שקט מוזר שורר רחוב קפלן בירושלים, בין בית המשפט העליון לכנסת, יום אחרי ההפגנה הגדולה ששטפה אותו בעשרות אלפי אנשים עם דגלי ישראל. שלטים ספורדיים עוד מונחים בשולי גן הוורדים. ליד כיכר אגרנט ניצב אוהל המחאה של התנועה לאיכות השלטון ובו 'חדר מלחמה'. בכניסה לגן הוורדים ניצב 'אוהל האחדות' שהקימו חניכי מכינת עין פרת מהשלוחות בכפר אדומים ובנופי פרת, ועליו הסיסמה "אנשים אחים אנחנו".

באוהל מיחם, קפה נמס ועוגת הבית, ושולחן עמוס טקסטים ומקראות: 'האומה והעבודה' של אהרון דוד גורדון, לצד התנ"ך ו'דיונים' של מקיאוולי. בחוץ ספסלי עץ, חבל מתוח בין שני עצים שהחניכים מנסים להלך עליו, כמה גיטרות פזורות ואודיטוריום מאולתר של כיסאות שמתקיימת בו מדי שעה שיחה. בין המוזמנים: הרבנית הדסה פרומן, כלת פרס ישראל מרים פרץ, הרב ירמי סטביסקי ועוד.

ספרים באוהל האחדות. "אנחנו בעד שיח בריא והידברות" (צילום: ניצן צבי כהן)

"אנחנו כאן מיום ראשון", מספרת ל'דבר' טל פרץ ממושב תקומה, שלומדת היום במכללת עין פרת. "עשינו עצרת ושרשרת אנושית של חניכי מכינות מהכנסת עד לבית המשפט העליון. באו בערך 300 אנשים, חילוניים ודתיים. המסר בעיני היה החיבור במקום השבר והפילוג בעם. שלא צריך את ההפרדות ושכולנו ביחד".

אוהל ההידברות החל לפעול ביום שני במקביל ובתוך הפגנת הענק, וצפוי להמשיך ולפעול עד מחר (חמישי), כשחניכי המכינה מאיישים אותו במשמרות גם בלילה. "היה מעניין להתחיל עם ההפגנה מסביב", אומרת אגם לבנון מרעננה. "התחושה היא שבהפגנה כולם היו מאוד סגורים על הדעה שלהם. רואים את המטרה שלהם ולא את הצד הנגדי. באנו להזכיר להם שבכל זאת אנחנו ביחד. אנחנו בעד שיח בריא והידברות. זו המטרה נטו. יש  באוהל הזה אנשים שהם בעד ונגד הרפורמה, והם בכל זאת יושבים פה ומדברים".

כלת פרס ישראל מרים פרץ מדברת עם חניכי המכינות באוהל האחדות ליד משכן הכנסת. "אחדות לא באה בסתירה למחלוקות" (צילום: ניצן צבי כהן)

רבים מהמפגינים הרגישו שהרפורמה מסוכנת ממש למדינת ישראל. חלקם ודאי הרגישו שהיא עלולה להוביל לפגיעה ממשית בזכויותיהם להקים משפחה למשל.
"אני לא רואה למה הכאב זה סותר את השיחה. אחדות בעיני לא באה בסתירה למחלוקות. ראיתי את המפגינים והייתי גאה בהם שבאו להפגין פה על מה שחשוב להם. כל אחד צריך ללכת אחרי מה שהוא מאמין בו בלב שלם. אנחנו לא מתעלמים מהכאב, והוא עולה גם בדיונים. אנחנו רוצים שיהיה גם קשב לכאב. אבל כקבוצה אנחנו א-פוליטיים לחלוטין. אנחנו בעד שיח".

"אני מרגישה שהפוליטיקאים מימין ומשמאל לא עושים מספיק כדי לדבר", אומרת נעה אלטמן, ממושב נחושה. "כולם אומרים שהם מוכנים לדבר, אבל בפועל זה לא קורה. אני חושבת ששני הצדדים טיפסו על עץ גבוה, והמצב החברתי בעם לא מוסיף לזה".

