תוספת של 11% לכל עובדי המגזר הציבורי, מענק חתימה של 5,000 שקלים, קיצור שבוע העבודה בשעתיים, העלאת שכר הבסיס לסייעות ל-7,200 שקלים ועוד תוספות שכר של מאות שקלים, כך הסכימו ההסתדרות ומשרד האוצר בהסכמי המסגרת במגזר הציבורי. ההסכמים שהוצגו היום במסיבת עיתונאים מיוחדת ישפיעו על שכרם ותנאי עבודתם של כ-400 אלף עובדים.
"אנחנו בתוך כל האירועים מסביב מביאים בשורה של ממש ומשב רוח חדש ואופטימי לעובדים בישראל ולאזרחי מדינת ישראל" אמר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד עם הצגת עיקרי התכנית. "אפשר גם בתקופות הקשות הללו לייצר הבנות ושיתופי פעולה ולקדם נושאים".
"באחריות ובמנהיגות הצלחנו להוביל את המשק לחוף מבטחים" הוסיף בר-דוד. "כשנכנסנו למשא ומתן על הסכמי המסגרת ראיתי לנגד עיני את השכבות הנמוכות. יש לנו עובדים שהשכר שלהם נשחק בעקבות האינפלציה וההסכם הזה ברובו מוטה לטובת העובדים ברמות השכר הנמוכות שהם כ-50% מהעובדים במגזר הציבורי".
"אני חושב שזה רגע שמח ואפילו חגיגי למדינת ישראל, לכלכלה ולמשק, לעובדים ולמשפחות שלהם." אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "זה הסכם מאוד אחראי שתואם את המאמצים שלנו כממשלה יחד עם בנק ישראל להיאבק באינפלציה ולהכניס אותה לטווח היעד" אמר סמוטריץ', והוסיף שההסכם קיבל את ברכתו של נגיד בנק ישראל.
בר-דוד וסמוטריץ' הציגו את עיקרי ההסכם במסיבת עיתונאים בתל אביב, בהשתתפות יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל, מ"מ יו"ר ההסתדרות רועי יעקב, מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, הממונה על השכר אפי מלכין, ויו"ר אגף התקציבים יוגב גרדוס.
עיקרי ההסכם
תוספת שכר לעובדי המגזר הציבורי: העובדים הזכאים ייהנו מתוספת שכר שקלית אחידה בגובה 500 שקל ומתוספת שכר אחוזית של 6%, סה"כ כ-11%. התוספות יינתנו בפעימות לאורך תקופת ההסכם: 2% במשכורת דצמבר 2024, תוספת של 1.5% בשנים 2025 ו-2026, ו-1% ב-2027.
כמו כן הוחלט על מענק חד-פעמי של 6,000 שקל שיינתן לכלל העובדים במהלך חודש אפריל ולרגל חג פסח שלא יינתן לבכירים. עוד הוסכם כי ניתן יהיה להקצות 1% מתוך התוספת האחוזית לצרכים מקומיים של המעסיקים השונים במגזר הציבורי, בהסכמה בין ההנהלה לוועד העובדים.
הניהול בשירות הציבורי: תינתן אפשרות למעסיק לבצע מהלכים שישפרו את השירות לאזרח ויקדמו את השירותים הציבוריים ובהם הכנסות טכנולוגיות וניוד עובדים, לצד המשך דיונים על מבנה ההעסקה.
קיצור שבוע העבודה: סוכם כי שבוע העבודה במגזר הציבורי יקוצר בפעימות מ-42 ל-40 שעות עבודה שבועיות (שווי של כ-8 שעות חודשיות). בנוסף, בגופים שבהם נהוגה חופשה מרוכזת בחול המועד פסח, יינתן חצי יום חופש באסרו חג פסח (מימונה) תשפ"ג (באופן חד-פעמי).
מענה לאוכלוסיות ספציפיות: תוקצה מסגרת עלות לצרכים שונים בגובה 3% (מתוך השווי הכולל של עלות הסכם המסגרת), הכוללת עלות מוגדלת למגזרים בשלטון המקומי. מסגרת העלות תאפשר מתן מענה לאוכלוסיות ומגזרים ייעודיים דוגמת עובדות ועובדים סוציאליים, עובדי מנהל ומשק, פסיכולוגים, אחיות, רנטגנאים, עובדי בתי חולים פסיכיאטריים ועוד. זאת, למען שיפור השירות לאזרח וייעולו, וכן להתמודדות עם אתגרים שונים המאפיינים אוכלוסיות אלו כגון גיוס, שימור והנעת עובדים.
תהליכי שיפור הון אנושי: הצדדים הסכימו לבצע התאמות בתהליכי סיום העסקה של עובדים עקב אי-התאמה תפקודית, וזאת במכסות מצומצמות ובגופים מסוימים.
