ליקויים בגדר ההפרדה ומכשול התפר בין ישראל לשטחי יהודה ושומרון לא תוקנו מאז 2017, ללא החלטת ממשלה סדורה – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שמתפרסם היום (שלישי).
לדברי המבקר, "הפקירו את המכשול שעלה מיליארדים, המשילות אבדה, הסכנה לאזרחי ישראל גדלה. ב-2021 נכנסו דרך הפרצות 1.4 מיליון שב"חים, וגם כיום עדיין נכנסים 6,000 מידי יום. צה"ל החליט על דעת עצמו לא לתקן פרצות מ-2017. רה"מ והקבינט ידעו על המחדל". המבקר מציין שבין החודשים מרץ למאי בשנת 2022 נרצחו 11 בני אדם בשלושה פיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר.
בשנת 2002 החל מימוש תוכנית מרחב התפר, שתרמה לצמצום משמעותי של פעילות הטרור מיהודה ושומרון לישראל. ההשקעה בהקמת המכשול עמדה על 8.3 מיליארדי שקלים עד לשנת 2021, בתוספת עלויות תחזוקה שנתיות שעמדו בשנת 2021 על כ-161 מיליון שקלים.
בעת הקמת מכשול קו התפר, סדר הכוחות (סד"כ) הצבאי שפעל באזור יהודה ושומרון כלל כמה עשרות גדודים, שחלקם עסקו בפעילות ביטחון שוטף לאורך מכשול קו התפר. עם זאת, במהלך השנים צומצם דרמטית סדר הכוחות הצבאי בשטחי יהודה ושומרון, והיקפו ירד ב-70% מ-2002 עד 2019, ונכון למרץ 2022. הצבאי בשטחי איו"ש הצטמצם ב-70% משנת 2002 לשנת 2019, ונותר כך עד מועד הביקורת במרץ 2022.
במקביל לירידת הסד"כ, התקיימה תופעה של פעולות חבלה ופגיעה בגדר קו התפר על ידי פלסטינים. חלק מהנזקים התאפיינו בהרס טוטלי של כל מרכיבי הגדר לאורך קילומטרים רבים. רבים מהנזקים שתוקנו, נפרצו שעות או ימים מועטים לאחר מכן. צמצום הסד"כ פגע ביכולת צה"ל לשמור על הגדר, ובשנת 2017 החליט צה"ל באמצעות פיקוד המרכז להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר.
מבקר המדינה מצא כי נכון לסוף שנת 2021, קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית לפי מדדי אוגדת איו"ש (אזור יהודה ושומרון), דהיינו במצב המאפשר הסתננות ללא התרעה. בגזרת החטיבות המרחביות אפרים ומנשה באיו"ש, ש-62% מאורך גדר קו התפר נמצא בשטחן, 61% (כ-73 ק"מ) ו-34% (כ-34 ק"מ) מהגדר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית, בהתאמה.
מנתוני פיקוד המרכז והשב"כ עלה כי נכון לסוף מרץ 2022 הסתננו דרך הפרצות במכשול קו התפר אלפי פלסטינים כשוהים בלתי חוקיים מדי יום, הן באופן רגלי והן באמצעות כלי רכב.
ממסמכי פיקוד המרכז עלה כי גדוד האיסוף הקרבי באיו"ש זיהה בשנים 2020 ו-2021 כ-918,000 וכ-1.4 מיליון (בהתאמה) כניסות שב"חים לישראל, דרך הפרצות במכשול קו התפר בגזרות החטמ"רים אפרים ומנשה.
"החלטת צה"ל להפסיק לתקן את הפרצות הביאה להתדרדרות מתמשכת בכשירותו של המכשול"
הביקורת העלתה כי להחלטת פיקוד המרכז של צה"ל מ-2017 להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר קו התפר לא קדם תהליך סדור שכלל בחינה של ההשפעות הצפויות מצמצום התיקונים, זאת גם בראייה של צמצום הסד"כ.
החלטה זו אינה מתחשבת בהסכם הביטוחי בין משרד הביטחון ובין הקבלן הראשי לתחזוקת גדר קו התפר, שעל פיו תיקון מרבית הנזקים כלול בהסכם ואינו כרוך בתשלום נוסף בתקופת ההסכם. עוד עלה כי החלטה זו לא תועדה במסמכי משרד הביטחון וצה"ל, והיא לא הובאה לדיון לפני שר הביטחון ולאישורו.
החלטת צה"ל (פיקוד המרכז) להפסיק לתקן את הפרצות החוזרות ונשנות במכשול קו התפר הביאה להתדרדרות מתמשכת בכשירותו של המכשול (מ-92% כשירות ב-2018 ל-52% כשירות בסוף שנת 2021, על פי נתוני אוגדת איו"ש) ומשמעותה הפקרת מכשול קו התפר ואובדן המשילות במרחב, וזאת בלי שנמצא מענה אחר למניעת הסתננות לשטח ישראל.
