שנה למלחמה באוקראינה, אורן האס, חוקר ויועץ עצמאי בנושאי צבא וביטחון שעוקב אחר המלחמה מקרוב, מנסה לסכם בראיון מיוחד ל׳דבר׳ את האירועים הרבים שהתרחשו, להסביר מה מצב הקרבות הנוכחי ועד מתי יימשכו חילופי המהלומות בין הצדדים.
"מטוסי קרב מערביים וחימוש מתקדם ייתנו לאוקראינים יתרון משמעותי", אומר האס על רקע החלטותיהן של ארה"ב, צרפת, גרמניה ומדינות נוספות להעביר לאוקראינה פלטפורמות שעד כה נמנעו מלספק לה, כגון טנקים ואולי אף מטוסי קרב, לצד חימוש מתקדם. "לצד זה צריך לזכור שבניית התשתית וההכשרה המקצועית לשימוש באמצעים כאלה אורכת זמן רב. המערב גורר רגליים בתחום הזה מסיבותיו שלו, לכן אני מעריך שמטוסי קרב מערביים לא יכנסו לזירה בזמן הקרוב״.
המלחמה באוקראינה עברה כמה שינויים במהלך השנה האחרונה. הרוסים פרצו לשטחה של אוקראינה בניסיון להפיל את המשטר ולכבוש, או לפחות לנצור, את הערים הגדולות במדינה. האס טוען שתוך כמה חודשים הרוסים נבלמו, איבדו אנשים ומשאבים בהיקפים עצומים ולבסוף גם את היוזמה.
"האוקראינים בצעו התקפות נגד מוצלחות והשיבו שטחים. חשוב להבין שהמלחמה הזאת, כמו כל מלחמה שאורכת יותר משבוע היא מלחמת התשה. יש בה פרקי זמן עם יותר תנועה ויש כאלו שבהם נראה שהחזית סטטית, אבל כל הזמן יש פעילות והתחרות היא מי מחזיק מעמד יותר זמן״.
אחת הצרות הגדולות ביותר של הרוסים במלחמה הזו, לפי האס, היא הכישלון שנחלו בניסיון להשיג עליונות אווירית. "הכישלון במרחב האווירי משפיע עד היום. כל צד מסוגל למנוע מיריבו חופש פעולה. חיל האוויר הרוסי פועל, אבל משתדל שלא להיכנס מעל שטח אוקראינה ולירות מרחוק״.
גם הזירה הימית ידעה תהפוכות. "תחילה היו האוקראינים בנחיתות מלאה. הצי הקטן שהיה להם הושמד וספינה רוסית השתלטה בקלות על אי הנחשים. כעת האוקראינים בתחכום ובעקיצות, מצליחים למנוע מהרוסים שימוש חופשי בים השחור, לתקוף אותם בבסיסיהם ולאלצם לנטוש את אי הנחשים״.
האסטרטגיה הרוסית איננה ברורה. לאורך השנה האחרונה החליף הקרמלין כמה פעמים את המפקדים על מה שכונה בהתחלה "מבצע" ולאחר מכן ״מלחמה״, וכן שינה את גישתו האסטרטגית. "למפקד הקודם, גנרל סורוביקין, שמונה אחרי התבוסה בחרקיב, הייתה אסטרטגיה שנראית די הגיונית", אומר האס. "מעבר למגננה, התבצרות אינטנסיבית בשטחים שרוסיה מחזיקה, ושימוש במגוייסים חדשים בעיקר לתפקידי הגנה. הוא הקפיד על קיצור קווים כולל ובתוך כך ויתור על חרסון, ובמקביל תקיפות מרחוק בעומק אוקראינה במטרה לפגוע בתשתיות״.
ומה נשתנה מאז?
"כעת הרוסים ממהרים לצאת להתקפות, וזה לא מובן לי למה. הם מתישים עצמם לריק, תמורות הישגים זעירים, כמו שקרה במתקפת האביב הקודמת שלהם בדונבאס, שהקלה את מתקפת הנגד האוקראינית. כנראה שיש פה לחץ מצד פוטין להראות הישגים כלשהם, וחוסר הסכמה שלו לאסטרטגיה הגנתית״.
המתקפה הרוסית בחודש האחרון מתנהלת במספר צירים באזור דונבאס ומכוונת לכבוש מקומות שייתנו לרוסים יתרון מקומי להמשך מתקפה נוספת. האס סבור שהמקפה הזו די כושלת: "הקרבות הם סביב מרינקה; אבדייבקה; ווהלידר ששם ראינו מתקפה רוסית כושלת שהסתיימה בהשמדה של כוח משמעותי, אולי אף חטיבה; סביב בחמוט כבר חודשים ארוכים שהרוסים מתקשים לכתר את העיירה ולכבוש אותה; וכן מאמץ צפוני שמנסה לכבוש מחדש את קרמינה וקופיאנסק, כנראה מתוך תקווה לאפשר להם לפתח מחדש מתקפה שתשיב להם את אזור איזיום, כרגע זה נראה מאד רחוק מהישג ידם״.
מה אנחנו יודעים היום על רוסיה שלא ידענו לפני שנה?
"אנחנו יודעים שהצבא הקונבנציונלי של רוסיה הרבה פחות חזק וכשיר משחשבנו, שמערכי הלוגיסטיקה הקרבית שלה חלשים, והם מהווים 'עקב אכילס' ביכולות הלחימה שלה. אנחנו יודעים שחלק ניכר מהתפיסות האסטרטגיות והטקטיות שרוסיה פיתחה עוד לא הבשילו ליכולות, שמערכי הל"א והסייבר ויכולות התודעה שלה אינן כל-יכולות. אנו יודעים שחיל האוויר שלה מוגבל במשימות שהוא יכול לבצע״.