חוזים אישיים: סוכם על מנגנון לייעול השירות בשלטון המקומי ובהשכלה הגבוהה. זאת על ידי הרחבת מכסת העסקת עובדים בחוזים אישיים בכמות מוגבלת, וכן מתן אפשרות להעסקה קיבוצית גמישה ובשכר גבוה עבור מקצועות נבחרים באוניברסיטאות.
מערכת יחסי העבודה: הרחבת פעילות המוסד לבוררות מוסכמת.
קרן רווחה לגמלאים בפנסיה צוברת: תורחב פעילות קרן הרווחה לגמלאים, גם לעובדים הפורשים במסלול פנסיה צוברת.
תקופת שקט תעשייתי ומיצוי תביעות עד לסוף שנת 2027.
עלות ההסכם בשנים 2023 ו-2024 הוא כ-4.3 מיליארד שקלים. שווי המענק הוא כמיליארד מאה כולל תוספות שכר, תוספות שכר 23 זה עוד מיליארד ובשנת 24 עוד שני מיליארד כלומר 4.3. כל הכסף נלקח בחשבון בתוך דיוני התקציב.
הסכם הסייעות
במהלך הדיונים על הסכם המסגרת, הושגה הסכמה בין משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי וההסתדרות על רפורמה מקיפה בשכרן ובתנאי עבודתן של הסייעות בשלטון המקומי (תומכות החינוך). ההסכם יקדם באופן משמעותי את מעמדן של תומכות החינוך ויתמרץ עובדות חדשות להצטרף כצוות חינוכי משמעותי במערכת החינוך לגיל הרך מתוך מטרה לפתור את מצוקת כוח האדם בקרב הסייעות בשלטון המקומי.
במסגרת ההבנות סוכם על קידום משמעותי בשכר ההתחלתי של תומכת חינוך בכיתות הגן ובבתי הספר כך שיעמוד על 7,200 שקל. שכרה של תומכת חינוך בחינוך המיוחד הקשה יעמוד של 8,000 שקל ושכר תחילי של תומכת חינוך משלבת צמודה לילד יעמוד על 7,000 שקל. ההסכם ייצר מבנה שכר פשוט ומובן.
עוד הוסכם כי יושם דגש על פיתוח הפרופסיה המקצועית של תומכות החינוך ועל קידום המקצועיות על-ידי השתלמויות והכשרות אשר בגינן יזכו לתוספת רמה מקצועית של עד 1,600 שקל.
כמו כן, כחלק מפתרון המצוקה של מחסור בסייעות ושל סגירת מסגרות לימודיות, כל תומכת חינוך תהיה זכאית לתגמול בגין רציפות בעבודה של עד 600 שקל בחודש, בנוסף למענק שנתי של 1,000 שקל לסייעות שיתמידו בנוכחות. המענק יצמצם את סגירת הגנים דבר שיקל על מצוקת ההורים ויקל על הפעילות של המשק. בנוסף הוסדר התגמול בגין עבודה בפגרות, תוספת ביגוד לכל סייעת ועוד. סוכם כי הצדדים יפעלו לקיצור שבוע העבודה לתומכות החינוך ל-39 שעות עבודה שבועיות באופן שלא יפגע בפעילות החינוכית. הסייעות יזכו אף הן למענק החד-פעמי של 6,000 שקל. כמו כן, הרחבת פעילות קרן הרווחה במסלול פנסיה צוברת תחול גם על תומכות החינוך.
יו"ר הסתדרות עובדי המדינה: "מקווה שמהאחדות סביב השולחן הזה תצא גם אחדות במדינת ישראל"
"אני חושב שאי אפשר להפריז בחשיבות של היום הזה, זה יום היסטורי" אמר מ"מ יו"ר ההסתדרות רועי יעקב. "עובדי המגזר הציבורי יכולים להיות היום גאים ולחוש סיפוק מההסכם המצוין הזה שנוגע באוכלוסיות רבות ובעיקר במדרג הנמוך של השכר במשק הישראלי: אחיות, עו"סים, עובדי תברואה ברשויות המקומיות ועוד".
"הסכם המסגרת הוא מהמיטיבים שנחתמו בשנים האחרונות ומבטיח עתיד ואופק לעובדי המגזר הציבורי" אמר יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל, הסייעות יקראו מעתה תומכות חינוך כי זה מה שהן. הן יזכו להכרה על עבודתם החשובה לצד תוספות שכר משמעותיות מאוד. ארנון בר דוד הוא מומחה לתחום החינוך ברשויות המקומיות והניסיון שלו הביא להשראה להסכם החדשני והמודרני שנחתם. תודה מיוחדת לחברי הוועדים ונציגות הסייעות שסיפקו לנו הרבה מידע וסיוע".
