דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
המחנות העולים

מזל טוב / תנועת המחנות העולים חוגגת תשעים שנים להקמתה

התנועה, אותה ייסדו 11 נערים ונערות מתל אביב ב-1926, ממשיכה גם היום לעסוק במגוון פעילויות חינוכיות ובקריאה לחניכיה להגשים את הערכים בהם הם מאמינים. מזכ"ל התנועה, אילן גזית: "האתגר הגדול שלנו הוא להמשיך ליצור את הברית העמוקה עם החברה הישראלית על כל גווניה"

90 שנה לתנועת המחנות העולים (צילום: יח״צ המחנות העולים)
90 שנה לתנועת המחנות העולים (צילום: יח״צ המחנות העולים)
דוד טברסקי

תנועת המחנות העולים מציינת בימים אלה 90 שנה להקמתה. התנועה, שנוסדה ב-1926 על ידי 11 נערים ונערות בכיתה י"א מהגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב, שחשו בריקנות המלווה את החיים בעיר וחיפשו דרך חדשה לעשייה חברתית, לחלוציות ולהגשמת ערכי הציונות בארץ ישראל ("הציונות של העושים"). לאור אותם ערכים, היו חברי התנועה ממניעי "מכתב השמיניסטים" הראשון ב-1943 בו קראו לתלמידי כיתות י"ב לעזוב את לימודיהם ולהתגייס לצבא הבריטי או לפלמ"ח. גם אחרי 90 שנה, ממשיכה התנועה לדרוש מחניכיה ומדריכיה הגשמה בחיי היום-יום, כל יום. כיום חברים בתנועה כ-7,000 חניכים מכל שכבות האוכלוסייה ב-40 סניפים (המכונים מחנות), בכל רחבי הארץ.

בין בוגרי התנועה ניתן למצוא לא מעט דמויות מוכרות. ביניהן גם אביב כוכבי, שמונה לאחרונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל; טל רוסו, מפקד פיקוד העומק בצה"ל; הסופר אשכול נבו; המשורר ואיש הרוח חיים גורי; השחקן דביר בנדק; הקומיקאי נאור ציון; והזמרת נורית גלרון.

90 שנה לתנועת המחנות העולים (צילום: יח״צ המחנות העולים).
90 שנה לתנועת המחנות העולים (צילום: יח״צ המחנות העולים).

בין הפעילויות המרכזיות והייחודיות של התנועה ניתן למנות את שומרי הסף – פרויקט הכשרה של מדריכי התנועה להתמודדות וזיהוי של מצבים אובדניים אצל בני נוער; "מגוון בתנועה"- מפגש בין בני נוער ממקומות, רקעים ומעמדות שונים, יצירת מפגש פתוח של שיחה ומשחק, כבוד ושוויון; צוות נז"ם (נטייה וזהות מינית) – פעילות תנועתית לתמיכה בזכויות הקהילה הגאה, וליווי של חניכים ובני נוער שמתמודדים בסוגיות הקשורות לזהות מינית מגדר ויציאה מהארון ועוד שלל פעילויות התנועה המשלבות אוכלוסיות שונות, כגון נוער בני העדה האתיופית והרוסית, המגזר הערבי ומעורבות במישור הפוליטי-מדיני.

"המחנות העולים מובילה מאז ועד היום , סדר יום של חיי הגשמה אידאולוגית בעדיפות עליונה על פני הצטיינות בבגרויות, לימודים ורדיפה אחרי כסף" סיפר ל'דבר ראשון' מזכ"ל התנועה, אילן גזית, "זה למעשה המנוע מאחורי הזרם התת-קרקעי החדש שנוצר בישראל בעשור האחרון, של צעירים שמאסו במירוץ אחרי ההצלחה הכספית והעדיפו את ההגשמה החברתית, החינוכית, הביטחונית והיוצרת".

המשבר אליו נקלעה התנועה הקיבוצית החל מאמצע שנות השמונים, הביא למשבר גם בתנועה. "שיאו של המשבר היה באמצע שנות התשעים, זה היה חלק מהמשבר הכללי שחוותה החברה הישראלית וגם התנועה הקיבוצית. בתוך המשבר הזה התקבלה החלטה ע"י החניכים, על חידוש יעדי ההגשמה והחזרת ההגשמה לתנועה, שהם אחד המאפיינים הבולטים של מחנות העולים לאורך השנים", אמר גזית.