המבקר מצא כי התרופפות ההגנה במרחב התפר, בהיבטים של צמצום סד"כ וריבוי הפרצות בגדר – הוצגה הן לדרג מקבלי ההחלטות במשהב"ט והן לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני משנת 2017 ואילך. עם זאת, הקבינט לא דן בפעולות לשיפור האפקטיביות של מכשול קו התפר עד רצח 11 ישראלים בפיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך הפרצות במכשול במרץ ואפריל 2022.
עוד עלה כי לאחר שנת 2017 המצב הפיזי של המכשול המשיך להתדרדר ובד בבד המשיך להצטמצם היקף הסד"כ שצה"ל הקצה לפעילות במרחב התפר, והדבר תרם לערעור תודעת הגדר והמשילות בגזרת מרחב התפר ולהגברת הסיכון הביטחוני, ובפועל סיכון זה התממש במשך השנים, ובייחוד בשנת 2022.
הקבינט הקצה תקציב בעקבות הפיגועים, אבל אין תכנית שלמה ומקיפה
במהלך הביקורת, באפריל 2022, ובעקבות גל פיגועים, הוקצה תקציב בסך 360 מיליון שקלים על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני לצורך הקמת חומה שתחליף מקטע גדר באורך 40 ק"מ בגזרת החטיבה המרחבית מנשה, מתוך עלות הקמה משוערת של חומה לאורך כל קו התפר בסך של כ-2.4 מיליארד ש"ח. השקעה זו עשויה אומנם לצמצם את תופעת ההסתננות במקטע מסוים, אולם בהיעדר תוכנית שלמה ומקיפה יש חשש שתימשך תופעת ההסתננות, על הסיכון הנשקף בגינה.
המבקר מצא כי עד לפיגועים הללו, הגדרת משימת צה"ל בנוגע להסתננות פלסטינים מאיו"ש לישראל לא הייתה ברורה ולא הייתה מתואמת בין הדרגים המבצעיים השונים (מטה כללי, פיקוד, אוגדה, חטיבה). המסרים הלא אחידים והשינוי בהגדרת המשימה ממניעת תופעת ההסתננות, דרך צמצומה וכלה בתיעולה ובניטורה, התרחשו בלי שחל שינוי בהנחיות שר הביטחון לגבי תפקיד מכשול קו התפר.
עוד נמצא כי מערך האיסוף, המשמש מרכיב חשוב במענה המבצעי במרחב התפר, לוקה בחסר. לדוגמה, החוסרים בכיסוי האיסופי – כך שחלק ניכר מאזור מכשול קו התפר אינו נצפה במערכות התצפית הקיימות, המחסור בתצפיתניות (10% – 25% מהתקנים אינם מאוישים) והמגבלות של אמצעי התצפית הקיימים. נוכח החוסרים שצוינו לעיל נפגעת היכולת של כוחות צה"ל להתמודד עם תופעת המסתננים.
לפי המבקר, ההצטיידות באמצעי איסוף מסוימים בחמ"לי האיסוף בתפר שעתידה להתרחש עד סוף שנת 2023 (כמה עשרות של אמצעי איסוף מסוימים) צפויה לשפר את יכולות האיסוף בתפר, אולם נוכח העובדה שהתוכנית אינה כוללת הקמה של כל אתרי התצפית הנדרשים, שדרוג של כל האתרים הקיימים ושילוב של מערכת תצפית מסוימת בכל חמ"לי החטמ"רים האחראים לקו התפר, המענה האיסופי ימשיך להיות חלקי.
המבקר מצא שבשנים 2019 – 2021 כוחות צה"ל בחטמ"ר מנשה לא הגיבו על כל אירועי הסתננות שאותרו באמצעות התצפיות, שלא בהתאם להוראות הפקודה לסיכול ולמניעת הסתננות לשטח ישראל. במשך השנים שיעור תגובותיהם על אירועים אלה הלך ופחת.
בתחילת מאי 2022 אישר הרמטכ"ל תוכנית להמשך מבצע "שובר גלים" ולהרחבתו, וזאת מתוך תקציב צה"ל. ההיקף התקציבי של התוכנית הסתכם ב-472 מיליון ש"ח, מתוכם 415 מיליון ש"ח בשנת 2022. כ-63% (295 מיליון ש"ח) מתקציב התוכנית מיועד לתגבור הסד"כ לפעילות בטחון שוטף לאורך קו התפר על ידי גדודי מילואים, וכ-8.5% (40 מיליון ש"ח) מיועד לביצוע תיקונים בגדר, ולהוספת רכיבים פיזיים למרחב הגדר.
