"אני פונה לשר האוצר סמוטריץ' ולמשרד האוצר בקריאה לאפשר חתימת צווי הרחבה שישפרו את שכרם ותנאיהם של מאות אלפי עובדים במשק" אמר אתמול (שלישי) יוסי ברבי, יו"ר איגוד עובדי השמירה, הניקיון והטיפול הסיעודי בהסתדרות, בפאנל שעסק בנושא במסגרת כנס אילת לעבודה. "העובדה שלא ניתנים צווי ההרחבה הללו גורמת לעובדים השקופים הללו עוול. זה המנוע היחיד שיאפשר לנו לעזור למאות אלפי עובדים שקופים במשק".

פנייתו של ברבי ושאר חברי הפאנל נתקלה בהתנגדות מצד נתנאל אשרי, נציג אגף התקציבים בדיון, שהביע התנגדות לשימוש בצווי הרחבה לשיפור שכר בענפים ספציפיים. אשרי אמר שהוא מצפה מהחברות הפרטיות, שרבות מהן פועלות בחוזים ממשלתיים, לעלות את השכר לעובדים מבלי להזדקק לצו ולהבטחת הממשלה לשיפור תנאי המכרזים.

"אלה עובדים שמרוויחים 29.12 שקלים לשעה" מחה ברבי. "תחשוב על משפחה שחיה מ-5,300 שקלים. תדמיין את עצמך עובד ניקיון שהראש שלו כל היום באסלה או עם המגב ומזה הוא חי. המדינה צריכה להסתכל על זה אחרת. לא יכול להיות שיהיו מיליונים בקופה והעם יהיה עני. זה עניין חברתי".

מחכים לאישור האוצר

צווי הרחבה, הם מנגנון המסמיך את השר המחזיק בתיק העבודה (כיום שר העבודה יואב בן צור מש"ס), בהיוועצות עם הממונה על יחסי העבודה, לקחת הסכם ענפי ולהרחיב את תכולתו כך שיחול על כל המעסיקים והעובדים באותו ענף, מאוגדים ושאינם מאוגדים כאחד. בשנים האחרונות נחתמו מספר הסכמים קיבוציים ענפיים, בענף הניקיון, הטיפול הסיעודי, ההסעדה והבניין, הממתינים לחתימת צווי הרחבה, ותלויים בהם על מנת להיכנס לתוקף.

אלא, הסביר ברבי, שחוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מ-2019, קבעה כי כל צו הרחבה שכזה חייב לקבל גם את אישור אגף התקציבים באוצר כתנאי לחתימת הצו. "התוצאה היא שאוכלוסיות חלשות מתקשות להתפרנס בכבוד ואינן מקבלות את הצווים הללו" אמר ברבי.

ברבי הדגיש כי מדובר בענפים בהם השכר נמוך מאוד ונושק לשכר המינימום. העובדה שענפים אלו הם בעלי שולי רווח צרים ומתבססים על מכרזים, בדגש על מכרזי ענק שהמדינה עצמה מפרסמת, מקשה על המעסיקים להעלות את השכר בלא צו הרחבה שיחייב גם את מזמיני השירות לעדכן את תנאי המכרז באופן שיאפשר הגדלת התשלום לעובדים.

נציג האוצר: "שאלה עסקית של החברות"

נתנאל אשרי מאגף התקציבים, אמר שבאוצר תופסים צווי הרחבה המיועדים לסקטורים משקיים ספציפיים כמודל בעייתי. "מדוע לא יתכבדו המעסיקים ויעשו את מה שהם רואים לנכון בלא צו הרחבה? באיגוד חברות הניקיון מאוגדות 70% מהחברות שמספקות את השירות הזה. הן חתמו הסכם ענפי, למה הן מתנות את העלאת שכר העובדים בצו הרחבה?" שאל, וטען כי לשיטתו "יש בזה טעם של תיאום מחירים בחסות החוק, שאוכף הסכם על 30% החברות שלא חתמו על ההסכם".

