דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
קנדה

הסכם טיס"א / ישראל מנהלת מו"מ על הסכם סחר חדש שעלול לפגוע באינטרס הציבורי

בתחקיר שפורסם אמש על ידי קרן התחקירים, גוף שמאגד תחתיו מספר כלי תקשורת, דווח על הסכנות הטמונות בהסכם שנמצא בימים אלה במו"מ בז'נבה. "זה הסכם שמהותו היא השתלטות התאגידים הגדולים על הדמוקרטיות הגדולות."

תחקיר מאת קרן התחקירים (תמונה באדיבות הקרן)
תחקיר מאת קרן התחקירים (תמונה באדיבות הקרן)
דוד טברסקי

תחקיר בכורה של קרן התחקירים שהתפרסם אתמול מראה כי שממשלת ישראל מנהלת משא ומתן על כניסה להסכם סחר חדש בשם טיס"א (TISA). מסמך שהודלף מהדיונים מתריע על הסכנות שבחתימה על ההסכם שחותר תחת האינטרסים של הציבור הישראלי וסמכותה של כנסת ישראל לטובת רווחיהם של תאגידי ענק.

על פי ערן הילדסהיים, עורך ומייסד הבלוג 'הכלכלה האמיתית', שערך את התחקיר, הדיונים על ההסכם החדש מתרחשים מזה כ-3 שנים בז'נבה שבשוויץ בין פקידים ממשרד הכלכלה הישראלי ונציגים של מדינות זרות. ההסכם החדש בא להחליף את הסכם הסחר הישן שישראל חתומה עליו, הגאט"ס (GATS). "הסכם השירותים הבינלאומי, המקביל להסכמי הסחר הבינלאומיים הגדולים ומקבץ תחתיו את רוב הכלכלות הגדולות בעולם – למעט סין ורוסיה – והיה אמור להיחתם עד סוף השנה. כמעט 50 מדינות צפויות להיות שותפות להסכם, כ-70% מסך הסחר העולמי בשירותים. מבחינת ישראל מדובר בהסכם חשוב, שכן יצוא השרותים מהווה שליש מסך כלל היצוא אצלנו".

מלבד העובדה הבעייתית בפני עצמה על כך שהדיונים על אודות ההסכם הכלכלי החשוב ביותר של מדינת ישראל לשנים הקרובות שישפיע השפעה קריטית על חלק גדול מהמשק, מתקיימים הרחק מעיניי הציבור והתקשורת ואף השרים לא יזכו לראות את פרטי ההסכם עד ל-12 ימים לפני אישורו בממשלה. אחת הבעיות המרכזיות של ההסכם היא הכוח העצום שמאפשר ההסכם לתאגידים גלובליים לקדם את האינטרסים שלהם במדינות שונות גם אם הם אינם עולים בקנה אחד עם המחשבה והפוליטיקה של נבחרי הציבור. הילדסהיים נותן את הדוגמא של ממשלת קנדה בראשות ז'אן קרטיין ב-1997 אשר תחת הסכמי ה-NAFTA נאלצה להתקפל בפני הדרישות והאינטרסים של התאגיד האמריקאי של ג'נרל מוטורס ואקסון מובייל, וזאת חרף שהממשלה החליטה באופן דמוקרטי לא לאפשר לתאגיד להמשיך את עיסוקיו כרגיל בקנדה.

על פי הילדסהיים, ההסכם לא יובא לאישור הכנסת ולמרות שלל הסכנות שנמצאות בסדקים של ההסכם – קשה עד בלתי אפשרי לבטל ולהחזיר לאחור הסכמים שכאלו. משרד הכלכלה לא מכחיש את המשא ומתן ובחר להגיב בזו הלשון "תכנית העבודה הנוכחית הינה לסיים את המו"מ על ההסכם עד לסוף השנה. לגבי תוכן ההסכם אין באפשרותנו לענות על שאלות ספציפיות או לפרט על הסעיפים המוזכרים"