כמה חיילים נלחמים עכשיו אחרי שכבר שמענו כמה פעמים על גיוסים המוניים?
"קשה מאד לדעת. יש הרבה דיס-אינפורמציה משני הצדדים. הרוסים טענו שגייסו את 300,000 החיילים הנוספים שתכננו לגייס במהלך הסתיו, מעבר לגיוס החובה, אבל לא ברור כמה מהם הוכנסו לפעולה בחזית. מומחים ופרשנים מעריכים שכ-100,000 מגוייסים טריים נשלחו די בחופזה כדי לסתום את הפרצות במערך הרוסי ולמנוע התמוטטות נוספת נוסח חרקיב״.
לאן אתה חושב שהמלחמה תתפתח?
"קשה להעריך כי אנחנו לא יודעים מה יהיה אורך הנשימה של הצדדים הלוחמים. כמה תחמושת וכמה אנשים הם יכולים להעמיד ולאורך זמן? באיזה קצב הם בונים מסגרות חדשות? מה ההשפעה של המלחמה על מה שקורה ברוסיה ומה תהיה ההשפעה של שינויים פנימיים במדינות שונות, למשל ארה"ב. כל הגורמים האלה ואוד ישפיעו על מה שיתרחש בשטח״.
מה אתה צופה שהרוסים ינסו לעשות?
"האסטרטגיה שרוסיה נקטה בפרק הזמן הקצר שגנרל סורובקין קיבל את הפיקוד – קיצור הקווים, התבצרות והגנה, ובמקביל תקיפות באש מנגד על העומק – נראתה לי נכונה ומתאימה לרוסים במצב שאליו הביאו את עצמם. אך נראה שזה לא סיפק את הקרמלין שהחליף את הפיקוד והחזיר את הצבא למתקפות שחיקה עם כוחות לא מתאימים, מה שמשחק לצד האוקראיני״.
אנחנו נראה יוזמה אוקראינית?
"אני מעריך שלאחר בניית כוח מספקת מבחינת האוקראינים, ולאחר שהרוסים יתישו את עצמם, הם יצאו למהלכים התקפיים במטרה לשחרר עוד שטחי מולדת. גם אם ינחלו הצלחה משמעותית זה לא בהכרח יסמן את סוף המלחמה, כי בשביל זה צריך שרוסיה תכיר בהפסד״.
האם תרחיש שאוקראינה נכנסת לרוסיה הוא סביר?
"האוקראינים פעלו באופן מוגבל בשטח רוסיה, בכוחות מיוחדים או באש מנגד עם כלי טיס, מאוישים ולא, בעיקר לפגיעה במטרות שיכלו להשפיע על הלחימה כמו בסיסי חיל אוויר, מפעלים ומאגרי דלק. לא רואה מצב שבו האוקראינים ינסו להפעיל כוחות בשטח רוסיה באופן נרחב ומתמשך כי אין כרגע רווח משמעותי שאני יכול לראות שזה נותן להם. חשוב לציין שאני לא מתייחס לקרים כרוסיה בתשובתי״.
מה עוצר מרוסיה ואוקראינה להחליט על הפסקת אש?
"הפלישה הרוסית ומעשי הטבח באזרחים אוקראינים לכדו את החברה האוקראינית, שכרגע לא נראית מותשת. אני לא חושב שהאוקראינים יגבו את הממשלה על פחות מהסגה מוחלטת של הרוסים מכל שטחי אוקראינה. בניגוד למצב שלפני הפלישה, האוקראינים לא מוכנים כעת להתפשר על קרים. פוטין מצדו לא יכול לקבל תבוסה, למרות שלמעשה רוסיה כבר מזמן הפסידה במלחמה, והשאלה איך יצליח להציג משהו כהישג ומה זה יהיה. לא נראה שאף צד בשל להגיע להסכם ושיש על מה לדבר״.
איזה מערכות ישראל יכולה להעביר לאוקראינה?
"בשלבים שונים ישראל יכלה להעביר מערכות נשק שונות שהתאימו באותו שלב. בהתחלה היה צורך דחוף בטילי נ"ט וישראל סירבה להעביר, ולא אפשרה למדינות שרכשו ממנה טילים כאלה, להעבירם לאוקראינה. אני סבור שזאת היתה טעות מני רבות. ישראל יכולה הייתה אפילו להעביר נגמ"שי M113 שיש לה בעודפים רבים, כשהאוקראינים חיפשו כל כלי קרבי שיכול לאפשר להם לנוע לשדה הקרב. ישראל מוכרת מערכות הגנה אווירית דוגמת 'ספיידר' ו'ברק', אז סביר שאלו מערכות שניתן להעביר״.
לא יודע מה מצב טילי 'הוק' שהאמריקאים ביקשו שנעביר, אבל לדעתי אם הם ביקשו אז היה נכון להעביר גם אם הם במצב חלודה מתקדמת. לפי הפרסומים טילי ה'פטריוט' שלנו כולם מבצעיים – אם הייתה כוונה לפלוט אותם משרות היה מקום להעביר לאוקראינים. יש לישראל עוד יכולות בתחומים רבים. מניח שנכון לשאול את האוקראינים מה חסר להם ולראות מה אפשרי מבחינתנו להעביר. מערכות כיפת ברזל נראות לי פחות סבירות ככאלו שאפשר להעביר״.
