מיליון ו-950 אלף ישראלים חיים בעוני, מהם כ-854 אלף ילדים וכ-212 אלף אזרחים ותיקים, כך עולה מנתוני המוסד לביטוח לאומי ל-2021 שפורסמו בחודש שעבר. זוהי עלייה של כ-0.5% לעומת 2020 – ועדיין בתקופה שבה ניתנו מענקי או הטבות קורונה לקבוצות שונות באוכלוסייה. 

הנתונים העצובים הללו משקפים את הגידול העקבי בהיקף העוני בישראל. למעשה, אפשר כבר להעריך בביטחון יחסי כי בדוח הבא, שיתייחס לנתוני 2022, המגמה תחריף עוד יותר, כיוון שהוא יביא לידי ביטוי הן את הזינוק ביוקר המחיה והן את הפסקת תמיכות הקורונה המיוחדות. 

העובדה שגם בתחילת 2023 עליות המחירים לא נבלמות ואפילו מואצות לא מנבאת טובות. אם לא יבוצעו שינויים משמעותיים ויושקעו תקציבים במיליארדים, יש חשש שמעמד הביניים – מאות אלפי הישראלים שמתמודדים בקושי רב להישאר עם הראש מעל המים –  יקרוס, ומעגל העוני והמצוקה יתרחב עוד יותר.   

ישראל מדורגת במקום השני במדד ה-OECD בשיעור העוני, אחרי קוסטה ריקה. העוני בפריפריה גבוה משמעותית מאשר במרכז הארץ, וגבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית. אבל עוני אינו מבחין בין אדם לאדם. אמונה דתית, צבע עור או מגדר לא משנים לו דבר – הוא תוקף את מי שאפשר ואיפה שאפשר, ובעיקר הוא ההפך המוחלט מצדק חברתי. כי עוני הוא לא רק בעיה כלכלית אלא גם בעיה מוסרית וחברתית. עוני הוא לא רק רעב, סבל וכאב, אלא גם הדרה, הרחקה ושלילת שוויון הזדמנויות. לכן, במקרים רבים הוא גם רב-דורי. 

הממשלה אישרה הקמת רשות לתיאום המאבק בעוני, אך ללא סמכויות ביצועיות

הדרכים להקטין את הפערים בחברה ואת מספר האנשים שחיים בעוני ידועות למקבלי ההחלטות זה שנים. כבר ב-2014 המליצה ועדת אלאלוף על הקמת גוף ממשלתי שירכז את המאבק בעוני. ההמלצה, כידוע, לא יושמה. 

בשבוע שעבר ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק להקמת רשות לאומית לתיאום המאבק בעוני, שאמורה לפעול תחת משרד הרווחה. ההצעה קובעת כי הרשות תייעץ לממשלה כיצד להגדיר יעדים לצמצום העוני, תרכז את פעילות משרדי הממשלה השונים, ותהיה אחראית להכנת תוכנית רב-שנתית לצמצום שיעורי העוני. כלומר, היא לא תבצע תוכניות למאבק בעוני, אלא תתכלל את עבודת הממשלה בתחום. התפקיד הביצועי היחיד שהוגדר בהצעה הוא הקמה וניהול של מרכז מידע למאבק בעוני. 

ניתן לנקוט צעדים מעשיים רבים כדי להפחית את ממדי העוני בישראל: מהעלאת קצבאות הקיום ושירותי רווחה אישיים ועד תוכניות תעסוקה, קורסי הכשרה מקצועיים איכותיים והשקעה בחינוך, במיוחד בגיל הרך. אך לשם כך יש להשקיע מיליארדים. ועדת אלאלוף המליצה בזמנו על שורה של צעדים בהיקף של 7.5 מיליארד ש״ח, אך ככל הידוע, אף אחד מהם כרגע לא על הפרק. 

המחויבות לאפשר לכל אזרחי המדינה לחיות בכבוד נובעת מערכי היסוד של החברה הישראלית – היא שטר האמנה והערבות ההדדית שלנו. גם ערכי היסוד של היהדות מעמידים את העזרה לעני כערך עליון, בדגש על מתן הזדמנות לנזקקים להגיע לעצמאות כלכלית. 

ביום שבו מציינים בעולם את יום הצדק החברתי הבינלאומי, ובימים של דיוני התקציב לשנים 2024-2023, יכולה הממשלה, ובמיוחד השרים האמונים על משרדי האוצר והמשרדים החברתיים והכלכליים, לקדם השקעות משמעותיות ומעשיות שיאפשרו לרבים להיחלץ ממעגל העוני או כלל לא להגיע אליו. אסור להסתפק בהקמת רשות חדשה – צריך השקעה תקציבים ואמצעים שהוכחו כאפקטיביים במאבק בעוני.

עו"ד טלי ניר היא מנכ"לית עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי