שביתה הוכרזה במחנה שועפאט ביום ראשון במחאה על מדיניות הממשלה. המחנה נתון בעוצר מאז הפיגוע שנרצח בו שוטר על ידי נער בן 13 תושב המחנה. תחילה הוטל עוצר מוחלט על המחנה, ובהמשך הוא הפך לעוצר נושם, שמאפשר כניסה ויציאה רק אחרי בידוק קפדני. בעקבות העוצר, אלפי תלמידים לא מגיעים אל מוסדות החינוך. במקביל, התגברה מדיניות הריסת הבתים והטלת קנסות במזרח ירושלים בהוראת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

על הכרוז הקורא לשביתה חתומים הארגונים האסלאמיים והלאומיים במחנה, וכן ועד הנוער והצעירים. לדברי משפיען הרשת אוסאמה ברהם, המחאה היא ציבורית-כללית ולא מפלגתית. תושבי המחנה אמרו לכתב מרכז המידע ואדי חילווה שהחליטו לשבות בעקבות ההתנהגות האלימה והמשפילה של חיילי מג"ב כלפי ילדים ונשים במעבר. בעבר דווח על דרישה מנערים להתפשט, ועל התעמרות של חיילים במחסום בתושבים. מפקד מג"ב הדיח את החיילים, אבל התושבים טוענים שמקרים נוספים לא דווחו.

זכי מאג'ד. "זה לא הגיוני ששוטר מעמיד נער באמצע הרחוב ואומר לו להוריד את המכנסיים" (צילום: אלבום פרטי)

"זה עונש קבוצתי. צעדי הממשלה מחמירים", אומר ל'דבר' זכי מאג'ד, פעיל חברתי ממזרח ירושלים. "האנשים כבר לא יכולים להשלים עם המציאות. ילד בן 13 דקר, ו-120 אלף תושבים משלמים את המחיר. ילד עם אקדח ירה, ומטילים עוצר על כל שכונת סילוואן".

אל השביתה הצטרפו תושבי ענאתה, עיסאוויה, ג'בל מוכבר, ראס אל עאמוד וא-טור. הכניסות למחנה שועפאט והרחוב הראשי שלו נחסמו, ותושבי המחנה לא יצאו לעבודה. מרבית אנשי המחנה עובדים בירושלים.

תושבי מזרח ירושלים, תושבי המדינה, סובלים שנים רבות מהזנחה בתחומי התשתיות, השירותים לאזרח, החינוך, הרווחה והבריאות. למרות תוכנית החומש למזרח ירושלים, התושבים טוענים שהמצב לא השתפר.

"לאחרונה מרגישים שינוי", אומר מאג'ד. "זה מעשה מבורך. יש שינוי גם בהשקעה וגם בנוכחות הפיקוח. אבל זה לא אומר שהעונש הקבוצתי מוצדק. העובדה שאנחנו מוגדרים תושבים ולא אזרחים לא שולל מאיתנו את הזכות לשוויון".

מאג'ד שעובד ביום-יום עם הנוער במחנה שועפאט נחרד ממעורבות הנערים, אבל מצליח להבינם. "מדובר בנער בגיל 13, זה עדיין ילד שצריך לשחק. זה לא מובן מאליו שילד בגיל כזה מחזיק אקדח ויודע לתפעל אותו. יש פה משהו מוזר, זה מצריך בדיקה. החינוך של הילדים הוא מרשתות חברתיות, מבית הספר, מהמחסום ומכל מיני מקומות.

הוא מוסיף שהתנכלות השוטרים משפיעה על הנערים. "זה לא הגיוני ששוטר מעמיד נער באמצע הרחוב ואומר לו להוריד את המכנסיים. תן לו לשמור על הפרטיות, תערוך את החיפוש בצורה מכובדת. גם אם הנער מסכים ללכת לתחנה לצורך חיפוש, מחפשים עליו ברחוב, ובתחנה מכים אותו ועוצרים אותו. זה משפיע על כל החיים שלו".

"הילדים קמים לקול הבולדוזרים. יש יהודים, לא ירושלמים, שמגיעים לכאן פעמיים-שלוש בשבוע וצועקים 'מוות לערבים', מכים והורסים. הילד פוגש במחנה את השוטר ואת החייל במחסום, אלה היהודים שהוא מכיר. מה מצפים שיקרה? אני בעד מדינה דמוקרטית ושלטון ששומר על כולם. אני נגד אלימות, אבל כאן זו תגובה למתרחש. בידי הממשלה היכולת להרגיע את המצב. אני זוכר תקופות שתושבי השטחים והיהודים נכנסו לכאן. זה לא היה שלום מוחלט, אבל היה שלום כלכלי. האינטרס הראשון שלנו הוא לחיות בשקט".

מאג'ד סבור שיוקר המחיה מחמיר את המצב בשכונות מזרח ירושלים. לדעתו, גם הרפורמה המשפטית עלולה להחמירו. "המצוקה גורמת לתושבים לא לקלוט מה מתרחש במדינה. אנחנו לא מרגישים חלק מהאזרחים. החברה הערבית צריכה להשתתף בהפגנות, אבל מאיזו דלת להיכנס? מה, פתאום נופיע שם? הקונפליקט הכי גדול הוא מדינה יהודית ודמוקרטית. אם הרפורמה תעבור, המשמעות הדמוקרטית תישמר. זה יזיז את מאזן הכוחות עוד קצת לטובת יהודית".

מאג'ד מתקשה להבין את הפוליטיקה של בן גביר. "אנחנו משלמים מחיר כבד מאוד. ילדים מגיעים למחסום, עוברים חיפוש ומוחזרים הביתה. זה כבר לא סביר. זה כמו שטח צבאי, בכל מקום חיפושים, מעצרים ודו"חות. הפחד הגדול שלי הוא מהרמדאן. אני רואה שחור. אני פוחד מהחמרת הצעדים של הממשלה ומהקצנת התגובות".