שער הדולר עלה היום (רביעי) ל-3.70 שקלים לדולר, אך ירד לאחר מכן ל-3.65 ש"ח ונסגר על 3.639 ש"ח, במספר גלי רכישות מאסיביות שהפתיעו את השוק. האירו זינק ל-3.87 ש"ח לעומת השפל של 3.33 ש"ח באוגוסט. לפי גורמים במערכת הבנקאית, בנק ישראל לא התערב במסחר, מה שמאפשר את ההיחלשות המהירה של השקל.
שקל חלש למעשה מסייע לתעשייה הישראלית. למרות זאת, גורמים בתעשייה סבורים כי הזינוק הנוכחי, שמושפע מחוסר הוודאות הנוגעת לרפורמה המשפטית והשלכות אפשריות שלה על הכלכלה, איננה הברכה לה ציפו. "היינו מעדיפים ששער המטבע יושפע מגורמים כלכליים ולא מגורמי אווירה ומפעולות ממשלתיות שאין להן קשר לכלכלה", אמר נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.
התעוררות נרשמת גם בזירת פתיחת חשבונות בנק של ישראלים בחו"ל והמרות שקלים למטבע חוץ, אך לא די בה כדי להסביר את הזינוק בשערי המט"ח. קשה להפריד בין שינויים כלכליים של ממש, אפקטים פסיכולוגיים שקשורים בקידום הרפורמה המשפטית וניצול האפקט על ידי ספקולנטים.
מהצד ההפוך, במהלך הבוקר והצהריים נרשמו בבורסה שלושה גלים של מכירת דולרים בהיקף גבוה, מה שמיתן את העליה בכמה אגורות. גורמים בשוק ההון חשדו בתחילה שמדובר בבנק ישראל, שסירב להגיב לסברה זו. ככל הנראה, מדובר בגורמים ספקולטיביים שמימשו רווחים קצרי טווח מזינוק הדולק בחודש האחרון.
"בנק ישראל התאהב בפוזיציה של החזקת יתרות מט"ח גבוהות"
מנהל הסיכונים הפיננסים יוסי פרנק, בעל חברת אנרג'י פייננס טוען שהזינוק המהיר בדולר הוא כישלון ישיר של בנק ישראל. "לדעתי, הבנק היה צריך להתערב במסחר לפני יומיים. הבנק פועל לא מקצועי ולא נכון", אמר בשיחה עם "דבר".
למה השקל נחלש?
"בעיקר בגלל פעילות ספקולטיבית שמזינה את עצמה. זה הכל קשור לחקיקה. בנקים זרים וגופים ספקולטיביים שמפמפמים שהדולר יעלה, הם אלו שהתחילו את המהומה והם יצרו את העליות, בדיוק כמו שהם מאוד פעילים בעליות. זו התפיסה שלהם – אין מאחוריה שום אנליזה, זו דרך הפעולה של הגופים האלה".
בנק ישראל היה יכול לטרפד את המהלך הזה?
"בנק ישראל נוהג בצורה מאוד טיפשית. הוא העלה את הריבית ב0.5%, בטענה שזה בגלל האינפלציה. זו הסתכלות לא נכונה. העלאה כזו לא רק שלא עוצרת את האינפלציה, היא יכולה אפילו להוביל להידרדרות מסוכנת שתעלה עוד יותר את האינפלציה. יש גובה של ריבית שממנו זה פועל כבומרנג והגענו אליה".
אם הריבית עלתה ובכל זאת הדולר המשיך לטפס, מה זה אומר?
"הוא היה צריך למכור במקביל – או לפחות למחרת, 10 מיליארד דולר מתוך היתרות שלו, שהן מאוד גבוהות. הרבה מאוד מדינות הורידו יתרות בשנים האחרונות, אבל בנק ישראל 'התאהב בפוזיציה שלו'.
לאילו אפקטים אתה מתכוון?
"זה היה משדר לשוק שבנק ישראל עדיין בתמונה, וכשבבנק מזהים 'פעילות חריגה' – שזה בדיוק מה שקורה בשבועות האחרונים – הוא שם כדי לפעול. זה גם היה משדר לציבור שיש לבנק מספיק יתרות, לא צריך לרוץ לקנות דולרים כי הוא יכול לאזן את זה, אין מה לרוץ לקנות בשער גבוה ולתפקד כ'מבוגר אחראי'.
היבט נוסף שיכול להצדיק מכירת דולרים כעת לפי פרנק, הוא ניהול היתרות עצמן. "במאזן הקרוב נראה שהשימוש שלו ביתרות היה על גבול השערורייתי. נוצרו לו הפסדים גדולים בניהול היתרות שלו. לכן זה אך ורק היה נכון למכור חלק קטן מהן וזה היה משיג אפקט מידי בכמה מישורים".
פרנק טוען שמכירה של חלק קטן מהיתרות הייתה מתקנת את המאזן, משום שהבנק קנה את הדולרים בשווי נמוך משמעותית לעומת שער הדולר כיום. "זה היה קצת סותם פיות על אלה שקיטרגו על רכש הדולרים בעבר. הייתי מאוד בעד רכישת הדולרים, אבל לא נכון להתאהב בפוזיציה. הרי זה נועד לתרחישי קיצון והנה, אם הדולר עולה ב10% בשבועיים זה קיצוני. זה שהבנק נעלם ולא מופיע, לטעמי זו שגיאה גדולה מאוד".
פרנק מוסיף כי מכירת דולרים כעת יכלה למתן את עליית המחירים במשק. " אם הדולר מתחזק ב-2-3% אז לא יעשו כלום, אבל אחרי 10% בשבועיים, וזה עוד ימשיך אם בנק ישראל לא יעשה כלום, אז יבואנים יעלו שוב מחירים. התערבות של הבנק יכולה לבלום את זה, אבל הוא לא עשה את זה ולכן ראינו כל יום פיחות של אחוז או שניים, שיכולים להמשיך כל עוד אין הידברות במישור הפוליטי".
מבנק ישראל לא נמסרה תגובה.
