חברת הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ והותירה את תחזית הדירוג על 'יציבה', כך נמסר היום (רביעי) בהודעות של משרד האוצר ושל חברת דירוג האשראי.

"כלכלת ישראל חזקה ובעזרת השם תישאר כזו", אמר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' בתגובה להודעה על הדירוג. "אישרנו בממשלה בשבוע שעבר תקציב מצוין, אחראי, מרוסן ומוטה צמיחה ותשתיות, ולמרות האינפלציה העולמית הגואה אנו מצליחים לבצר את מדינת ישראל כאי של יציבות, כלכלה בצמיחה ומקום מצוין להשקעה. דירוגי האשראי מוכיחים שאנחנו עושים את כל הצעדים הנכונים להצעדת מדינת ישראל קדימה".

ההודעה של חברת הדירוג כוללת מספר רב של פרמטרים באמצעותן ביצעה את הדירוג, בהם מצבו של בנק ישראל, עודפים תקציביים, יציבות שלטונית, יציבות ביטחונית ועוד. מרביתם מפורטים בהמשך.

חוזקות וחולשות דירוג האשראי

בהודעת החברה נכתב כי דירוג האשראי של ישראל ברמה A+ מאזן בין כלכלה מגוונת ואיתנה, בעלת ערך מוסף גבוה ומדדים פיננסיים חיצוניים חזקים לבין יחס חוב ממשלתי לתוצר גבוה, סיכונים ביטחוניים מוגברים ואי יציבות פוליטית המעכבת את ביצוע המדיניות.

הכלכלה במיקום טוב להיערכות להאטה

פיץ' צופה שצמיחת התמ"ג של ישראל תישאר איתנה בשיעור של 2.9% בשנת 2023, לאחר 6.4% בשנת 2022, למרות הטלטלה העולמית והידוק המדיניות המוניטרית שישפיעו על הצריכה הפרטית וההשקעות. הצמיחה תתבסס על המשך גידול הייצוא בסקטור היי-טק ובתעשייה הביטחונית, גידול אוכלוסייה חזק, ולאחר העברת התקציב גידול בהוצאות הממשלה. החברה צופה שהצמיחה תחזור לפוטנציאל ארוך הטווח, מעל 3%, בשנים 2024 ו-2025.

גידול באינפלציה

החברה צופה שהאינפלציה תגיע לשיא ברבעון הראשון של השנה ותתייצב בהדרגה לכ-3% עד סוף השנה. ההאטה תתבסס על הנחיתה הרכה של המשק הישראלי, עם התקררות מגזר ההיי-טק שהביא לגידול חזק בשכר המגזר הפרטי. כמו כן, החברה צופה שהעלייה במחירי הדיור תתמתן לאור המצאות רכיב הריבית המשתנה במשכנתאות וקצב בניית דירות גבוה. לבנקים בישראל קיים הון מספק והם בעמדה טובה לספוג עלייה בשיעור ההלוואות הבלתי מתפקדות (NPL).

הכלה של הלחץ על המדיניות הכלכלית

החברה מציינת כי חלק מחברי הכנסת והממשלה הציעו לצמצם את עצמאותו של הבנק המרכזי ולהגביל את עליית הריבית על המשכנתאות. עד כה התנגדו למאמצים אלו ראש הממשלה ושר האוצר. על פי החברה אין מדובר בתרחיש הבסיס, אך היחלשות עצמאותו של הבנק המרכזי תוריד את האמינות של קובעי המדיניות בישראל, המהווה כיום נקודת חוזק בדירוג האשראי.

חזרה לגירעונות תקציביים

על פי החברה, ישראל תפעל עם תקציב טכני עם הוצאה חודשית מוגבלת עד שממשלת הקואליציה המורכבת מהליכוד ובעיקר מפלגות דתיות תעביר תקציב, ככל הנראה ברבעון השני של 2023. החברה צופה גידול בגירעון הממשלה של כ-1.8% מהתמ"ג בשנת 2023, כך שהגירעון יעמוד על 1.2% (היעד בטיוטת התקציב הממשלה עומד על 1%), וגידול נוסף בשנת 2024 ל- 2.5%. זאת על רקע צפי לגידול מתון בהכנסות המדינה, עקב דעיכה של גורמים תומכים בשנת 2022 (רווחי הון, מיסוי עסקאות נדל"ן), ועלייה בהוצאות הממשלה הנובעת מהסכמים קואליציוניים והשקעה בתשתיות. עלייה בהוצאות עלולה להיגרם גם לאור הסכמי השכר במגזר הציבורי, כאשר מתנהל מו"מ על שכר לאחר מספר שנים בהם היה קפוא.

החברה מציינת שלתחזית זו יש סיכונים שכן התקציב עוד נדרש לעבור את הכנסת וניתנו התחייבויות נוספות לציבור הבוחרים ויש סיכונים בצד ההכנסות. מעבר להצעת התקציב הנוכחית, הרשויות צפויות להמשיך במדיניות של סובסידיות גבוהות יותר המעדיפות קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים על חשבון תקציב מאוזן בהינתן ההימנעות מהעלאת מסים.

חוב במגמת ירידה

החברה צופה שיחס חוב תוצר ימשיך במגמת הירידה לשיעור של 57.9% עד שנת 2024, מ- 61.6% בשנת 2022 ו-68.9% בשנת 2021 (על פי נתוני בנק ישראל), על רקע צמיחה נומינלית חזקה וגירעונות מוגבלים. ישראל שומרת על יכולת מימון חזקה הבאה לידי ביטוי בביקושים הגבוהים לאג"ח ממשלתי ממשקיעים מקומיים. הפרמיה מעל אג"ח ארה"ב עלתה בצורה מתונה בהנפקה האחרונה, ואיגרות החוב של ארגון הבונדס נותרו פעילות והאקלים הפוליטי לא צפוי להגדיל את עלויות המימון. הרחבה מבנית של הגירעון התקציבי עלולה לגרום למגמת עלייה בחוב.

הרפורמה המשפטית עלולה להחליש את פרופיל האשראי

החברה מתייחסת לרפורמה המוצעת וטוענת שהממשלה שמה לה לעדיפות את קידום הרפורמה המשפטית שתצמצם את סמכויות בית המשפט העליון ותעניק יותר כוח לקואליציה בכנסת בנושאי חקיקה ומינוי שופטים, במטרה המוצהרת, להגביר את יעילות פעילות הממשלה והפחתת העומס הרב במערכת המשפט. הרפורמה נתקלה בהתנגדות אזרחית ופוליטית חזקה.

בעוד התוכן המדויק של הרפורמה עדיין נתון למשא ומתן, החברה סבורה שהרפורמה עשויה להיות בעלת השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל על ידי החלשת האינדיקטורים של הממשלה או במידה והיחלשות האיזונים והבלמים המוסדיים יובילו לתוצאות מדיניות גרועות יותר או סנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים.