משרד האוצר מתכוון לבטל בחוק ההסדרים הקרוב את הפטור ממע"מ לתיירים. לכאורה, זו עוד אחת מעשרות רפורמות שמובאות בחוק שיאושר השבוע בממשלה ויונח על שולחן הכנסת. בפועל, זו הכרזת מלחמה על ענף שקיומו חיוני למדינת ישראל, ועל עובדיו, מתוך תפישת עולם שמתבוננת במציאות דרך החור שבגרוש בלבד.

הפטור שעל הכוונת של האוצר הוא הטבה שניתנת לתיירים שנכנסים לישראל על שירותי תיירות כמו מלונות, הסעות, השתתפות בסיורים מודרכים ועוד. הוא ניתן מתוקף חוק מס ערך מוסף, ומוזיל את השירותים ב-17%. ייתכן שיש מקום לדון בביטולו או בשינויים בו, אך ההתעקשות של האוצר לעשות זאת דווקא עכשיו, כשהתיירות הנכנסת עדיין מנסה להתאושש ממשבר הקורונה, היא תמוהה במיוחד.

כדי להסביר מדוע השינוי נחוץ דווקא עכשיו, הציגו באוצר מחקר רצוף באי דיוקים וטענות חסרות בסיס של אגף הכלכלנית הראשית במשרד, שהוא לא פחות ממניפסט נגד תיירים ועובדי תיירות.

השקעה שמחזירה את עצמה כמעט פי 50

במחקר, שפורסם החודש, נפרשו מספר טענות שמתרצות את החיסכון שצפוי לקופת המדינה מביטול הפטור מתיירים. חלקן כלכליות, שמציגות נתונים באופן חלקי ומטעה, ולצדן טענות ערכיות ומקוממות עוד יותר.

לפי הכלכלנית הראשית, בעקבות הביטול צפויה להירשם ירידה של כ-1.9% בתוצר הנומינאלי של ענף התיירות, ושל כ-1.4% בהיקף התעסוקה בו. אך לדבריה, החיסכון למדינה יהיה גבוה יותר מההפסד שצפוי לענף: היא מעריכה שביטול הפטור יחסוך למדינה 2 מיליארד שקלים, ויוביל לירידה של 401 מיליון שקלים 'בלבד' בתוצר בענף. זאת מכיוון שלטענתה, הביקוש לשירותי תיירות בישראל לא מגיב בעוצמה חזקה לשינויים במחיר.

לא ברור על פי אלו תבחינים נעשה החישוב הזה, אך מה שברור לגמרי הוא שבהסתכלות ארוכת טווח, תיירות היא דווקא השקעה משתלמת. אפילו מאוד משתלמת.

אם בוחנים את ההשקעה של ישראל בתיירות הנכנסת מול ההכנסות ממנה, מגלים שהיא השקעה שמכפילה את עצמה כמעט פי 50, והרבה מזה בזכות התיירות המאורגנת. למעשה, כמות התיירים המגיעים לישראל גדלה ביותר מ-60% בין 2010 ל-2019, כשב-2019 הגיעה לשיא של כל הזמנים – 4.6 מיליון תיירים נכנסים.

על פי סקר של משרד התיירות מ-2019, תייר בטיול מאורגן המלווה במורה דרך מוציא במהלך שהותו בישראל 2,424 דולר, כמעט פי שניים וחצי מתייר עצמאי (1,079 דולר). ב-2019, שהייתה כאמור שנת השיא, הכניסו התיירים לקופת המדינה כ-23 מיליארד שקל, והמלונות בישראל נהנו מ-26 מיליון לינות, כמחציתן של תיירים מחו"ל.

וכמה השקיעה מדינת ישראל בתיירות באותה שנת שיא? בשנת 2019 עמד תקציב משרד התיירות על קצת יותר מחצי מיליארד שקל (509.2 מיליון), שהיוו 0.1% בלבד מכלל תקציב המדינה באותה שנה. כך, למעשה, התיירות הנכנסת לישראל הכניסה בשנה זו יותר מפי 45 מההשקעה בה.

ועדיין, ההכנסה מתיירות בישראל נמוכה יחסית, ומהווה רק 2.8% מהתמ"ג. זה נמוך מממוצע ה-OECD, שעומד על 4.4%. במדינות אגן הים התיכון האירופיות, בהן נפח התיירות משמעותי (ובמקרים רבים מהוות תחרות ישירה לישראל בתחום זה), שיעור ההכנסות מתיירות מהתמ"ג מגיע גם לאחוזים גבוהים הרבה יותר- כמעט 12% בספרד, 8% בפורטוגל, כ-7.5% בצרפת, כ-7% ביוון וכ-6% באיטליה.

