לימודי הנדסה במכללות הטכנולוגיות מעלים את פוטנציאל ההשתכרות של צעירים בכ-27%, יותר מההשפעה של לימודים פרופסיונליים כגון משפטים או חשבונאות במכללות האקדמיות, המשפרים את פוטנציאל ההשתכרות בכ-25% בממוצע, כך עולה מסקירה שערך אגף הכלכלנית הראשית באוצר. לימודים במסלול י"ג-י"ד טכנולוגי, מגדילים בממוצע את פוטנציאל ההשתכרות בכ-21%.
הניתוח של הכלכלנית הראשית נעשה על בסיס נתוני השנתונים 1985-1989 מהלמ"ס. באגף הכלכלנית הראשית ציינו כי הניתוח מתייחס לבוגרי המסלולים שסיימו אותם עם תעודה, והוסיפו כי כמחצית מהלומדים שהחלו לימודים במכללות הטכנולוגיות (מה"ט), לא סיימו אותם עם תעודה, זאת לעומת 19.8% בלבד המסיימים ללא תואר במערכת האקדמית.
לפי המחקר, הגדלת פוטנציאל ההשתכרות ללימודי מקצועות ליבה במה"ט ולימודי י"ג-י"ד עולה על הגדלת ההכנסה השנתית המתקבלת מלימודי תארים אקדמיים בתחומים רבים באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. באגף הכלכלנית הראשית הדגישו כי ניתוח זה מתייחס רק להשפעת הלימודים על השכר, אך להשכלה על תיכונית ישנן תועלות חשובות נוספות לפרט ולחברה.
בעוד שפוטנציאל הגדלת ההכנסה השנתית ללימודי הייטק (91%) ומקצועות הנדסה (56%) גבוה יותר בהשוואה ללימודי תחומים אחרים באקדמיה ובהשוואה לרכישת דיפלומה במערכת הלא-אקדמית (הנדסאי או טכנאי), לא זה המצב בתחומים האחרים. בקרב בוגרי מקצועות ליבה במה"ט, פוטנציאל הגדלת ההכנסה גבוה יותר (27%) מזו המתקבלת מרכישת תואר אקדמי במקצועות פרופסיונאליים בחינוך (15%) ויותר מתואר במדעי הרוח במכללה אקדמית (18%). כמו כן, לבוגרי י"ג-י"ד של מערכת החינוך פרמיה דומה לזו של תואר במקצועות פרופסיונאליים ממכללה אקדמית.
החוקרים מצאו כי לבוגרי מקצועות הליבה של מה"ט, הנדסת מכונות, חשמל, אלקטרוניקה, אזרחית, כימית, הנדסה רפואית והנדסת תוכנה, הכנסה הדומה לזו של בוגרי תואר ממכללה אקדמית וגבוהה פי למעלה מ-1.5 מזו של בוגרי תואר ממכללה לחינוך. הכנסתם עולה גם על זו של בוגרי מקצועות אחרים של מה"ט כגון אדריכלות, עיצוב פנים והנדסת תעשייה וניהול, וכן מזו של בוגרי מסלולי י"ג-י"ד.
פוטנציאל לחיזוק השכבות החלשות
עוד ציינו כי הלימודים במערכת העל-תיכונית הלא אקדמית מהווה פעמים רבות גשר עבור תלמידים שפחות הצליחו במערכת החינוך להגיע למערכת ההשכלה הגבוהה האקדמית. במחקר נמצא כי 20% מבוגרי מכללות מה"ט ו-35% מבוגרי מסלולי י"ג-י"ד המשיכו אחרי כן ללימודים לתואר אקדמי.
לבוגרי מה"ט עם תעודה שהמשיכו לתואר אקדמי הכנסה שנתית גבוהה יחסית (כ-172 אלף שקלים) בהשוואה לאנשים שהסתפקו בדיפלומה, ולא המשיכו לתואר אקדמי (כ-143 אלף שקלים), וגבוהה מזו של אלה שהתחילו במה"ט ללא דיפלומה, ופנו ללימודים אקדמיים (כ-135 אלף שקלים).
באגף הכלכלנית הראשית הדגישו כי בניגוד ללימודים במכללות האקדמיות ש-80% מתלמידיהן זכאים לתעודת בגרות, בקרב הלומדים במכללות הטכנולוגיות הפועלות תחת המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, במשרד העבודה שיעור הזכאים לבגרות הינו 47% ובקרב תלמידי מסגרות י"ג-י"ד הפועלות תחת משרד החינוך הוא עומד על 65%. משמעות הדבר שמסלולים אלו הם בעלי פוטנציאל לקידום הניעות החברתית-כלכלית בישראל וחיזוק שכבות חלשות. כ-15% מהתלמידים החדשים במערכת ההשכלה העל תיכונית, כ-14 אלף תלמידים, לומדים במסלולים טכנולוגיים שאינם אקדמיים: 12% במכללות מה"ט ו-3% במסגרות י"ג-י"ד.
