ההכנסה הממוצעת לשכיר בישראל, בשנת 2015, עמדה על 9,503 ש"ח, ההכנסה החציונית עמדה 6,884 ש"ח, כך עולה מסקר הוצאות משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם אתמול (רביעי). מדובר בעלייה של כ-3% מנתוני משנת 2014.
ההכנסה החציונית היוותה ב-2015 72.4% מההכנסה הממוצעת, זאת בדומה ל-14 השנים האחרונות.
השכר הממוצע מחושב על ידי חלוקת השכר הכולל (ברוטו) ששולם במהלך השנה במספר משרות השכיר באותה שנה. השכר החציוני, לעומת זאת, מייצג את רמת השכר שחצי מהמשכורות היו גבוהות ממנה וחצי מהמשכורות היו נמוכות ממנה. הפער בין שני המדדים הללו, שנשאר בשיעור דומה לאורך 14 השנים האחרונות, מרמז על העובדה שאי השוויון בחלוקת ההכנסות בישראל נותר בשיעור קבוע.
ההכנסה החודשית הממוצעת, ברוטו, עבור גברים עמדה ב-2015 על 11,219 ש"ח, בעוד זו של הנשים עמדה על 7,666 ש"ח. הפער מגולם גם בשכר הממוצע לשעה העומד על 59.6 ש"ח לגבר, ו-50.6 ש"ח לשעה לאישה (84.8%). ההכנסה החציונית לחודש של נשים עומדת על 73% בלבד משכרם החציוני של גברים. מדובר בצמצום קל של פערי ההכנסות הממוצעות בין גברים לנשים.
גם בין יהודים לערבים ניכרים פערים גדולים, כשהשכר הממוצע באוכלוסיה היהודית עמד על 10,128 ש"ח והחציוני על 7,261 ש"ח, בעוד באוכלוסיה הערבית עמד השכר הממוצע על 5,939 ש"ח והחציוני על 5,334 ש"ח. מדובר בעלייה מפער ממוצע של 32.8% לפער של 41.4%. הפערים בהכנסות גבוהים יותר בין שכירים ערבים לשכירים יהודים בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה מבקרב בעלי ההשכלה הנמוכה.
ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר משכר מבין ענפי המשק היא בענף המידע והתקשורת עם כ-17 אלף ש"ח, ומבין משלחי היד היא בקרב מנהלים עם כ-18 אלף ש"ח. ככל שעולה רמת ההשכלה של העובד כך גדלה הכנסתו, כשההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של שכיר בעל השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה היא 83 ש"ח, לעומת הכנסה של 31.7 ש"ח ברוטו לשעה של שכיר שלמד פחות מ-9 שנים.
מדגם סקר הוצאות משקי הבית כלל 8,550 משקי בית, ו-11,020 עובדים שכירים המייצגים כ-3,192,881 שכירים באוכלוסייה. במהלך 2015 נדגמו בסקר 251 יישובים, ואוכלוסיית הסקר כללה את כל היישובים לרבות קיבוצים מתחדשים ומושבים שיתופיים ולמעט בדואים בדרום. אחוזי ההשבה לסקר עמדו על 72%.