לנחיתות של ישראל יש קשר ישיר להשקעת המדינה בתיירות, שרק הולכת ופוחתת: בשנת 2022 עמד תקציב משרד התיירות עמד על פחות מחצי מ-2019, 222.6 מיליון שקלים בלבד, והיווה 0.04% מכלל התקציב. בשנה החולפת, שכבר לא היו בה מגבלות קורונה (אך בתחילתה התמודדה ישראל והעולם עם גל האומיקרון), הגיעו לישראל רק 2.67 מיליון תיירים, 58% מכמות התיירים שהגיעו ב-2019.

ברוב מדינות ה-OECD יש הנחה לתיירים במע"מ

במחקר של הכלכלנית הראשית צוטט גם מחקר לפיו ישראל וצ'ילה הן שתי המדינות היחידות ב-OECD שפוטרות לחלוטין תיירים ממע"מ על שירותי תיירות. אבל באוצר 'שכחו' לציין שב-26 מדינות מתוך ה-33 ב-OECD יש הנחה על המע"מ בשירותים אלו, שגובהה עומד על 11% בממוצע, ומגיע אפילו עד 22% בהונגריה (שם שיעור המע"מ הוא 27%). כלומר, בהונגריה, ההנחה שניתנת לתיירים גבוהה יותר מזו שניתנת בישראל (17%).

פרט 'קטן' נוסף שהושמט מסקירת האוצר הוא שסל התיירות בישראל הוא מהיקרים בעולם, והיקר ביותר ב-OECD. עד כדי כך יקר, שלשכת התיירות הנכנסת מעידה שיותר ויותר תיירים שמעוניינים לבקר בישראל ובאתרים הייחודיים שלה, בוחרים לאחרונה ללון מחוץ לשטחה, ובפרט בשטחי הרשות הפלסטינית, בירדן ובמצרים.

נמצאו האשמים בפקקים, במחירי הדיור ובזיהום האוויר

אך לצד הסילופים העובדתיים, מה שמרתיח במיוחד במחקר של האוצר הוא הטענות הערכיות שבו. המחקר מציג שורה של השפעות שליליות של התיירות על המשק הישראלי, ומשום מה, אנשי האוצר ממש התקשו למצוא השפעות חיוביות של התיירות.

בנייר העמדה של הכלכלנית נטען שהתיירות הזרה מגבירה את הגודש והצפיפות. "מרבית התיירים הזרים מגיעים למרכזים העמוסים ביותר בישראל, הסובלים כבר עתה מעומס רב על תשתיות התחבורה", נכתב, "התיירות הזרה אף מגדילה את מחירי הדיור באזורים אלה, עקב הגדלת הביקוש לשירותי אירוח היכן שהיצע הדיור מוגבל". מסתבר שבאוצר מצאו סוף סוף את האשמים במשבר הדיור ובצפיפות בכבישים – התיירים! המשרד שנמנע מהגדלת ההשקעה בדיור ציבורי ובדיור בר-השגה, והזניח במשך שנים את תשתיות התחבורה והתחבורה הציבורית, מצא סוף סוף את הפתרון לכל הבעיות הללו: הרחקת התיירים מהארץ.

עוד בעיה בענף התיירות לפי האוצר היא רגישותו למצב הבטחוני בארץ. "ענף התיירות מושפע מאוד מהמצב הביטחוני, ועל כן עלול להקצין מחזורי עסקים שליליים הנובעים מהרעה במצב הביטחוני, ולפגוע ביציבות הצמיחה של המשק". כלומר לשיטת האוצר, מכיוון שבישראל יש לעיתים מצב בטחוני בעייתי, כדאי לצמצם את התיירות כל הזמן, רק שלא יצטרכו חלילה לפצות את העוסקים בענף על אותו מצב בטחוני. את ההמלצה המבישה הזו ניתן להחיל גם על הענפים הכלכליים של יישובי הדרום, שנאלצים מפעם לפעם להישאר בבתיהם עקב ירי טילים.

חטא נוסף של התיירים הנכנסים לפי האוצר הוא הגברת זיהום האוויר. לטענתם, "עקב המרחק הרב בין ישראל למדינות המוצא של התיירים, התיירות לישראל מגבירה את הזיהום האווירי הנובע מהטיסות לישראל ובחזרה". ייתכן שזה נכון, אך באוצר לא הסיקו את המסקנה ההפוכה, ולא התייחסו גם לזיהום האוויר מהמטוסים שמטיסים את הישראלים לחופשות בחו"ל וחזרה.

התרומה היחידה של ענף התיירות שמוצגת במחקר היא שיפור התדמית של ישראל בעולם. לפי הסקר שערך משרד התיירות, 53% מהתיירים שינו לטובה את דעתם על ישראל לאחר הביקור. אותם תיירים הם השגרירים של ישראל מול הסתה, דה לגיטימציה ותנועות ה-BDS בעולם. זו אכן תרומה חשובה וקריטית, אך קשה לומר שהיא היחידה.

