ישיבת הממשלה מתכנסת היום (שישי) בשעה 12:30 לאישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים 2024-2023, אך ככל הנראה אין הסכמות בתוך הממשלה ובין השרים לבין האוצר. אם לא יצביעו על התקציב לפני כניסת השבת, ייאלצו להעביר תיקון לחוק.

ישיבת הממשלה התפזרה לפנות בוקר בשעה 3:30 ללא הסכמות ולאחר דיונים מאחורי הקלעים מתכנסת שוב בצהריים. חילוקי דעות מרכזיים היו בין אנשי האוצר לבין שרי הממשלה בנושאים של תקציבי משרדיהם ותקצוב חוקים או תכניות ספציפיות. שר האוצר סמוטריץ' הביע תקווה כי יצליחו לפתור את המחלוקות הרבות, שמתגלעות ככל הנראה בשל פערים בין ההסכמים הקואליציוניים למציאות.

מחלוקות במשרדים, איומים ודיונים בנפרד

שרת התחבורה מירי רגב דורשת לאשר את תקציב תכנית התעריפים לתחבורה הציבורית, למרות התנגדות האוצר אליה. "מבחינתי לסיים את הדיונים גם שעה לפני שבת", אמרה, "עד שלא מגיעים להסכמות מול האוצר אני לא זזה".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר החרים את הדיונים כשהבין שהסכומים שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים לתגבור עבודת המשטרה לא עולים בקנה אחד עם דעת אנשי האוצר, והדיונים מולו נערכים מאחורי הקלעים ולא בישיבה עם שאר השרים. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן החרימה אף היא את הדיונים.

שר התיירות חיים כץ זעם כשהבין מאנשי האוצר על הכוונה שלא להוסיף תקצוב למשרדו ולתכניתו לשיקום התיירות בארץ. הוא נטש את הדיון בצהריים ואמר "לא אשתתף בהלוויה של המשרד שלי". הוא אף אמר שלפי הצעת משרד האוצר, משרד התיירות יכול להיות סגור ב-2023.

שר החינוך יואב קיש התעקש בישיבה לקדם את חוק הספרייה הלאומית, לפיו מינוי חברי דירקטוריון הספרייה יוכפף ישירות לשר, ויבוטל החוק המקנה לה מעמד עצמאי. בראש דירקטוריון הספרייה עומד פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן.

בכירים במערכת הבריאות הביעו אכזבה עמוקה משר הבריאות לשעבר אריה דרעי, על כך שלא העביר את התקציבים להם התחייב. יו"ר ארגון רופאי המדינה ד"ר זאב פלדמן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות אילנה כהן, מ"מ יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים פרופ' ארנון אפק ונציגים נוספים, יזמו ישיבת חירום עם מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב, בה דרשו למנוע את הקיצוץ הריאלי בתקציב המשרד, והביעו חשש כי הקיצוץ "יעמיק את הפערים וייצור שירותי רפואה לעשירים בלבד".

תחזית אופטימית של נגיד בנק ישראל

הגרעון בשנתיים הקרובות יעמוד על 1% בלבד, לפי התחזית שהציג נגיד בנק ישראל אמיר ירון בישיבה לאישור תקציב המדינה. ירון אמר שלפי התחזיות יחס החוב-תוצר של ישראל יירד מתחת ל-60%, ובכך יהפוך לאחד הנמוכים ביותר במדינות המפותחות.

למרות התחזית האופטימית, הזהיר ירון מהתנודתיות בשווקים הפיננסיים, וקרא לשרים לא לבקש תוספת תקציב על זה שמשרד האוצר הציע. "בשל הסיכונים לתחזית ההכנסות, יש להיזהר בעת הזאת מהגדלת ההוצאות מעבר לתקציב המוצע, או להפחית מסים, על בסיס המצב הפיסקלי הנוח שמבטא השפעות שעלולות להיות זמניות".

לפי התחזית של בנק ישראל שהציג הנגיד, הכנסות המדינה יעמדו על 468 מיליארד שקלים ב-2023, ועל 498 מיליארד שקלים ב-2024. התקציב המוצע על ידי משרד האוצר עומד על 485 מיליארד שקלים ב-2023 ו-514 מיליארד שקלים ב-2024, כך שהגרעון יעמוד על 17 מיליארד שקלים ו-16 מיליארד שקלים בהתאמה. מדובר בגרעון נמוך בהשוואה לשנים קודמות ובהשוואה בינלאומית.

"יש להביא בחשבון כמה סיכונים שאם יתממשו, ההכנסות בפועל יהיו נמוכות יותר מהתחזית כבר בשנתיים הקרובות", אמר הנגיד, וציין שכבר ברבעון האחרון של 2022 נראו סימני האטה.

ירון התייחס לתוכנית של בנק ישראל להגדיל את ההשקעה בתשתיות בהיקף של 3% תוצר, וציין ש"ישראל מתאפיינת ברמת השקעה נמוכה ביחס למדינות הייחוס המפותחות, במיוחד אם מביאים בחשבון את קצב גידול האוכלוסייה".