לשאלתו הגיבה מנכ"לית ארגון חברות הניקיון ורוניקה רוזנברג ששאלה: "נניח ונעלה את השכר ל-70% מהעובדים בענף ללא צו הרחבה, האם המדינה תעדכן את התעריף במכרזים שהיא מפרסמת בהתאם לתנאים החדשים שבהסכם הקיבוצי? או שהיא תשאיר את התעריך נמוך ולא תאפשר לאותן 70% שדאגו לעובדיהן להתמודד?". אשרי השיב: "זו שאלה עסקית של החברות, אם הם ירצו להתמודד במכרז בתנאים הקיימים".

עו"ד חנה שניצר ראש הלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אמרה "זו היתממות וגלגול עיניים לשמיים שמובילה למרוץ שכר לתחתית. אם המעסיק מתחייב ליותר אבל מתומחר במכרז על שכר מסויים ושורת רווח מסויימת אין לו באמת מרווח פעולה ולכן צווי הרחבה כל כך חשובים ומשמעותיים כדי לדאוג שהעובדים הללו באמת יקבלו את מה שמגיע להם".

"צווי ההרחבה מתבססים על המשולש הטריפרטטי של ארגוני העובדים, המעסיקים והמדינה. זה המשולש שמסדיר יחד את שוק העבודה במגוון מדינות מפותחות שהיינו רוצים להדמות להן: הולנד, צרפת, נורווגיה וגרמניה לדוגמה" אמר ד"ר אסף בונדי מומחה לתחום יחסי העבודה מאוניברסיטת חיפה וחוקר בפורום ארלוזורוב. "בישראל זה היה כלי מרכזי לאורך 4 עשורים אך בעשורים האחרונים הם נהיו נדירים יותר ושמורים בעיקר לענפים בהם השכר נמוך כמו שמירה וניקיון או לסוגיות כלל משקיות כמו נושא הפנסיה או קיצור שבוע העבודה".

הפיצול מקשה על החתימה

הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר, האמונה להמליץ לשר העבודה על חתימת צווי הרחבה הדגישה כי רק בשנה וחצי האחרונות נחתמו על ידי השרה הקודמת שהחזיקה בתיק, אורנה ברביבאי, ארבעה צווי הרחבה: צוו הרחבה לעובדים הסוציאליים בשירותים המופרטים, צו הרחבה לענף מוקדי הסיור שבו בחר האוצר שלא להתערב, וצו הרחבה בענף השמירה והאבטחה שהושג לאחר משא ומתן עם משרד האוצר, כמו גם צו הרחבה שהסדיר את תשלום הפיצויים עבור מבצע שומר החומות.

לדבריה, הקושי המרכזי בחתימת צווי הרחבה חדשים איננו נובע מהצורך לתאם אותם עם האוצר – כי אם על רקע הפיצול שחל בארגוני המעסיקים והעובדים עימם היא מחויבת להיוועץ כחלק מהתהליך הנלווה להמלצה על חתימת צו הרחבה. "תחרות בין ארגונים היא דבר חיובי בעינינו אבל לא כשהיא בסוף פוגעת בעובדים" אמרה והוסיפה כי להערכתה, במידה והארגונים המפוצלים לא היו מערימים קשיים ניתן היה לחתום כבר על ארבעת הצווים המונחים על שולחנה.

עו"ד סיון רדיאן מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הדגישה שצווי הרחבה מאפשרים גם קידום תהליכים מקצועיים ענפיים ומענה לקשיים בהם נתקלים המעסיקים בענף. כך לדוגמה, צו ההרחבה שביקשו ההסתדרות והמעסיקים בענף ההסעדה מבקש לקבוע מענק התמדה שנועד להתמודד עם חילופי עובדים מהירים. צו ההרחבה לעובדי האבטחה שנחתם וצווי ההרחבה המבוקש לעובדי הניקיון והבניין כוללים רכיבי מומחיות וותק שנועדו לשפר את רמת כוח האדם במקצועות אלו.

לדברי עו"ד רדיאן, "סעיפי החוק הרלוונטיים המגדירים את סמכות הממונה על יחסי עבודה בהוצאת צווי הרחבה ברורים ומפורטים. כל שנדרש כדי להניע את המנגנון טוב יותר הוא פשוט להפעילו".