ההוצאה החודשית הממוצעת על טיפולים נפשיים בישראל עומדת על כ-1,015 שקלים, וההוצאה החציונית היא 700 שקלים. כך עולה מסקר שערכו פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית וקרן ברל כצנלסון, ונחשף בכנס משותף שהתקיים בשלישי האחרון.
עוד עולה מהסקר שזמני ההמתנה לקבלת טיפול הם ארוכים. 37% ממי שעברו טיפול חיכו בין חודש לשלושה חודשים 25% עד חודש 13% מעל שלושה חודשים ועד שישה חודשים. יש תקופות המתנה ארוכות יותר אך הן מיעוט: 9% מעל שישה חודשים עד שנה או מעל שנה. 7% מהמשיבים לא זכרו את זמן ההמתנה.
לפי תוצאות הסקר, 58% מבין המשיבים העידו כי חוו בעבר מצוקה משמעותית איתה לא הצליחו להתמודד, 35% דיווחו כי הם חוו מצוקה שכזו בשנה האחרונה, ו-12% דיווחו כי בשנה האחרונה הם חוו מצוקה כזו לראשונה. 22% מהמשתתפים היו בטיפול נפשי במועד עריכת הסקר.
על בסיס נתוני הסקר ניתן להעריך שכמחצית מההוצאות של הציבור על בריאות היא על טיפולים נפשיים. ההוצאה הפרטית החודשית של הציבור בישראל על טיפולים נפשיים היא כ-1.38 מיליארד שקלים, וכי ההוצאה השנתית עומדת על 16.56 מיליארד שקלים. לשם השוואה, ההוצאה השנתית של הציבור על בריאות בכלל לשנת 2022 עמדה על 34.2 מיליארד שקלים.
74% מאמינים שטיפול נפשי מסייע לאנשים במצבים נפשיים מורכבים ו-68% הצהירו כי האפשרות לקבת טיפול פסיכולוגי מסובסד צריכה להיות חלק מסל השירותים שהמדינה מציעה לאזרחיה.
הסקר נערך במהלך פברואר 2022, בקרב 1,501 בוגרים בני 18 ומעלה מכלל החברה הישראלית.
חוסר נכונות, תקנים ושכר נמוך
הסקר היה חלק ממחקר רחב יותר שעוסק בהיבטים שונים בבריאות הנפש הציבורית שנערך בשנתיים האחרונות, ובחן בין היתר את הנכונות של פסיכולוגים לעבוד במגזר הציבורי והחסמים לכך. משלושה סקרים שנערכו בשנתיים האחרונות עולה שהסיבה הנפוצה ביותר (94.3% בממוצע של שלושת הסקרים) לחוסר נכונות לעבודה במגזר הציבורי היא השכר הנמוך. הסקרים נערכו ביוני 2021, ספטמבר 2021 וינואר 2021, עם מספרים שונים של משיבים.
בסקר שנערך בקרב 283 פסיכולוגים בשירות הציבורי בספטמבר 2021 נמצא כי עבור חצי משרה, השכר הממוצע עמד על 4,597 שקלים בחודש. מצב זה אינו משתפר בעקבות הוותק: פסיכולוגיות עם עשר שנות וותק הרוויחו 5,211 שקלים בממוצע.
בעייה נוספת בשכר הפסיכולוגים הציבוריים היא השכר הנמוך בעת ההתמחות. לפי הסקר, השכר בהתמחות מתחיל ב-3,833 שקלים, ומסתיים ב-4,045 שקלים לאחר ארבע שנים. כל זאת ב-50% משרה הנפרשת לשלושה ימים, ולעוד יום אחד בבית שאינו משולם. תנאים אלו גורמים לפרישתם של מתמחים, בעיקר כאלו שמגיעים מרקע חלש יותר. זו גם סיבה למחסור של פסיכולוגים בחברה הערבית והחרדית.
בעיה נוספת עלייה מצביע המחקר היא בעיית התקינה. נכון להיום, אין מפתח תקינה לתחומי הפסיכולוגיה השונים בשירות הציבורי, למעט הפסיכולוגיים החינוכיים שמפתח התקינה שלהם עומד על פסיכולוג אחד לאלף תלמידים. כיוון שאין מפתח תקינה, לא ניתן לקבוע במדויק את המחסור בפסיכולוגים בשירות הציבורי. כך למשל כיום מאוישות 100 משרות של פסיכולוגיות התפתחויות, ובארגונים ובקרן משערים שנדרשות 1,400 משרות, כלומר 1,300 משרות חסרות. לפי ההערכה, בחמש השנים הקרובות יתרחב הצורך בכ-1,250 פסיכולוגיות תעסוקתיות נוספות.
ההמלצות: העלאת שכר הפסיכולוגיות הציבוריות ב-50%, הסדרת התקנים ותמרוץ מקצועות לא מאוישים
נוסף לממצאים המחקר מציע צעדי מדיניות קונקרטיים. בתחום השכר והתקינה מוצע כי שכרן של הפסיכולוגיות הציבוריות יעלה ב-50%, בעלות של 300 מיליון שקלים, ותינתן תוספת של 500 תקנים בשנה הקרובה, בעלות שנתית של כ-150 מיליון שקלים.
מלבד הוספת התקנים מוצע להסדיר את מפתח התקינה בכלל מקצועות הפסיכולוגיה הציבורית הפועלים תחת משרד הבריאות, ולקבוע אמות מידה לקבלת שירות וזמן המתנה מינימלי. בנוגע לשכרם של המתמחים מוצע להכפיל את תקציב המלגות למתמחים בעלות של 30 מיליון שקלים. תוספת זו תאפשר ל-740 מתמחים להתחיל את התמחותם ול10,000-14,000 אזרחים לקבל שירות פסיכולוגי ציבורי.
בפורום ובקרן מציעים גם צעדים נוספים שמתמקדים באוכלוסיות ספציפיות. כך לדוגמה מוצע להעניק תמריצים לפסיכולוגיות, לסטודנטיות ולמדריכות המעניקות הכשרה שיעברו להתגורר ביישובים ייעודיים בפריפריה. עוד מוצע להעניק תמריצים נוספים לפסיכולוגים העוסקים בילדים ובני נוער.
תחום נוסף בפסיכולוגיה הציבורית המצוי במחסור חמור במיוחד הוא הפסיכולוגיה התעסוקתית, שבו ישנן כיום 5 פסיכולוגיות תעסוקתיות בלבד. בזמן משבר הקורונה הוקמה בשירות התעסוקה פלטפורמה ארצית לייעוץ ואבחון קריירה, שאינה מאוישת עקב תנאי השכר הירודים.
בפורום הארגונים ובקרן ממליצים לתקצב את הפלטפורמה כך שתוכל להעסיק בהעסקה ישירה את הפסיכולוגיות התעסוקתיות עם תנאי שכר הולמים, בעלות מוערכת של 5 מיליון שקלים. עוד מוצע להרחיב את הפיילוט לשילוב פסיכולוגיות תעסוקתיות במרכזי הזדמנות של זרוע העבודה (מרכזים עירוניים להכוונה בשוק העבודה), ובתוכניות תעסוקה לחברה החרדית בעלות של חצי מיליון שקלים.
המחקר נכתב על ידי אפרת ליה שחף. פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית מכיל את הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית וחטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות.
