"לא צפוי סחרור אינפלציוני אם יהיה הסכם שכר ראוי והוגן במגזר הציבורי", כך אמר היום (רביעי) סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, אדם בלומנברג, בכנס אילת לעבודה. בפאנל שעסק בהסכמי שכר בעידן של עליות מחירים אמר בלומנברג ש"לכלכלנים יש קונספציה שדרישות שכר של עובדים מאיצות את האינפלציה. זו תפיסה רווחת, שלא הייתה מלווה בפועל במחקרים אמפיריים שמוכיחים אותה".

בלומנברג ציין שבמחקרים אמפיריים שבחנו עשרות מדינות משנות ה-60 ועד היום, נמצאו רק קשרים מועטים בין עליות שכר לסחרור אינפלציוני. "רק לאחרונה זכו בנובל לכלכלה שלושה חוקרים שבחנו את השפעת עליית שכר המינימום בשתי מדינות שכנות בארה"ב. הם בחנו כיצד השפיע עליית שכר המינימום בניו ג'רזי על האבטלה, לעומת פנסילבניה השכנה שבה לא עלה שכר המינימום, ומצאו שכמעט ולא הייתה לכך השפעה".

לדבריו, גם היום האינפלציה נובעת מצד ההיצע ולא מצד הביקוש. "יש מחסור בחומרי גלם ומוצרים בגלל הקורונה והמלחמה באוקראינה. למגזר הציבורי למשל לא העלו את השכר בתקופה הזו, ובכל זאת האינפלציה ממשיכה".

מנגד, הצביע בלומנברג על עלייה גדולה בהכנסות המדינה מאז הקורונה, ושיעור אבטלה נמוך למרות התחזיות הקודרות. הוא הזכיר שחלק מהצמיחה בהכנסות המדינה נובע דווקא מעליית המחירים, הגוררת עמה גם עליה של הכנסות המדינה ממע"מ.

יפה בן דויד: "אני גאה שכולם מתקנאים בהסכם של המורים ורוצים הסכם כמו שלנו. תצטרכו להיאבק"

בפאנל השתתפה גם מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, שביקרה את גישת אנשי האוצר במשא ומתן. "כשישבנו עם האוצר לגבש את ההסכם, האג'נדה של האוצר הייתה כאילו הם אלה שמביאים את הכסף. כאילו הכסף שלהם, ולכן הם יקבעו לאן הוא הולך, ולא אנשי המקצוע במשרד החינוך. אנחנו לא הסכמנו לזה וגם משרד החינוך לא. זו גישה שצריכה להיעלם מהעולם".

בן דויד אמרה שהיא מרוצה מההסכם שנחתם, וסבורה שתוספת ממוצעת של כ-15.5% במהלך חמש שנים היא תוספת משמעותית ביותר. "אנחנו יודעים שההסכם טוב, משום שהוא עצר את הזליגה והנטישה של ציבור עובדי ההוראה. יחד עם זאת, עדיין חסר כוח אדם ועדיין נדרשת הסתכלות שונה על המערכת כדי לתת מענה לבעיה הזו".

על המאבק שהוביל להסכם אמרה בן דויד: "אני גאה שכולם מתקנאים בהסכם של המורים ורוצים הסכם כמו שלנו. תצטרכו להיאבק. כאישה, ואני לא פמיניסטית, אני חושבת שאם גבר היה מנהל את המאבק שאני ניהלתי, הוא לא היה חוטף כמוני עם כל הכתבות המתוקשרות."

לדבריה, "שאלו אותי מאיפה היה לי הכוח לעמוד מול התקשורת והאוצר. הייתה לי תמיכה חזקה מאוד של המורים – אחדות. בסוף אתה בוחר ממי להיפגע, ולי יש יראת השם, אני אישה מאמינה ויודעת שיש רק אחד שצריך לפחד ממנו. אני לא מפחדת מהאוצר, שמסתכל על הכול דרך חור הגרוש, ולא מבין את המצב במערכת בשטח". בן דויד הדגישה כי במסגרת המשא ומתן דרשה שפקידי האוצר יגיעו לשטח, למוסדות החינוך, הגנים והחינוך המיוחד ויראו את מצב המערכת מקרוב.