"כמו שאנחנו מצפים שהמפגינים יזכרו שיש פה עם אחד, ככה גם הח"כים והכנסת צריכים לזכור את זה", אומרת לבנון. "שלא יגדילו את הפילוג והשסע. זה אומר התנהגות בכבוד, דרך ארץ. לזכור שזה שאדם חושב אחרת ממך לא אומר שהוא נגדך". היא מעריכה שרוב החברה הישראלית מודאגת מהפילוג אפילו יותר מהשאלה אם הרפורמה תעבור או לא, אבל הדבר לא בא לידי ביטוי בשיח הציבורי.

"קל יותר לשמוע את הקיצוניים, כי ככה אנחנו עובדים כבני אדם"

אלטמן, שריכזה את הקשר של המאהל עם התקשורת, מזדהה איתה, וכועסת שאף שמהדורות החדשות ביקשו ממנה חומרים מעצרת הפתיחה של המאהל ומיצג השרשרת האנושית, החומרים לא שודרו באף מהדורה.

"מטבע העולם, קל יותר לשמוע את הקיצוניים, כי ככה אנחנו עובדים כבני אדם. קל לנו להיתפס לקיצון. בסוף, השינוי בשיח צריך להגיע גם מלמטה וגם מלמעלה. מבחינתי, הכנסת והממשלה הן המייצגות של העם שלנו, וכרגע חברי הכנסת הם לא מודל לחיקוי. כצעירה, קשה לי לראות את זה".

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן בדיון במליאת הכנסת על הרפורמה במערכת המשפט. הציג את משנתו בפני תלמידי המכינה בכפר אדומים (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

הצעירים מתעקשים כמעט בקנאות לשמור על נימה א-פוליטית ולא מחויבת לצד זה או אחר של המחלוקת. המאהל מדבר על הידברות ושיח – אבל חניכי המכינה לא מציגים מודל פשרה.

מה דעתכם על מתווה הנשיא?
אלטמן: "האוהל שלנו לא עומד בקריאה רשמית מאחורי מתווה הנשיא, אבל אנחנו קוראים להידברות, ונשמח לארח גם את הנשיא. אם הוא יבחר להגיע, נעמיד פה מאות בני נוער שירצו להקשיב לו".

"חשוב לנו לחנך את החבר'ה שהלימוד מתחבר לשטח ולמציאות", אומר גיא אחדות, שמנהל את שלוחת המכינה בכפר אדומים. לדבריו, בשבועות האחרונים הרפורמה המשפטית והמחלוקת סביבה היא תוכן מרכזי שהם עוסקים בו עם החניכים. בין היתר, הגיעו לשוחח עמם שורת משפטנים, תומכי הרפורמה ומתנגדיה, ואפילו יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הציג את משנתו בנושא.

"היה חשוב לנו לשמוע גם אותו ואיך הוא רואה את הדברים. אמרתי לחניכים: המדינה בוערת, איפה אתם? מה אתם רוצים לעשות?" אחדות מחדד שהוא לא רואה בני 19-18 כנערים, אלא כאנשים בוגרים עם אחריות.

"יש אצלנו מנעד רחב שנע בין מצביעי הציונות הדתית למרצ – כל הקשת הזו נמצאת אצלנו בתוך המכינה, והם ניהלו לא מעט מליאות ודיונים על זה אל תוך הלילה. בכוונה הפגשנו אותם עם מרצים מכל הצדדים. האמירה המשותפת שלהם הייתה שמתוך השיח הקשה שאנחנו פוגשים בחוץ, מה שחשוב לנו לחדד זה את החשיבות של האחדות והמשפט 'אנשים אחים אנחנו'. המסר הוא שמעבר לכל המחלוקות והעמדות הפוליטיות אנחנו בוחרים במפגש. זו הייתה החלטה של החניכים. אנחנו רק מלווים אותם לוגיסטית ומוודאים שהכול נעשה בצורה בטוחה וחוקית".