אלא שהמבקר מצא שגם התגבור הניכר בסד"כ הצבאי במרחב התפר מסוף מרץ 2022 בשיא התגבור – כמעט הכפלה של הסד"כ בכל גזרת איו"ש – לא הביא למניעת חדירה לשטח ישראל (עד כ-6,000 שב"חים נכנסים לישראל ביום), וליישום המענה המבצעי הנדרש. זאת נוכח הנזקים הרבים שממשיכים להיגרם לגדר (כ-100 פרצות ביום בממוצע, הגם שכיום הן מתוקנות בתוך יממה, על פי מנהלת גבולות ותפר) ואובדן המשילות בקו התפר.
"המענה המבצעי הקיים נכשל"
"משמעות הדבר, כפי שעלה מקביעת הרמטכ"ל, שהמענה המבצעי הקיים נכשל", כותב המבקר. עוד עלה כי כוחות צה"ל המתגברים את מרחב קו התפר ממאי 2022 ומאבטחים את הפרצות בגדר, שוהים בעמדות שמירה ארעיות ולא מוסדרות, באופן שאינו מותאם לתנאי השטח ולשהות ארוכת טווח בת מספר חודשים.
מנתוני משטרת ישראל עלה כי בשנת 2021 מספר המעצרים של השוהים הבלתי חוקים מתוך כלל השב"חים הנכנסים לישראל היה זעום, ועמד על 6,823 מעצרים מתוך אומדן של כ-1.4 מיליון כניסות שב"חים לישראל (על פי נתוני גדוד האיסוף הקרבי באיו"ש) מגזרת החטיבות המרחביות אפרים ומנשה.
נתון זה מתחדד נוכח זאת שמספר כניסות השוהים הבלתי חוקיים לישראל מוטה כלפי מטה נוכח הפערים באיסוף שתוארו לעיל, ונוכח העובדה שהוא לא כולל את כל הגזרות. כמו כן, מנתוני מג"ב איו"ש עלה כי מספר המסתננים שמעוכבים לחקירה (3,185 ב-2021) מצומצם מאוד יחסית להיקף התופעה (כאמור, כ-1.4 מיליון כניסות של שב"חים ב-2021). עוד עלה כי נעצרו 5% מכלל המסיעים שנחקרו בתקופה שנבדקה.
הכסף זרם, התיקונים הצטמצמו בכ-30%
המבקר מצא כי נוכח החלטת פיקוד המרכז בשנת 2017 שלא לתקן את הגדר בהתרחש נזקים חוזרים, היקף תיקוני הגדר שביצעה החברה שאחראית לתחזוקת גדר קו התפר בגזרת החטיבות אפרים ומנשה פחת בכ-78%, והיקף הטיפולים התקופתיים שביצעה החברה בגזרות אלה פחת בכ-30% בממוצע, לפי נתוני אוגדת איו"ש. זאת בשעה שהיקף ההתקשרות החוזית של משהב"ט עם החברה נותר בסך כ-10 מיליון שקלים בשנה.
כמו כן, אף שהנתונים המלאים על פעילות החברה לתחזוקת המכשול האינדיקטיבי נמצאים בידי מנהלת גבולות ותפר, היא לא זיהתה את הצמצום בפעילות החברה בשנים 2021-2018, ולא הביאה לידיעת מנהל הרכש במשרד הביטחון את הצורך לבחון את עדכון ההסכם עם החברה בעקבות החלטת צה"ל, ומנהל הרכש המשיך להאריך ולחדש את ההתקשרות עם החברה בהיקף כספי דומה.
לצורך הקמת הגדרות ותחזוקתן קיים משרד הביטחון החל משנת 2002 מכרזים פומביים שבהם זכו שלוש החברות. מכרזים אלו כללו התקשרויות לתחזוקת הגדר למשך כמה שנים. מאז תום תקופת התחזוקה שנקבעה במכרז ההקמה, התקשרויות אלו נמשכות עד סוף 2024 (נכון למועד סיום הביקורת), במתכונת של פטור ממכרז שמתחדש מדי מספר שנים. היקף ההתקשרות הממוצע, הפטור ממכרז, לנושא זה, בשנים האחרונות הוא כ-18 מיליון ש"ח לשנה. על כך מעיר המבקר ש"התקשרות רבת שנים באמצעות הגדרה של פטור ממכרז, הגם שהיא מתאפשרת בחוק חובת המכרזים, עלולה להוביל למצב של 'לקוח שבוי', על כלל השפעותיו."
