מנכ"לית זרוע העבודה, תאיר איפרגן, אמרה היום (חמישי) שתפעל להקמת פורום הידברות קבוע לארגוני המעסיקים, העובדים וזרוע העבודה לקידום סוגיות הקשורות בעולם העבודה. בכנס אילת לעבודה אמרה איפרגן, "מה שאנחנו צריכים לעשות יותר במשרד העבודה הוא לנסות לחשוב על איזשהו נתיב, ערוץ או פלטפורמה שאנחנו מזקקים ביחד איתכם, עם נשיאות המגזר העסקי ועם ההסתדרות, את הנקודות הכי כואבות וללכת ביחד."

איפרגן, שהשתתפה בפאנל בנושא טריפרטיזם (פעולה משותפת של הממשלה וארגוני העובדים והמעסיקים) אמרה: "אנחנו עוד חושבים על זה, אנחנו נביא את זה בפני השר. זה לא יכול להיות יותר ספורדי. אנחנו צריכים לזהות איזה שלושה ארבעה וקטורים, ובסוף צריכים לייצר מהלך משמעותי מאוד גדול."

"מפתח שאנחנו מחזיקים במשולש עובדים-מעסיקים-ממשלה הוא תפישה קצת יותר מאוזנת"

על פעולת משרד העבודה לעיצוב עולם העבודה אמרה איפרגן: "המשרד שלנו מנסה להגיע מפרספקטיבה רחבה שגם נותנת מענה לעובדים וגם לצרכים של המעסיקים. אבל אנחנו לא רק רגולטור. בסוף למשרד העבודה יש כלים משלימים לחקיקה. כלים משלימים יכולים להיות אכיפה, יכולים להיות הסכמים קיבוציים, שבסמכות שר העבודה להחיל אותם על כלל המשק באמצעות צווי הרחבה. הסיפור של כל יחסי העבודה מוחזק במשרד העבודה, ויש בו גם כלים משלימים.

לדברי איפרגן, "דברים שקורים במגזר הציבורי זולגים למגזר הפרטי ולפעמים גם הפוך, שהמגזר הציבורי קצת נמצא מאחור בשינויים בשוק העבודה. הסביבה הזו היא טובה, היא גורמת לצדדים לזוז קצת יותר מהר, והמפתח שאנחנו מחזיקים בו במשולש הזה זה תפישה קצת יותר מאוזנת.

מנכ"לית זרוע העבודה, תאיר איפרגן, בכנס אילת לעבודה (צילום: ארן דולב)

איפרגן התייחסה לעסקת החבילה עליה חתמו ההממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים בנובמבר 2021, שחלקה הגדול לא יצא לפועל, ואמרה: "את התפישה הזו אפשר לראות כדוגמה גם לגבי עסקת החבילה. לא בטוח שהתפישה היתה מאוזנת עד הסוף בנקודה שאליה הגענו בעסקה הזו, ואולי אם היינו מייצרים תנאים אחרים היא גם היתה עוברת."

היא הדגישה שמשרד העבודה מגבש את עמדתו לגבי חקיקה הקשורה לעולם העבודה בשיתוף ארגוני המעסיקים והעובדים. "בסוף במשחק הממשלתי, זה שהצעות חוק יכולות לעלות בכל מיני דרכים, אלו כללי המשחק. אבל אין חקיקת עבודה שלא עוברת דרך משרד העבודה. גם אם היא לא יצאה ממשרד העבודה, היא מתנקזת למשרד העבודה, ואז הדבר הראשון שאנחנו עושים זה להוציא את זה החוצה להיוועצות עם שני השחקנים המרכזיים במשולש, העובדים והמעסיקים. ככל ששלושתנו חושבים שזו חקיקה טובה, אנחנו נקדם אותה. ככל שצד אחד חושב שכן ושני צדדים וחושבים שלא, אז אנחנו נבדוק כיצד לשפר עמדות שזה יהיה טוב יותר.

"אנחנו לא צריכים את הקרדיט. אם תהיה פה חקיקה טובה, ששלושת השחקנים רואים בה ערך, אז אנחנו נקדם אותה, נהפוך אותה לממשלתית, ניקח עליה חסות או שנתמוך בה. יש גם הצעות שירדו בדרך הזו, שראינו שהן לא רלוונטיות או לא מיטיבות עם אף אחד מהשחקנים, ופעלנו להוריד אותן גם במישור הפוליטי. בסוף, חקיקה בלי הסכמות רחבות היא לא חקיקה טובה".

הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, הוסיפה: "משרד העבודה מתייעץ איתנו, אבל אנחנו עובדים עם הרבה משרדי ממשלה, כי אנחנו מייצגים את כל המעסיקים מול כל המשרדים. ובכל התייעצות כזו, שלפעמים זה מהלך של דקות, אנחנו מתעקשים לשקף לכל הענפים שלנו את המצב, ואנחנו לא מדברים בשמם, אלא מביאים את העמדה של כל אחד מהם. ואם אין זמן לעשות את זה, אנחנו משקפים גם את זה."