התשובה המרכזית שנתנה התנועה למשבר, הייתה הקמתם מחדש של קבוצות שיתופיות של בוגרי התנועה והבחירה לשים את לב העשייה במעשה החינוך, בדגש על הפריפריה המוחלשת והמופקרת של ישראל.  "יצרנו צורות שיתופיות חדשות והעתקנו את כובד המשקל המשימתי מהתיישבות לחינוך" הסביר גזית, "מהלכים אלו היוו את הבסיס להקמת תנועת הבוגרים, שהיא רשת מאוד הדוקה של קבוצות, קומונות וקיבוצי מחנכים".

חבריה הבוגרים של התנועה חיים כיום בקבוצות שיתופיות וקיבוצים עירוניים ברחבי הארץ (נצרת עילית, קיבוץ נערן בבקעת הירדן ומגדל העמק – שם נמצא הקיבוץ העירוני הגדול בארץ ). רוב החברים עוסקים בעבודות חינוכיות כגון רשת מועדונים לנוער בסיכון, הדרכת משלחות נוער בפולין, עבודה עם נוער עולה והוראה בבתי ספר ובגנים.

"התנועה לימדה אותי לא להיות אדישה ומנוכרת"

מעיין פדידה הצטרפה למחנה אילת של התנועה כשהייתה בכיתה ח'. היום, היא פועלת כקומונרית במחנה רעננה-מערב, זאת במסגרת שנת שירות בתנועה, היא מתכוונת להמשיך את הקשר עם התנועה גם במסלול הנח"ל.

"התנועה לימדה אותי איך לא להיות ילדה אדישה ומנוכרת לסביבה שלה" סיפרה ל'דבר ראשון', "הפכתי להיות נערה אקטיבית שאכפת לה מהחברה ומהמדינה. בתנועה בחרתי לחנך ולצאת לשנת שירות ולא לתת לאדישות לכבול ולנוון אותי."

90 שנה לתנועת המחנות העולים (צילום: יח״צ המחנות העולים).
90 שנה לתנועת המחנות העולים (צילום: יח״צ המחנות העולים).

את ההדרכה וליווי המדריכים הצעירים במחנה רעננה-מערב, הגדירה כ"אחריות גדולה" והבהירה כי "אני מדריכה את חניכיי לאקטיביות, למלחמה בגזענות ולאלימות נגד נשים ולמרות הלחץ אני לומדת וגדלה בתוך המפגש עם החניכים וזה מרגש ומשמעותי לי."

"מה שמיוחד בתנועה הוא שהיא מלמדת אותנו לחשוב בצורה ביקורתית, לא לקבל את הכל כמובן מאליו – כך אני משכילה יותר ונהיית בת אדם יותר טובה – וכמובן, שאני מעבירה את זה לחניכיי וחניכותיי", סיכמה.

לכבוד יום ההולדת ה-90, עלה לאוויר "ספר החוגים" – אתר אינטרנט אליו יכול להירשם כל בוגר של התנועה, לחזור לסניף בו גדל, להיפגש מחדש עם חברים מן העבר ולחלוק סיפורים. במחנות העולים מקווים שהאתר יחזיר את בוגרי התנועה לעשייה חברתית, חינוכית וציבורית. עד כה נרשמו לאתר כ-2,000 בוגרים, וחודשו קשרים בין בוגרי התנועה שגדלו יחד.

"קמה לה קבוצה של מתכנתים מוכשרים, בוגרי התנועה , שהיום עוזרים לנו, בהתנדבות, להקים מערך הדרכה דיגיטלי מתקדם" סיפר גזית  "חבר'ה צעירים וגם מבוגרים, מחפשים להגשים את הערכים עליהם חונכו בתנועה וזה יפה לראות איך בוגרי תנועה בני 80 מספרים סיפורים על החוויות שלהם שגם חניכים צעירים היום יכולים להזדהות איתן".

סרטון גיוס לאתר בהשתתפות שני בוגרי המחנות העולים – דביר בנדק וליאת הר-לב .

"האתגר הגדול שלנו הוא להמשיך ליצור את הברית העמוקה עם החברה הישראלית על כל גווניה" סיכם גזית, "החברה הישראלית נמצאת אמנם במשבר עמוק ובבירור דרך, והדבר הזה מטיל צד על עתידנו, אבל כשאני מסתכל קדימה ועושה את זה מתוך מפגש עם החניכים שלנו בהווה, יש גם ניצנים של אופטימיות ושל תקווה. גדל פה דור שבאמת מבקש לברוא חברה שהיא טובה יותר, ואני חושב שיש לו היום יותר כלים מאשר שהיו לו בעבר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!