ההמלצות: תכנית רב-שנתית מקיפה שתאושר בקבינט
המבקר אנגלמן ציין ש"כדי להבטיח שמירה על אפקטיביות המכשול וכדי לוודא שההשקעות והפעולות שבוצעו לאחרונה יתרמו לצמצום תופעת ההסתננות בכללותה, ובהמשך לאמירת ראש הממשלה ושר הביטחון באפריל 2022 כי הקמת המכשול לכל אורך קו התפר היא חלק מתפיסת ההגנה ולצורך כך נדרשת תוכנית רב-שנתית, על המטה לביטחון לאומי לוודא את גיבושה של תוכנית רב-שנתית מקיפה שתכלול את כלל ההיבטים הנדרשים להקמה ולשימור של מכשול אפקטיבי אשר ירתיע מסתננים מלעבור לישראל."
אנגלמן הוסיף ש"מתוך הבנה כי ההתמודדות עם תופעת ההסתננות ממרחב התפר מחייבת טיפול של כלל גורמי הביטחון והאכיפה, מומלץ כי תוכנית זו תובל על ידי צוות בין-משרדי, שיכלול נציגים ממערכת הביטחון, מהמשרד לביטחון הפנים, ממשרד המשפטים, ממשרד האוצר ומגורמים רלוונטיים נוספים. עוד מומלץ כי בתום גיבוש התוכנית הרב-שנתית, ראש הממשלה ושר הביטחון יביאו את התוכנית לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני לצורך אישורה תוך הקצאת תקציבים והגדרת לוח זמנים למימושה."
משרד הביטחון: "הנתונים שגויים, הגדר תקינה ב-100% ומתוקנת מדי יום"
במשרד הביטחון טוענים שהנתונים שבידיהם סותרים את נתוני הדו"ח, ומצב גדר ההפרדה טוב בהרבה מהמתואר בו. לפי המשרד, "נתוני מערכת הביטחון, שהועברו למשרד מבקר המדינה, סותרים את הנתונים שפורסמו בדוח הביקורת. מערכת הביטחון השקיעה 8.3 מיליארד שקלים במרחב התפר ב-20 השנים האחרונות. רובה המוחלט של ההשקעה קיימת ומתוחזקת עד היום וכוללת חומות, כבישים, מחנות, מעברים, טכנולוגיות, חמ"לים ועוד. הסכום ש"אבד" בשל הפרצות נאמד בכ-32 מיליון שקלים בלבד לאורך כ- 20 שנים של אחזקת הגדר ותיקוני פרצות. כבר מעל לשנה שגדר הביטחון תקינה ב-100% ומתוקנת מידי יום.
עוד מציינים במשרד הביטחון ש"לפני ההסלמה הביטחונית ומבצע 'שובר גלים' עמדה כשירות גדר התפר על כ-82%, למעט באזורים שבהם הוחלט מבצעית שלא לתקן את הפרצות. לראייה, בתוך שבועיים מתחילת המבצע סגרה מנהלת גבולות ותפר את המכשול כולו והוא עומד, כאמור על 100% כשירות מאז ועד היום.
לפי המשרד, "מנהלת גבולות ותפר ביצעה פעולות אחזקה ותיקון פרצות לאורך השנים. משיקולים בטחוניים הוחלט שלא לתקן את הפרצות במוקדי נזקים חוזרים בלבד, שמהווים כ-18% מכלל המכשול. דוחות האחזקה המלאים הוצגו למבקר המדינה."
"בניגוד לנטען בדוח לא הייתה ירידה בתיקוני הגדר, אלא להיפך. בשנים 2020-2022 בוצעו 4,371 תיקונים, עלייה של 100% ביחס לשנים 2017-2019, שבהן בוצעו 2,287 תיקונים. בראייה רב שנתית, פעילות האחזקה השוטפת חסכה בעשור האחרון כ- 9 מיליארדי שקלים. החלטת משרד הביטחון לתחזק מערכת מבצעית קיימת ולא לצאת למכרז חדש, חסכה למערכת הביטחון כמיליארד שקלים. המערכת ממשיכה לתת תפוקה מבצעית גם לאחר 20 שנים מאז שהוקמה ולמרות שאורך חייה הוגדר במקור ל-15 שנים בלבד. על אף הכתוב בדוח, בשנים שקדמו לדוח הוחלפו מערכות התצפית במכשול במערכות חדישות ומתקדמות. במסגרת מבצע "שובר גלים" אושרה תכנית לחיזוק המענה האיסופי במרחב בתפר, שמבוצעת בימים אלה."
עוד ציינו במשרד ש"מנהלת גבולות ותפר מקימה מחדש את המכשול בצפון השומרון, בין סאלם לאורנית. המכשול שיכלול בחלקו חומה ובחלקו גדר מחוזקת (שעון חול) עם אמצעים טכנולוגיים ואתרי איסוף חדשים, יושלם בתוך כשנה. משרד הביטחון מגבש בימים אלה תכנית לשדרוג המכשול והמעברים שלאורכו. התכנית תובא לאישור הדרג המדיני."