מפגינים מול משכן הכנסת נגד הרפורמה במערכת המשפט. "העמדות מקצינות והקשב מידלדל" (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"בסיטואציה הנוכחית במדינה יש תחושה שהעמדות מקצינות, והקשב מידלדל. הסיטואציה עלולה להסתיים בכי רע", אומרת לימור ויסברט, סמנכ"לית גיוס המשאבים של מכינת עין פרת. "אני מודאגת מהאפשרות שבמקום לנצל את המצב להסכמה רחבה של העם בישראל, אנחנו מכריעים באמצעות כוח ומעט מאוד הידברות, אם בכלל".

ויסברט מוסיפה שהייתה רוצה לראות את המנהיגים שלנו נכנסים לחדר ויושבים יחד, נבחרי ציבור מהקואליציה והאופוזיציה, יחד עם מומחים למשפט ומדיניות, שוקלים היטב את ההצעות השונות שמונחות על השולחן ובוחרים ביניהן מתוך רוח של הסכמות רחבות. "צריך להבין שהציבור לא יוצא היום לרחובות רק כי הימין נבחר והשמאל הפסיד. אני חושבת שהציבור באמת רוצה לראות מתח ואיזון נכון בין בית המשפט והכוח של הממשלה".

"ללבן את נקודות המחלוקת ולשמור על תרבות השיח הדמוקרטית"

במורד רחוב קפלן הוקם אוהל נוסף, אוהל מאבק והידברות של תנועת הנוער השומר הצעיר, שעליו מתנופפים דגלי התנועה האדומים לצד דגל ישראל, דגל גאווה ושלטים של "נאבקים ונאבקות למען חברה שוויונית וצודקת". בניגוד למכינת עין פרת, השומר הצעיר היא תנועה פוליטית שהפגינה נוכחות משמעותית בהפגנות בשבועות האחרונים.

אוהל המחאה וההידברות של תנועת השומר הצעיר. "אין בינינו שנאה, רק חילוקי דעות" (צילום: באדיבות השומר הצעיר)

"כבר כשהמחאות נגד הרפורמה התחילו, הקומונרים והשכבה הבוגרת בקנים דרשו לקחת בה חלק פעיל", אומרת אלה ישראלי, דוברת השומר הצעיר. "התנועה שלנו תמיד הייתה ערנית פוליטית והתייחסה לסוגיות שעומדות על סדר היום הציבורי. הסוגיות הללו, הכניסה של גורמים קיצוניים בחלקם לעמדות מפתח, הנוכחות הדלה של נשים בממשלה החדשה, אלה דברים שפוגשים את החניכים והחניכות שלנו, ואנחנו מרגישים חובה להתייחס אליהם".

לדבריה, האוהל שהוקם צפוי לשמש מקום מפגש הן עבור חניכי התנועה מכל הארץ שיגיעו במטרה לשוחח על הרפורמה המשפטית ומשמעויותיה, והן עבור קהלים נוספים כמו תלמידי בתי ספר ועוברי אורח. "כבר במהלך ההקמה עברו פה אנשים ושוחחו איתנו. רבים מהם פתחו בהצהרה שהם שונים ולא מסכימים איתנו. אבל עם כולם היו לנו שיחות חשובות שחידדו גם שאין לנו שנאה אחד לשני. רק חילוקי דעות. זה מעולה, וככה צריך בחברה דמוקרטית.

"אנחנו מתכוונים להזמין לאוהל גם את בני עקיבא ותנועות נוספות, גם מצדו השני של המתרס הפוליטי לשבת איתנו, להתווכח ולשוחח. ללבן את נקודות המחלוקת אבל גם את תרבות השיח הדמוקרטית. חשוב לנו שהחניכים שלנו שיגיעו לכאן ילמדו, יעמיקו, יגבשו דעה ועמדה ויפעלו מתוכן ולא רק ישמעו הכול בחדשות, ובעיקר שזה לא יעבור לידם. זה חלק מהאכפתיות מהמדינה שבה אנחנו חיים".