"הכותרת 'ההתפטרות השקטה' היא מסך עשן. כשמסתכלים על הנתונים האמיתיים בישראל, רואים את ההיפך המוחלט" כך אמר היום (שלישי) מנכ"ל פורום ארלוזורוב, עמית בן צור, בכנס אילת לנושאי עבודה. בן צור אמר את הדברים בפאנל שכותרתו 'ההתפטרות השקטה – פיקציה או מגמה ממשית' אותו הנחתה דפנה אבירם ניצן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
לדבריו, סקר שערך הפורום בקרב כ-3,000 נשאלים הראה עליה בשיעור המועסקים שעובדים לפחות פעם בשבוע על חשבון זמנם הפנוי כדי לעמוד בדרישות המעסיק. לפי הסקר, 43% דיווחו שהם עובדים כך לפחות פעם בשבוע, וכ-20% דיווחו שהם עובדים על חשבון זמנם הפנוי מדי יום.
בן צור ציין ש"כשמסתכלים מי דיווחו על עליה של 80% בהיקף העבודה על חשבון זמן פנוי, אפשר לראות שאלו גם הצעירים שמאשימים אותם שהם לא רוצים לעבוד ולהתאמץ, וגם עובדים בני למעלה מ-65. אנחנו רגילים לראות מנהלים שעובדים יותר, אבל בבדיקה לפי עשירוני הכנסה, אפשר לראות שהעלייה המשמעותית ביותר בשיעור העבודה על חשבון זמן פנוי היא דווקא בעשירונים הנמוכים".
"התופעה החדשה הזו היא לא התפטרות שקטה, זו השחיקה הגדולה", סיכם בן צור, "אם יש ירידה במוטיבציה בעבודה, זו תגובה הגיונית מאוד למערכת עבודה שמעמיסה על העובדים יותר ויותר. ישראל היא אחת השיאניות בכמות שעות העבודה. אנחנו עובדים כ-10% יותר שעות בשנה מממוצע ה-OECD".
סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות: "יש תופעה של עובדים 'נוכחים נפקדים'"
סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות, יואב בכר, חלק על דבריו של בן צור ואמר ש"יש תופעה כזאת, אי אפשר לבטל אותה". לדבריו, "יש תופעה של עובדים 'נוכחים נפקדים' – שהעובד מבצע את משימות הליבה ולא מעבר לכך. לא עוזב את מקום העבודה, אבל משקיע פחות, מוריד הילוך ועושה רק את מה שנדרש."
בכר ציין ש"בכנס של האגודה למשאבי אנוש שהתקיים לאחרונה הוצג סקר שהראה שבארה"ב התופעה הזו גבוהה מאוד, 35-40% מהעובדים, ובישראל 16%. המשמעות של העניין הזה היא, למשל, שיש ניצול גבוה יותר של ימי מחלה, לאו דווקא כשהעובדים באמת חולים. במקומות עבודה שיש בהם עבודה מהבית, שהיא פחות מפוקחת, אז יש לפעמים סדרות בטלוויזיה שמתפתים לראות ובין פרק לפרק עוסקים לעבודה. שמעתי שהמקומות שעושים בהם לק ג'ל עמוסים היום יותר בבוקר מאשר בערב."
לדברי בכר, "אני לא אומר את זה בנחרצות, כי אני מקבל חלק ממה שאתה אומר, שעובדים לפני הקורונה עבדו יותר ממה שהם צריכים והייתה הגזמה לצד הזה, אבל אי אפשר להתעלם מהעניין הזה של 'ההתפטרות השקטה'. אין לי ספק שלקורונה יש חלק חשוב בעניין. אנשים ישבו בבית, העריכו מחדש את היחס בין עבודה, לחיים פרטיים, למשפחה, לתחביבים. ללא ספק יש מהפכה בקטע הזה".
מנהל מחלקת התאגדויות בהסתדרות: "כשהמעסיקים דורשים יותר ויותר ולא מתגמלים יותר, יש תנועת נגד"
"כשמצפים מהעובד לעבוד יותר על חשבון זמנו הפנוי, ויש חוסר התאמה בין העלייה בפריון להכנסה שנשארת קפואה, זה מייצר תסכול", אמר מנהל מחלקת התאגדויות בהסתדרות, רום דביר, "זו לא תופעה חדשה, היא עתיקת יומין כמעט. פשוט עשו לה עכשיו מיתוג מחדש".