מנכ"ל ההסתדרות, דודו בצלאל: "קפצנו במאות אחוזים בכמות הטכנולוגיה שהצלחנו להביא כדי שתתמוך את העבודה שלנו"

מנכ"ל ההסתדרות, דודו בצלאל, התייחס לשינויים טכנולוגיים בפעולת ארגון העובדים. "הטכנולוגיה היא לא האויב שלנו. במאה השנים האחרונות יש ירידה עקבית באחוז האבטלה ועלייה בפריון למרות הטכנולוגיות. אנחנו קפצנו במאות אחוזים בכמות הטכנולוגיה שהצלחנו להביא כדי שתתמוך את העבודה שלנו. ויש לנו כוח אדם חסר בתחום הזה. ככל שהטכנולוגיה שלנו מתפתחת, ככה אנחנו צריכים יותר עובדים. ועם התפתחות הטכנולוגיה, אנחנו אפשרנו בחלק מהאגפים שלנו גם עבודה מהבית באמצעות זום, באמצעות טימס, כל אחד עם הכלים שלו".

מנכ"ל ההסתדרות, דודו בצלאל, בכנס אילת לעבודה (צילום: ארן דולב)

בצלאל תיאר כיצד הטכנולוגיה עונה על צרכים של ארגון עובדים. "בעבר, מההורים שלי תמיד הייתי שומע שהם יוצאים לבית הבראה. היום זה המקום לדבר על שני המועדונים המדהימים שיש לנו, ששניהם טכנולוגיים. אחד זה מועדון הצרכנות ביחד בשבילך. אמנם זה מוצר שהוא רווחתי, אבל הוא מייצר שיח פנימי של האנשים. המוצר השני זה עובדים בריא. עשינו אליפות צעדים של עובדים מכל הארץ, מכל מקומות העבודה, מכל המגזרים התחרו ועשו את הדברים יחד, וזה מחמם את הלב לראות את הדברים האלה.

"דבר שלישי זה שימוש בטכנולוגיה ליריד תעסוקה. יריד תעסוקה טוב זה אלף איש. אנחנו עשינו יריד תעסוקה וירטואלי, נרשמו אליו 60 אלף איש, ביום היריד השתתפו 10 אלף איש".

"יש מקום לעסקאות חבילה, אבל מטריד שזה הפך להיות הערוץ היחיד"

מנחה הפאנל, מנכ"ל התאחדות האיכרים עו"ד ישי פולק, שאל את המשתתפים "האם אנחנו רואים חשיבות בעסקאות חבילה?". לדבריהם, למרות חשיבותן של עסקאות חבילה, נדרשים כלים נוספים לשיתוף פעולה בין מגזרי.

לדברי תאיר איפרגן, "ממש יש מקום לעסקת חבילה. מה שאותי מטריד זה שזה הפך להיות הערוץ היחיד. זה המקום שבו נכניס הכול הכול, בוא ננסה להגיע לכל ההסכמות, ובין עסקה לעסקה קצת פחות, אנחנו יותר מגיבים לדברים שמגיעים. אז עסקת החבילה היא טובה, היא נכונה, יש לה גם הרבה השפעות על המגזר הציבורי, כי גם משרד האוצר נמצא בה בכובעו כמעסיק. אבל אני חושבת שהיא לא יכולה להיות הבליץ היחידי, האירוע המרכזי שאליו אנחנו מתכנסים וקורה בו משהו ושצריך גם בין לבין".

הגר יהב: "אני מסכימה, ועדיין, יש גם הרבה כלים חוץ מזה. אנחנו, המעסיקים והעובדים, יכולים גם לקדם חקיקה פרטית באמצעות חבר כנסת שמשקף מה ששנינו רוצים, יש לנו גם הסכמים קיבוצייים, למרות שזה כלי שלא היה חזק יותר מדי בממשלה האחרונה, כי חיכינו לצווי הרחבה והם לא מומשו".

מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, הגר יהב, בכנס אילת לעבודה (צילום: ארן דולב)

"אבל אם הולכים על שינויים מז'וריים, כמו חוקים ישנים שהרבה זמן לא נגעו בהם, או התמודדות עם אינפלציה, באירועים כאלה נכון שתהיה עסקת חבילה. זה לא שהמדינה יודעת יותר טוב או שהמעסיקים יודעים יותר טוב. רק שולחן אחד יכול לשבת על הדברים האלה".

על הצעתה של איפרגן להקים גוף שיח קבוע אמרה יהב: "מה שאמרת פה זה נשמע כמו… קדימה, מתי מתחילים?"

דודו בצלאל: "בהיעדר חקיקה, אנחנו מוצאים את עצמנו יותר מדי מנהלים משברים ומכבים שריפות. אני יכול להגיד רק דבר אחד בעניין הזה, וזה שאנחנו צריכים לשבת, לחשוב, ולא להגיע למצב של משבר שבסוף ייפתר בדרך לא פורמלית."