"אדוני השר, הפתעת אותנו בגישה החיובית שלך", אמר יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי, "חשוב שתעריך שיש יו"ר הסתדרות שעושה כדברי בן גוריון את מה שהעם צריך ולא את מה שהוא רוצה. ומה שהוא צריך זה הסכם שכר טוב וקריאה לאחדות. ההתרשמות שלי מאנשי האוצר הייתה שהם באו בגישה חיובית וראו גם את העובדים בקצה. אני מקווה שמהאחדות סביב השולחן הזה תצא גם אחדות במדינת ישראל".
מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר: "הסכם המסגרת טומן בחובו בשורה של ממש למגזר הציבורי. חלק משמעותי מתוספת השכר בהסכם זה ניתן במסגרת תוספת שכר שקלית אחידה שתצמצם פערים בין עובדים. כמו כן, פריסת ההסכם נעשתה בצורה אחראית, בשיתוף עם ההסתדרות, תוך התחשבות בשיקולים הפיסקליים וההשלכות המשקיות של הסכם זה.
"בנוסף, ההסכם כולל בתוכו שורה של הסכמות ביחסי העבודה במגזר הציבורי על הגמישות הניהולית ושיפור הפריון. אך מעל לכל זה, הבשורה החשובה והחדשה בהסכם זה היא מעבר מעולם של סכסוכים לעולם של הסכמות בין המעסיקים לבין ההסתדרות. זאת, לאורך כל תקופת ההסכם ובתוך מסגרת מוגדרת מראש. מהלך זה יאפשר להקצות משאבים בהתאם לצרכים השונים, בכפוף למגבלות הקבועות בהסכם, בד בבד עם הבטחת רציפות תפקודית של המגזר הציבורי וכן ודאות ביחס להתפתחות השכר בתקופת ההסכם. אני מודה לעובדי משרד האוצר שעמלו רבות על ההסכם וכן לשותפים בהסתדרות ובראשם לארנון בר-דוד על משא ומתן ענייני ויעיל".
הממונה על השכר (בפועל) במשרד האוצר, אפי מלכין: "חתרנו להסכם אחראי וארוך טווח, אשר יאפשר לכלכלת ישראל להתמודד עם המאבק באינפלציה, ויקנה ודאות למשק. ההסכם ממשיך את מגמת צמצום הפערים בין צעירים לוותיקים שמוביל אגף שכר על-ידי מתן תוספות שקליות אחידות. הגענו להסכמות בגמישות העסקה שיביאו לשיפור פריון. זוהי הפעם הראשונה שבה נחתם הסכם מסגרת עם קופסה תקציבית לפתרון בעיות עתידיות. קופסה זו תאפשר את רציפות המגזר הציבורי בחמש השנים הקרובות, תקטין את כמות סכסוכי העבודה ואת עוצמתם ותקדם שיח ענייני ומקצועי בין המדינה להסתדרות למען שיפור השירות לאזרח. אני רוצה להודות למר ארנון בר-דוד על השותפות".
הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס: "הגענו להסכם אחראי ונכון – עבור ציבור העובדות והעובדים ועבור המשק כולו. ההסכם הינו ארוך טווח, ומבטיח שקט, יציבות ורציפות תפקודית במגזר הציבורי. ההסכמות שאליהן הגענו יתרמו לוודאות הפיסקלית, לא יאיצו את האינפלציה, ויביאו להעלאת הפריון ולייעול השירותים הניתנים לאזרחי מדינת ישראל. תודה לשותפים במשרד האוצר ולשותפים בהסתדרות".
מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, אדם בלומנברג: "מדובר בבשורה אדירה לעובדי המגזר הציבורי שנותן מענה הולם לשחיקת השכר של השנים האחרונות, ומשפר משמעותית את רווחתם ואת האיזון בית-עבודה. זאת, בנוסף לרפורמות משמעותית בשכר של סקטורים ייחודיים, דוגמת העובדים הסוציאליים, האחיות, הפסיכולוגים ועוד".
הסכמי המסגרת הם הסכמים קיבוציים שנחתמים על ידי ההסתדרות, משרד האוצר וגורמים נוספים וקובעים במרוכז את תוספות השכר למרבית עובדי המגזר הציבורי לתקופה של מספר שנים. ההסכמים מקיפים באופן ישיר כ-400 אלף עובדים, בהם עובדי משרדי הממשלה ויחידות הסמך (למעט המורים והגננות במערכת החינוך), מערכת הבריאות (למעט רופאים), השלטון המקומי, החברות הממשלתיות, עובדי המנהלה במוסדות האקדמיים, ועובדי המוסדות הלאומיים (קק"ל, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית). באופן עקיף ההסכמים משפיעים על עובדים בגופים נוספים ששכרם מוצמד למגזר הציבורי.
