דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
26.7°תל אביב
  • 25.9°ירושלים
  • 26.7°תל אביב
  • 23.9°חיפה
  • 26.2°אשדוד
  • 30.9°באר שבע
  • 36.8°אילת
  • 32.1°טבריה
  • 23.6°צפת
  • 28.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הרפורמה במערכת המשפט

חשש לפגיעה במיעוטים ולפסילת מועמדים לכנסת: כך תשפיע הרפורמה המשפטית על הציבור הערבי

עו"ד עדי מנסור מארגון עדאלה ועו"ד יעקוב איברהים מעמותת יוזמות אברהם מפרטים שורת השלכות אפשריות, ומזכירים את הנקודות המעטות בהן בג"ץ התערב לטובת זכויות המיעוט הערבי | על ביטול עילת הסבירות: "עצם היעדר האפשרות לביקורת מתיר שימוש בכוח"

חברי הכנסת עופר כסיף (מימין), אחמד טיבי ועאידה תומא סלימאן בדיון בבית המשפט העליון על פסילת מעומדים מהרשימה המשותפת, ספטמבר 2019 (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90)
חברי הכנסת עופר כסיף (מימין), אחמד טיבי ועאידה תומא סלימאן בדיון בבית המשפט העליון על פסילת מעומדים מהרשימה המשותפת, ספטמבר 2019 (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90)
יניב שרון

לרפורמה במערכת המשפט שמקדמים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן יהיו השפעות משמעותיות שעלולות לפגוע בציבור הערבי בישראל – כך אומרים ל'דבר' עו"ד עדי מנסור מהמחלקה לזכויות פוליטית ואזרחיות בארגון עדאלה, ועו"ד יעקוב איברהים, מנהל שותף של המחלקה הציבורית בעמותת יוזמות אברהם.

פסקת התגברות על חוקי יסוד עלולה לפגוע במיעוטים

"בהיעדר חוקה ישראל, יש חוקי יסוד המגינים על האזרחים בכלל ועל המיעוטים בפרט", מסביר יעקוב איברהים. "חוקי היסוד הם הכנה לחוקה. חוק כבוד האדם וחירותו, למשל, מעגן את ערך השוויון, על אף שאין חוק יסוד שוויון. חוקי יסוד הם בעלי מעמד גבוה יותר מחוק רגיל. הם נועדו להסדיר את חלוקת הסמכויות בין מוסדות השלטון השונים, ולעגן חלק מזכויות האדם והאזרח, ובתוכם כמובן זכויות המיעוטים. מציעי הרפורמה מבקשים להקל על הכנסת לחוקק חוק ש'מתגבר' על חוק יסוד, באמצעות 'פסקת ההתגברות'".

כיום חוקי היסוד דורשים רוב רחב כדי לחוקק חוק עם פסקת התגברות. הרפורמה מציעה לצמצם את הרוב הנדרש.

סוגיה נוספת היא האפשרות של הכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בית המשפט. "ההצעה היא שהכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שנפסל ע"י בית המשפט ברוב של 61 ח"כים", מסביר עו"ד מנסור, "בית המשפט יוכל לפסול חוקים רק בהצבעה פה אחד, אבל ברוב רגיל יהיה אפשר לבטל את החלטת בית המשפט."

עו"ד עדי מנסור, המחלקה לזכויות פוליטיות ואזרחיות, עדאלה (צילום: אלבום פרטי)
עו"ד עדי מנסור, המחלקה לזכויות פוליטיות ואזרחיות, עדאלה (צילום: אלבום פרטי)

"כך, אם אחד מחברי הכנסת הציע חוק רגיל שמפלה קבוצה מסוימת בחברה ופוגע בהם בצורה לא מידתית, וחוק זה סותר את חוקי היסוד, אז לפי פרשנות בית המשפט לחוקי היסוד ניתן לקבוע כי החוק איננו חוקתי ולבטל אותו. עם ההצעה החדשה של פסקת ההתגברות, לכנסת תהיה האפשרות לחוקק מחדש חוק שנפסל למרות שאינו חוקתי".