עוד תקפה בן דויד את פעולתו של פורום קהלת, שלדבריה היה אחד הגורמים שפעלו כנגד מאבק המורים לשיפור שכרם ותנאיהם. "זה גוף עם אג'נדה מאוד מאוד מסוכנת, לא רק לארגוני העובדים אלא לכל החברה ישראל. אם לא נתעורר כולנו נגד האג'נדה הזו נהיה במצב מאוד מסוכן במדינה.  יש להם תרומה לא מועטה למצב של הפילוג בחברה שלנו היום".

המשנה לממונה על השכר תומך בהסכמים קיבוציים, ומתנגד להצמדת שכר אוטומטית

המשנה לממונה על השכר באוצר, חנן לזימי, אמר שהסכמים קיבוציים מייצרים יציבות הן לעובדים והן למעסיקים, אך קרא להימנע מקביעת מנגנוני הצמדה אוטומטיים של השכר. לדבריו, "הסכמים קיבוציים מאפשרים לנו לאגם משאבים ולשים אותם על צרכים אמיתיים, כמו בהסכם המורים שבו שיפרנו את שכר הקליטה של המורים. לעומת זאת, למנגנוני הצמדה אוטומטיים יש השפעה אינפלציונית, וקשה לי לקבל את העמדה הגורפת שאין להם משמעות".

לזימי נתן כדוגמה את האפשרות שמחיר החשמל יעלה במידה ותחול עליה בעלויות השכר לעובדים. עוד אמר שעליית שכר המינימום האוטומטית באפריל הקרוב עשויה לשחוק את תוספות השכר של עובדי רשויות מקומיות שמקבלים השלמה לשכר מינימום. "מנגנוני הצמדה אוטומטיים זו טעות. כל שקל שאנחנו נותנים צריך לשפר את השירות. כשאנחנו נותנים במקום אחד, זה על חשבון מקום אחר. ברור שהכי קל זה להיענות לדרישות. אבל אנחנו צריכים לדאוג גם לאינטרס הציבורי ולתקציב המדינה, ואנחנו פועלים מתוך תחושת שליחות לשפר עבור הכלל, ולעולם לא רבים כדי לריב".

נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה: "העסקים הקטנים הם הקטר שמוביל את כלכלת ישראל, לא רק ההיי-טק"

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה הצטרף לקריאתו של פולק לניתוק הארנונה מהשכר, וקרא לממשלה לנקוט צעדים נוספים להוזלת יוקר המחיה. לדבריו, "מס הבלו על הדלק הוא מיותר. אפשר להוריד את מס החברות מ-23% ל-19-18%, אלה דברים שיכולים להוריד את יוקר המחיה. אין ספק ששכר העובדים נשחק כתוצאה מיוקר המחיה, ובסוף עובד שלא מחייך ובא שמח לעבודה, גם המוטיבציה והתפוקה שלו נמוכה."

לדברי אלקובי, "אנחנו עסקים קטנים, עובדים עם העובדים שלנו כתף אל כתף כדי להביא אוכל לילדים שלנו, ופרנסה לעובדים שלנו. אין לנו עוד מאיפה לקחת, ולכן זו אחריות גם של הממשלה. אנחנו אלה שנושאים את האלונקה, הקטר שמוביל את כלכלת ישראל, ולא רק ההיי-טק שאחראי ל-4% מהתוצר הלאומי. הגיע הזמן להקים שוב שולחן עגול, שבו נשב עם הממשלה ונראה להם את המציאות שבה אנחנו נמצאים".

גם מנכ"ל נשיאות הארגונים העסקיים, עו"ד ישי פולק, הביע חשש מפני עליות שכר לא מבוקרות על רקע העלייה במחירי הייצור. "עצם העובדה שהארנונה מוצמדת לשכר במגזר הציבורי, מייקרת לנו את הארנונה אוטומטית. אתם מתעלמים מהקטנת עלויות עשיית העסקים, וזה חלק מהסיבות בגללן יוקר המחיה עולה".