כ-140 בני נוער שעבדו כמלצרים בשירות חברת ההשמה מגה סרוויס לא קיבלו את שכרם. בעוד המנכ"ל והבעלים איתי גלעדי טוען לפשיטת רגל, טוענת הסתדרות הנוער העובד והלומד המייצגת את הנערים כי זוגתו של גלעדי פתחה חברה תחת שם חדש, הפועלת אף היא מאותה הכתובת והממשיכה למעשה את עסקיה של מגה סרוויס תוך שהיא מספקת שירותי מלצרות לחלק מלקוחותיה. בצעד חריג וייחודי הורה השופט תומר סילורה על הכנסת החברה החדשה ובת הזוג כנתבעים נוספים בתביעתם של הנערים לתשלום שכר ופיצויים.
"החברה חדלת פרעון. אנו לא מתכחשים לחוב, אבל חלוקים על גובה החוב" אמר גלעדי בבית הדין, "הצעתי ללכת להליך של פירוק, הדרך היחידה שבה העובדים יקבלו את שכרם באמצעות הביטוח הלאומי". לדבריו השיב יעקב אביד מהסתדרות הנוער העובד והלומד אשר ייצג את הנערים בדיון כי גלעדי 'שכח' לציין כי חברה אחרת, שזוגתו אורית טיבי (המשמשת גם כדירקטור במגה סרוויס) היא הבעלים שלה, החלה לפעול כחודש טרם נכנסה מגה סרוויס לקשיים תחת השם והמוניטין של החברה שלכאורה פשטה את הרגל. לדברי אביד בבית הדין, נוסח כבר הסכם באשר לגובה הפיצויים המגיעים לבני הנוער בגין הלנת שכרם ועל הסכומים, אולם הכספים לא שולמו כבר כשנה.
אביד אמר כי הדרך היחידה שבני הנוער יוכלו לקבל את כספם היא 'הרמת מסך' – הליך לא שגרתי במסגרתו מכירים למעשה באחריות הבעלים להתחייבויות כלכליות של חברות בערבון מוגבל, כשחברה בע"מ אמורה בדרך כלל להוות גוף משפטי נפרד מבעליה. דרישתם של בני הנוער היא להורות כי לחברה החדשה ולבעליה יש אחריות לתשלום שכרם ופיצוייהם. לטענתו של גלעדי, גם החברה החדשה א. צבר הינה חדלת פרעון בשלב זה ועומדת בפני פשיטת רגל.
לדיון הגיעו כחמישה עשר נערים מבין התובעים. עדי שמשוני (19) שעבדה בחברה כחצי שנה ומתוכם לא שולם לה שכר עבור שני אירועים, בשווי של כמה מאות שקלים אמרה ל'דבר ראשון' "הייתי בתהליך אישי של מו"מ איתם כחצי שנה לפני המו"מ בליווי הנוער העובד והלומד שנמשך כבר למעלה משנה".
"לרדוף אחרי המעסיק שלך שנה וחצי או שנתיים, ובבית המשפט צריך לשמור על פאסון – המפגש עם בעל החברה היה מאוד טעון. חלקנו הגיעו מהצבא, מבתי הספר, מהעבודה" אמרה. לדבריה הציעו להם לפתור את העניין ולהגיע לתשלום השכר באמצעות חיוב החברה בהליך פירוק. "השופט אמר לנו שנקבל את הכסף מהביטוח הלאומי. לא הסכמנו גם בגלל שפיצויי הלנת השכר לא נמצאים בהליך הזה, אבל אצלי למשל זה פחות העניין של הכסף. יש שם ילדים שהתחילו לעבוד שם בגיל 15, בשעות לא שעות – היה יום שחזרתי בחמש לפנות בוקר ביום של לימודים. ניסינו להבין את האילוצים אבל בסופו של דבר לא רק שלא קיבלנו מענה אלא שהתייחסו אלינו גם בצורה הכי גרועה שאפשר להתייחס לבן אדם. יש גם חבר'ה שמדובר בסכומים קטנים של מאות שקלים בודדות, אבל הם תובעים כדי למנוע את זה בעתיד" אמרה שמשוני. לדבריה גם במידה ושני בעלי החברה יוכרזו בסופו של דבר כפושטי רגל, לפחות לא יוכלו להקים בעתיד חברות חדשות ולהמשיך ולרמות בני נוער.
פרשת מגה סירוויס החלה בדצמבר 2015, כשקבוצת בני נוער שהועסקו כמלצרים בחברה פנו להסתדרות הנוער העובד והלומד, המהווה ארגון יציג של בני נוער בעבודה ומייצגת בני נוער אשר נוצלו בעבודתם מול המעסיקים ובבתי הדין לעבודה. הנערים התלוננו כי החברה לא שילמה את שכרם וכי כל פניותיהם נענות בהתחמקות ובמריחה. לאחר שהסתדרות הנוער העובד והלומד הוכנסה לתמונה התקיים משא ומתן בין בעלי החברה ומנהליה ובין נציגי הסתדרות הנוער העובד והלומד. מהתכתבות בדואר האלקטרוני שהוגשה בתגובה לכתב ההגנה עולה שהוסכם מתווה פשרה אך בעלי החברה לא העבירו את התשלום הראשון.
מהסתדרות הנוער העובד נמסר בתגובה כי "אכן הוגשה תביעה בשם 139 בני נוער כנגד חברת "מגה סרוויס" וכנגד איתי גלעדי באופן אישי בהליך של "הרמת מסך". ונכון, אחרי שגילינו כי אישתו של הנתבע פתחה, עוד לפני המו"מ, חברה חדשה תחת אותו המותג ביקשנו מביה"ד לצרף גם אותה ואת החברה החדשה כנתבעים. המקרה נמצא עדיין בהליכים ואנחנו לא רוצים להתייחס אליו לפני הדיון. אנחנו רק רוצים להגיד, באופן כללי, שתופעה בה בעלי חברות לא משלמים לעובדים, ולבני נוער בפרט, ומעבירים את הפעילות העסקית לחברה חדשה, היא תופעה מבישה אשר לא מקובלת עלינו ושאנחנו מתחייבים לבני הנוער להמשיך להיאבק בה. ניתן לפנות אלינו דרך הטלפון 1121* ".
עו"ד איתי בר המייצג את בעלי החברה נמסר בתגובה כי "מדובר בחברה שנקלעה לקשיים כלכליים. מרשי לקח אחריות וניסה להגיע להסדר חוב מול כל הנושים ובפרט עם העובדים אך לצערו ללא הועיל. מר גלעדי ואשתו נפגעו כלכלית מנפילת החברה ובכוונתם לגשת להליכי פשיטת רגל".