ביטול עילת הסבירות: "היעדר ביקורת מתיר שימוש בכוח"

עקרון הסבירות הוא עקרון בביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות, לפיו אפשר לפסול החלטות בשל 'חוסר סבירות'. עו"ד מנסור מסביר את מבנה העיקרון הזה: "האם היו שיקולים זרים, האם הנימוקים ראויים, והאם התוצאה אינה אבסורדית."

לדברי מנסור, "העיקרון הזה עומד במתח מסוים עם הפרדת הרשויות. הוא נועד למנוע אפליה ולהבטיח הליך תקין. הוא משאיר את הגוף הפוליטי, בעל כוח חזק, תחת ביקורת. ביטול עיקרון הסבירות יפתח פתח לשיקולים זרים, לאפליה, להיעדר הליך תקין. השימוש בכוח של הממשלה יהיה רב. עצם היעדר האפשרות לביקורת מתיר שימוש בכוח".

איברהים מוסיף ש"כיום לבית המשפט זכות לבקר את מהלכי השלטון ע"פ הסבירות. עם ביטול עילת הסבירות, השלטון יהיה חסין מביקורת שיפוטית, לא תהיה הגנה מפני התנהלות שרירותית של הממשלה, או התנהלות מושחתת בלי ביקורת משפטית".

לדעת מנסור, התערבות בית המשפט העליון בחוק ההסדרה ומניעתו את הפקעת האדמות בגדה המערבית היו בין הגורמים לצעד הזה. עם זאת הוא מדגיש ש"עד היום ביטל בית המשפט רק 22 חוקים. בית המשפט לא מתערב כל הזמן. צריך לבחון את המציאות. בית המשפט מתערב בצורה חלקית ומדודה".

עילת הסבירות משמשת את בית המשפט לבקר את מהלכי הרשות המבצעת מבחינת הגינות ההליך, האפליה והתוצאות הצפויות של המהלך. לדוגמא, אם המהלך מביא לתוצאה אבסורדית. "המדינה הציבה כתנאי לעבודה את השירות הצבאי. זוהי אפליה כלפי האזרח הערבי" מדגים איברהים, "זה מצב אבסורדי, כי המדינה היא זו שפטרה את האזרח הערבי משירות צבאי."

ביטול עצמאות היועצים המשפטיים: מנציג החוק במשרד לנציג המשרד בפני החוק

מרכיב נוסף ברפורמה המכונה 'חוק היועמ"שים' יהפוך את היועץ המשפטי במשרדים ממשלתיים וברשויות ציבוריות למשרת אמון שכפופה לשר, ולא למינוי מקצועי, ובכך לפגוע בעצמאותם לפרש את החוק ולהיות מעין 'שומרי סף' שמונעים מהרשות להחליט החלטות בלתי חוקיות.

לדברי איברהים, "השינוי המוצע הוא להחליש את מעמדו של  היועץ המשפטי, כך שכל שר יכול למנות את המקורבים אליו למשרה זו. כל זה במטרה לשלול את עצמאות מערכת המשפט, וכך מחלישים את קיום הדמוקרטיה. תפקיד היועץ יהיה לייעץ מה טוב לממשלה, למצוא דרך משפטית להצדיק את הממשלה, במקום לדאוג שהממשלה פועלת לפי החוק ולטובת הציבור".

לדברי מנסור, המהלך עלול להשפיע בעקיפין על פתיחה בהליכים משפטיים, מכיוון שישנם הליכים שלשם פתיחתם נדרש אישור של היועץ המשפטי לממשלה, למשל, חקירות אישי ציבור בחשד להסתה.

שינוי אופן מינוי השופטים: רוב מוחלט לממשלה

כיום חברים בוועדה לבחירת שופטים,  שופטים, נציגי לשכת עורכי הדין, ונציגי הממשלה והכנסת, כאשר לאף צד אין רוב בוועדה וכדי לקבל החלטה נדרשת הסכמה של לפחות חלק ממרכיבי הוועדה. ברפורמה מוצע להחליף את נציגי לשכת עורכי הדין בנציגי ציבור שימונו ע"י הממשלה, ולמעשה להעניק רוב מוחלט בוועדה לנציגי הקואליציה (הכנסת, הממשלה ונציגי הציבור שמונו על ידי הממשלה). כמו כן הוצע שהממשלה תמנה את נשיא בית המשפט העליון. זאת בניגוד לשיטה הקיימת, בה ותיק השופטים ממונה לנשיא בית המשפט.