באוצר שולחים את עובדי התיירות להחליף מקצוע

ומה חושבים באוצר על עובדי ענף התיירות? שוק התיירות הנכנסת מעסיק, במעגל המצומצם, עשרות אלפי עובדים. במעגלים הרחבים יותר, כמו אטרקציות, מסעדנות, מזכרות ועוד, פועלים מאות אלפי עובדים ובעלי עסקים קטנים. רבים מהם מוחלשים, רבים מהם בערים מוטות תיירות נכנסת בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, כגון צפת, נצרת, טבריה, אזור ים המלח ועוד.

העובדים האלו, כך מסתבר, לא מעניינים כלל את אנשי האוצר. באוצר שוללים את האפשרות לפצות את התיירות על הפגיעה בעובדים ומציעים הצעה אחרת: שהעובדים ילכו למקום אחר. או בשפת המחקר: "יעילות התמיכה הממשלתית בענף זה מוטלת בספק, כיוון שכל משרה בענף התיירות שהתקיימה תודות לפטור ממע"מ על תיירות זרה סובסדה דרך הפטור". כלומר, באוצר מודעים לפגיעה בעובדים, ושלמים איתה.

להשלמת העמדה המדהימה הזו, נטען במחקר שפריון העבודה הממוצע בענף התיירות נמוך בהשוואה לענפים אחרים, ושהן העובדים והן המשק "עשויים ליהנות" משכר ומפריון גבוה יותר בענפים אחרים.

אם לצטט עובדת תיירות איתה שוחחתי בתקופת שיא הקורונה, אנשים הם לא ארגז של מלפפונים. אי אפשר פשוט להזיז אותם ממקום למקום ככה סתם. אנשי תיירות הם אנשי מקצוע, אנשים שרצו לעבוד בתחום, למדו, התנסו וצברו ניסיון בתחום, חלקם במשך שנים, וחלקם כקריירה שנייה עליה חלמו בעודם עובדים מול מסכי מחשב.

הזלזול וחוסר ההערכה המשווע שמביע משרד האוצר כלפי העוסקים במלאכת התיירות, כלפי התרומה של הענף לכלכלה, וחשוב מכך לתרבות ולמורשת של ישראל, הוא מחפיר. הוא עשה זאת לאורך כל משבר הקורונה, כשלא פיצה אותם כראוי ושר האוצר אמר להם "להחליף מקצוע", והוא עושה זאת גם עכשיו.

ישראל צריכה להיות מדינה שמזמינה אנשים לבקר בה

בקריאת המחקר ניכר שבאוצר סימנו את המטרה מסביב לחץ: קודם החליטו על קיצוץ, אחר כך מצאו סיבות, ולא משנה שהן מומצאות, או לפחות מסולפות. יכול להיות שאפשר לדבר על ביטול הפטור, אבל העיתוי והנסיבות אינן הולמים אותו. זו עת בה המדינה צריכה להשקיע בעידוד התיירות הנכנסת, לא ההיפך. אין שום הצדקה להכניס 'אצבע בעין' לענף שלם שסבל בצורה הקשה ביותר ממשבר הקורונה, ועדיין מתאמץ להתאושש, ועוד ללוות את המהלך בקשקושים חסרי פשר.

למרבה הצער, זה ממש לא מפתיע. ההצעה לפגיעה בתיירות היא חלק מתפיסת עולם שלמה, שעיקרה ראיה צרה ללא שום הסתכלות ארוכת טווח. האוצר מנסה להציג באור שלילי כל דבר שהמדינה צריכה להשקיע בו, בין אם זה תשתיות, מוכנות לאסון או תיירות, ויעשה הכל כדי לתרץ את החיסכון. לשיטת האוצר, אם מהלך מסוים עולה כסף, גם אם מדובר באינטרס לאומי, מדובר בבזבוז. לא משנה אם בעתיד המהלך יכניס פי 50 מההשקעה, העיקר שהתקציב הקרוב יהיה נמוך.

אבל בניגוד לאוצר, הציבור הישראלי צריך לשאול אם ישראל צריכה להיות מדינה שמזמינה אנשים לבקר בה. כמדינת העם היהודי, ובמקביל כמדינה שהבטיחה לשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות שנמצאים בשטחה, יש לה צורך, שטמון בו גם פוטנציאל כלכלי, לקיים ענף תיירות מושקע ומשגשג. בימי ראשית המדינה, הממשלה הובילה מסעות פרסום תחת הכותרת 'הסבר פניך לתייר'. עכשיו, באוצר, מובילים מגמה הפוכה, שנזקיה יורגשו עשורים קדימה.

ושאלה נוספת, חשובה לא פחות: האם מותר לאדם לרצות לעסוק במקצוע "לואו טק", ולהרוויח את מטה לחמו מאהבתך למדינה: לאתריה, לטבע שלה, דרך הרגליים, לאהוב אותה עד כדי כך שתרצה להכיר אותה לעמים אחרים? אם כן, ובמיוחד בשעה זו, הציבור הישראלי צריך לבקש מדיניות שמשקיעה בתיירות, ולא פוגעת בה.