דביר נתן כדוגמה סייעת שילוב בגן, שאומרת 'אני נצמדת לילד שאני איתו. לא מנקה ולא עושה עבודות גננות', דברים שהיתה עושה בעבר למרות שאינם בהגדרת התפקיד שלה. "אני לא חושב שזו עצלנות", אמר, "בארה"ב קוראים לזה Act your wage – תתנהג כמו שאתה מתוגמל."
"יש פה גם את העניין של שוויון בין המינים", הוסיף דביר, "אני רוצה להיות בהשכבות של הילדים, ולהוציא מהגן. שמעתי פרופסור בבית חולים שאומר 'המתמחים כבר לא רוצים להישאר לניתוחים המיוחדים. בזמני זה לא היה ככה'. הם רוצים ללכת לקחת את הילד מהגן".
לדבריו, "ההישג ההיסטורי הכי חשוב של העבודה המאורגנת היה קביעת יום עבודה בן 8 שעות, עם זמן עבודה וזמן פנוי, ודרישה לתגמול עבור עבודה. כשהמעסיקים דורשים יותר ויותר ולא מתגמלים יותר, יש תנועת נגד. זו יכולה להיות הזדמנות למעסיקים ולארגוני העובדים להקשיב".
"שולחן עגול והסכמים קיבוציים יכולים להיות חלק מהדרך לפתור את הבעיה"
בן צור אמר ש"יכול להיות שאנחנו עדים לשינוי מבני ביחסי העבודה בישראל, שעובדים לא יחזרו לענפים שמשלמים שכר נמוך מידי, כי הם לא מוכנים לזה". הוא הוסיף שהקורונה גרמה לשינוי בסדרי העדיפויות, כי עובדים ראו שהם מסתדרים. "זו תמיד מלחמת מעמדות, מלחמה בין כוחות", אמר, "צריך להסתכל מי הכוחות שנלחמים – מי מרוויח ומי מפסיד. ויש תמיד פתרון אחד: שולחן עגול. יושבים ביחד. הסכמים קיבוציים יכולים להיות חלק מהדרך לפתור את הבעיה".
בכר הדגיש שבתחום המלונאות, מרבית העובדים הישראלים חזרו לעבודה. ישנם מקצועות מסוימים שבהם המלונות התקשו למצוא עובדים ישראלים עוד קודם למשבר הקורונה, וכעת השלימו את החסר באמצעות מכסות של עובדים זרים. "גם העובדים שחזרו לא מוכנים לעבוד בשכר שבו עבדו לפני הקורונה, ולכן העלינו את השכר. זה חלק מהפתרון כדי לשמור אצלנו עובדים. יש לנו הסכם קיבוצי טוב מאוד, והעובדים רואים בו ערך מוסף. בימים אלה אנחנו יושבים על הסכם חדש, וגם בו יהיו העלאות כיוון שאנחנו לא עיוורים לצורך להעלות שכר".
יועמ"ש ההסתדרות על איסור הבעת עמדה פוליטית של עובדי ציבור: "החשש הוא מפוליטיזציה של השירות הציבורי"
מאוחר יותר התייחס היועץ המשפטי של ההסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, לתחום שעלה לאחרונה לכותרות – זכותם של עובדי ציבור להביע באופן פומבי עמדה פוליטית. "אנחנו מדברים בעיקר על הבעה של דברים מרגיזים או מקוממים", אמר שמיר, "כי מי שאומר דברים נעימים לאוזן לא צריך את ההגנה החוקתית של חופש הביטוי".
שמיר הסביר ש"כמו כל זכות יסוד אחרת, גם הזכות לחופש הביטוי אינה מוחלטת, וצריך לאזן אותה מול זכויות אחרות. במגזר הציבורי יש כללים ברורים וגם לא מעט פסיקה. לעובד ציבור אסור למתוח ביקורת על השלטון ואסור להיות פעיל פוליטית".
לדברי שמיר, "החשש הוא מפוליטיזציה של המגזר והשירות הציבורי שתפגע בנראות השירות הציבורי, ותיצור חשש שהוא לא נייטרלי או פועל משיקולים זרים". הוא ציין פסק דין שנתן לאחרונה שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין, שהוסיף טעם נוסף: "כשמדובר בעובד ציבור ואזרח בא ומבקש לקבל ממנו שירות, האזרח הוא קהל שבוי. הוא לא יכול להגיד שהוא לא רוצה להקשיב, כי הוא לא יקבל את השירות".
