ברחבי העולם, ובמיוחד בקנדה, מקסיקו והולנד. בהתאם, עלות העבודה נחשבת לתשומה בעלת משקל רב בחישוב עלות התוצרת החקלאית. מומחים בכלכלה חקלאית מעריכים שמדובר ב-50%-30% מעלויות הייצור בחממות.
הפיתוח המהפכני של MetoMotion מכוון לתת מענה למגדלי העגבניות. החברה קבעה את משכנה בהולנד, שהיא כיום המרכז העולמי לפיתוח חממות טכנולוגיות. הוא יוצג לראשונה בישראל בתערוכה החקלאית שתיפתח מחר בתחנת המחקר "יאיר", מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, בחצבה.
האתגרים בגידול חקלאי רק הולכים ומתרבים. די למנות את העלייה בעלויות העבודה והאנרגיה, כמו גם שינויי האקלים המורגשים ביתר שאת בשנים האחרונות. תכיפות אירועי קיצון במזג האוויר, ריבוי קרות וחמסינים שלא נראו כמותם באזורים כמו אירופה וארה"ב. כל אלה הביאו את תחום החממות הטכנולוגיות להתפתח בשנים האחרונות ברחבי העולם בניסיון לצמצם את חוסר הוודאות הכרוך בגידול חקלאי. בעזרת הטכנולוגיה מצליחים חקלאים להגביר את שליטתם בתנאי הגידול, בנגיעות מזיקים ובהשקעה האנרגטית הכרוכה בפעילות חקלאית.
עדי ניר מנכ"ל חברת האגרוטק MetoMotion: "הבנו שהחממות הטכנולוגיות כובשות את העולם. להכניס רובוטים לשוק הצומח הזה הוא מבחינתנו צעד אסטרטגי שבעצמו יביא להמשך התפתחות החממות. ככל שהרובוטיקה תתפתח, אני מאמין שנראה יותר צרכים של המגדלים שנענים בעזרתם".
עבודה 24/7 ללא טעינה, מצלמת תלת ממד ושתי זרועות קטיף
הרובוט האוטונומי GRoW מותאם לחממות היי-טק (חממות טכנולוגיות), שכוללות מערכות שליטה באקלים, ויסות טמפרטורה וגידול על מצע מנותק מהאדמה. הן מותאמות לשילוב רובוטיקה ומצוידות במסילות סטנדרטיות. הרובוט האוטונומי, נע על גבי מסילה לאורך שורות הצמחים בחממה, ומצויד במצלמת תלת ממד בעלת ראייה דו-ערוצית לזיהוי ואיתור יבול בשל ומוכן לקטיף. כאשר הרובוט מזהה עגבניות בשלות, הוא שולח זרוע רובוטית שקוטפת את אשכול העגבניות מהצמח. המצלמה המשוכללת מסייעת לו גם לאתר גבעולים חבויים ולפנות מכשולים. התקן הקטיף תופס וקוטף את אשכול העגבניות מהצמח בפעולה אחת, בלי לגרום נזק לצמח או לפרי. מכיוון שיש לו שתי זרועות, רובוט GRoW אחד יכול לקטוף בו זמנית משני צידי השורה.
העגבניות שנקטפו מונחות על מסוע פנימי שמוביל למערכת אריזה קומפקטית, תוך כדי המשך הקטיף. את מיכלי הפרי המלאים הוא מעביר ל-GRoW-Assist, עגלה שמחוברת לגוף הרובוט ומצוידת בארגזים לשימוש חוזר.
את האנרגיה להפעלתו מקבל הרובוט מהעגלה הנגררת. בסוף כל שורה מוחלפת העגלה העמוסה בפרי בעגלה ריקה, כך שמתאפשרת עבודה רציפה 24/7 ללא טעינה של הרובוט. המערכת כולה נשלטת על ידי מחשב, ומאפשרת מעקב אחר נתונים תוך כדי הקטיף. רובוט אחד יכול לכסות שטח חממה של 10,000 מ"ר, כך שבחממת עגבניות ממוצעת ששטחה 50,000 מ"ר נדרשים כחמישה רובוטים.