"להסכמי הסחר הבינלאומיים חשיבות עליונה בעולם שהוא כבר מזמן כפר גלובלי אחד גדול. מספר הולך ועולה שלהם נחתמים במהלך השנים האחרונות בין מדינות העולם. ההסכמים מסדירים הורדת חסמים בפני סחר בינלאומי, מקלים על תנועת סחורות ושירותים ממדינה למדינה ואמורים לאפשר לאזרחי אותן מדינות ליהנות מיתרונות הגלובליזציה, ומרמת החיים והשפע שהיא יכולה להביא. אלא שמההדלפות מהדיונים על הסכם הסחר טיס"א עולה החשש האינטרס של האזרחים נדחק מפני האינטרס התאגידי, וריבונות המדינה נפגעת".  בין הבעיות העיקריות העומדות על הפרק הן הקושי של המדינה בפיקוח על תנאי הסחר, חלוקת הרווחים, המיסוי, דרישה להלאמה ואף עמידה בסכנה בפני תביעה בטריבונות בין לאומיות (בעיקר דרך מנגנון ה-ISDS דרכו תאגידים יכולים לתבוע מדינות) על הפרות או שינויים בהסכם , גם אם יתקבלו בהחלטה של הממשלה.

מכולות בנמל חיפה. צילום: יעקב נעומי / פלאש 90.
מכולות בנמל חיפה. צילום: יעקב נעומי / פלאש 90.

"כאשר נכנסים לפרטים, קוראים את המסמכים שהודלפו בויקיליקס, ואת הניתוח של מסמכים אלו, רואים תמונה שונה לחלוטין" טוען אמנון פורטוגלי, חוקר הסכמי סחר במכון ואן ליר בדבריו להידלסהיים, "זה הסכם שמהותו היא השתלטות התאגידים הגדולים על הדמוקרטיות הגדולות. הסכם הסחר הוא למעשה מסמך אנטי-דמוקרטי, שבו תאגידים משתמשים בהסכם סחר אשר כלליו נקבעים במשא ומתן חשאי, כדי להבטיח את חופש הפעולה שלהם, לבצר למעשה את שליטתם בעולם".

במדינות רבות בעולם, בעיקר באירופה ובארה"ב, הדיון על ההשלכות של הסכמי הסחר עולה אט אט לדיון הציבורי. הפגנות ענק בגרמניה וצרפת, הברקזיט בבריטניה ואף עלייתו לשלטון של טראמפ – הם דוגמא מובהקת להתנגדות של חלקים גדולים בציבור למהלכים בינלאומיים שמבטיחים שפע ורווחה לכלל אך בשורה התחתונה שולחים רבים עוד יותר עמוק לעוני בזמן שמעטים מרוויחים.

ב"אינדיפנדנט" נכתב על דו"ח מטעם Global Justice Now, ארגון בריטי העוסק בנושאים של גלובליזציה וצדק עולמי, שטוען שאחת הסכנות הגדולות בהסכמים האלו הוא החזרת המערכת הכלכלית העולמית והלאומית למצב של טרום משבר הפיננסי של 2008 במטרה להקטין עד למינימום את הפיקוח של ממשלות על ההון "הצעדים שננקטו לאחר המשבר הפיננסי של 2008 אמנם אפילו לא התקרבו לרמה שתספיק לגרום להבראת המערכת הפיננסית שקרסה, אבל תעשיית הפיננסים כבר מחפשת להשיב את הגלגל לאחור … טיוטת טיס"א מציעה להסיר את ההגבלות על הערך הכולל של טרנסאקציות של שירותים או נכסים, הגבלות הבאות בצורה של מכסות מספריות או של החיוב לקיים מבחן צרכים כלכליים" נכתב בדו"ח.

ועדת הכלכלה צפויה להתכנס ב-30 בנובמבר כדי לדון לראשונה בחלקה של ישראל במשא ומתן החשאי. בתגובה לכתבה, ענה משרד הכלכלה: "תכנית העבודה הנוכחית הינה לסיים את המו"מ על ההסכם עד לסוף השנה. לגבי תוכן ההסכם אין באפשרותנו לענות על שאלות ספציפיות או לפרט על הסעיפים המוזכרים. חשוב להבהיר שההסכם משקף את רמות הליברליזציה הקיימות במשק הישראלי ואין בו משום דרישה להפרטת שירותים. כמו כן, יישוב הסכסוכים ינוהל במנגנון בין מדינתי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!