לדברי מנסור, "הרפורמה תרחיב את ההשפעה הפוליטית על בית המשפט העליון דרך מינוי השופטים. זה שינוי שהתחיל כבר בימי איילת שקד כשרת המשפטים, אבל עכשיו זה יתעצם."

ביחס לציבור הערבי אומר מנסור ש"הוועדה למינוי שופטים מפלה את האזרחים הערבים. עדיין אין אזרחים ערבים בעמדות מפתח. בשנים האחרונות יש יותר שופטים ערבים. אבל עכשיו, הסיכוי של עורך דין ערבי להתקדם לעמדת שיפוט יפחת".

החשש: פסילת מפלגות ומועמדים ערבים

סוגיה נוספת שמעלה עו"ד מנסור היא פגיעה בייצוג הפוליטי של האזרחים הערבים, באמעות פסילת רשימות ערביות או מועמדים ערבים מהתמודדות בכנסת. עד היום, כשוועדת הבחירות לכנסת, שהיא גוף פוליטי, פסלה מועמדים ערבים, בג"ץ התערב ואפשר להם להתמודד.  "הפחד העיקרי הוא פגיעה בייצוג הפלסטיני בשיטה הקיימת. ככל שמתרחקים מייצוג קבוצות מיעוט ומפלגות קטנות, זה יפגע ביכולת של הערבים ושל מיעוטים אחרים להיות מיוצגים בכנסת".

"המאבק שלנו הוא לא על שימור שיטה, אלא על שוויון וזכויות אדם"

לדברי מנסור, הוויכוח הציבורי על הרפורמה כמעט שאינו לוקח בחשבון את הציבור הערבי. "הדיון היום מתקיים על מידע כוזב, ונועד לחזק את כוחו של הימין הקיצוני. כל הדיון מתרחש בתוך המרחב הציוני. לכן הערבים לא חלק בזה. אין שותפות באמנה חברתית אחת. מבחינת הציבור הפלסטיני, ניאבק בכל דבר שיכול לפגוע בזכויות שלנו. בדיון שקיים היום אנחנו לא מיוצגים לא בניסיון המצטבר ולא באינטרסים".

לדעתו, קיים פער גדול בין המחנה הנאבק ברפורמה לבין הציבור הערבי. "אלה הנלחמים ברפורמה רוצים לשמור על הסטטוס קוו. הם רואים כרגע דמוקרטיה וזכויות אדם. אנו רואים שאין דמוקרטיה אמיתית, זהו משטר של עליונות לאומית. ההסכמים הקואליציוניים יובילו להרחבתה. זו לא מערכת שצריך להציל אותה, זו מערכת שמפלה אותנו. לכן, המאבק שלנו הוא לא על שימור השיטה, אלא על שוויון וזכויות אדם. מנקודת המבט הזו, יש פתח צר להיאבק נגד חוקים גזעניים. אבל הפתח הצר הזה הוא בעייתי. בינינו לבין השמאל הציוני אין דמיון במאבק. אלו לא אותם רצונות, אוטופיה וניתוח של המציאות".

לדעת איברהים, על הציבור הערבי להצטרף למאבק בשל היותו מיעוט. "ישנה אמירה שממילא בית המשפט לא מגן, אבל הוא עדיין המפלט האחרון. צריך לזכור את פסק דין קעדאן". בפסק הדין הזה, עמד בית המשפט על זכותה של משפחה ערבית לגור ביישוב קהילתי יהודי.

לדעת איברהים "חלק מהשינוי הנדרש הוא יותר ייצוג של האזרחים הפלסטינים בתפקידים שונים, כולל שופטים במערכת המשפט בכל הערכאות. כיום למשל, פחות מ-10 אחוזים מהשופטים בישראל הם אזרחים ערבים, מחצית מהאחוז שלהם במדינה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!