"הטכנולוגיה החדשנית מעניקה מענה משלב הקטיף ועד לאריזה, משדרגת את אופן הקטיף למיומן ויעיל", מסביר ניר. לרובוט יש הספק קטיף של אשכול עגבניות ב-10 שניות. תוך כדי הקטיף הרובוט גם אוסף נתונים: כמות יבול, משקל וגודל כל עגבנייה, היכן נקטפה ועוד, שבעזרתם ניתן לחזות את היקף התפוקה בכל חממה. "הרובוט מאפשר פתרון מקיף שמשתלב בקלות בפרקטיקות המקובלות בעבודה בחממות, מספק נתונים ומנהל תהליך אוטומטי מהצמח ועד לאריזה".
סימנים להתעניינות מצד חקלאים בארץ, תמיכה ממשלתית תסייע בהטמעתו בחממות הישראליות
עד כה, פועלים רובוטים של החברה בשתי חממות היי-טק מסחריות בהולנד, וכעת מתבצע שלב המעבר לפעילות בקנה מידה מסחרי. בקרוב ישתלב הרובוט בחממות נוספות בהולנד ובקנדה ובהמשך ברחבי עולם. פיתוח הרובוט GRoW זכה במקום ראשון בעולם ב-'GreenTech Robot Challenge' ההולנדי לשנת 2022, ומקום שלישי לפיתוחים חדשניים בתערוכת החקלאות הצרפתית 'SIVAL' שנערכה החודש.
מבחינת עלויות, אמנם מדובר בטכנולוגיה יקרה, כאשר המחיר הרשמי הוא 170,000 יורו, אך לפי תחשיבי החברה, עלות השימוש ברובוט GRoW מאפשרת חיסכון אדיר: עלויות הרכישה, השירות והתמיכה מגיעות לכחצי מעלות קטיף ידני למ"ר בחממה בהולנד. בחברה מעריכים שהמערכת מחזירה את ההשקעה בה תוך כ-3 שנים. כדי לסייע לחקלאים לאמץ את הטכנולוגיה, בוחנת החברה בימים אלה אפשרות לחוזה ליסינג ארוך טווח, שיאפשר למגדל לחסוך את ההשקעה הראשונית.
לנציגי החברה ברור שהחדרת המוצר לישראל היא אתגר לא פשוט. "לחקלאים בארץ אין כסף", אומר איתמר זיסלין, מנהל המכירות של החברה בהולנד. "יש התעניינות של חקלאים בארץ בהקמת חממות טכנולוגיות, אבל בשנים האחרונות החקלאות בארץ יובשה, ואין תמיכה בחקלאים כדי שיוכלו לעשות את המעבר ושילוב הטכנולוגיה. מאוד קשה להתחרות בשוק העולמי כי אין השקעות ממשלתיות. כשרוצים שיהיה גידול מקומי איכותי צריך להשקיע בזה. אנחנו מקווים שהממשלה הנוכחית תהיה מוכנה לא רק להכיר ביתרונות של הכנסת טכנולוגיה ורובוטיקה, אלא גם תתמוך בחקלאים כדי שיוכלו להשתמש בה. יש כאן בהחלט בשורה מבחינת הגברת הייצור החקלאי".
הרובוט פותח בסיוע היחידה למינוף המו"פ החקלאי והחדשנות במשרד החקלאות, שרואה בו פתרון מסחרי מבטיח. בתמיכת מנהלת ההשקעות של המשרד יוכלו מפתחי הרובוט לקבל תמיכה ייעודית להטמעת הטכנולוגיה ולסיוע לחקלאים שיבחרו לאמץ אותה.
לדברי זיסלין, החברה מתכננת בעתיד להתרחב לגידולים נוספים, להוסיף משימות למגוון התפקודים של הרובוט ולפתח דגם שיותאם לחממות "רגילות", שאינן מותאמות לטכנולוגיה מתקדמת. עבור חקלאים רבים שאין באפשרותם להפעלת טכנולוגיות מתקדמות בשל ההשקעה הגדולה בהתאמת החממות הנדרשת, זו בהחלט בשורה מעוררת תקווה.
