מינהל ההסדרה והאכיפה של זרוע העבודה וקצין מטה תעסוקה במנהל האזרחי לא קיימו כנדרש ביקורות יזומות באזורי התעשייה ביהודה ושומרון לצורך אכיפת החובה לתשלום שכר מינימום כחוק, לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביום שלישי האחרון.
לפי הדו"ח, נכון ל-2022 רק ארבעה חוקי עבודה הוחלו על העובדים אצל מעסיקים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון מתוך 16 חוקי עבודה שנקבעו כבר ב-2014, בין היתר בעקבות פסק דין בעתירת קו לעובד לבג"ץ בנושא מ-2007.
החוקים שהוחלו באזור יהודה ושומרון הם חוק שכר מינימום, חוק עבודת נשים, חוק עובדים זרים וחוק שירות התעסוקה. לעומתם, עדיין לא הוחלו חוק פיצויי פיטורים, חוק חופשה שנתית, חוק שעות עבודה ומנוחה (שכולל את החובה לתשלום מוגדל עבור שעות נוספות והזכות להפסקות), חוק הגנת השכר, חוק דמי מחלה וצו ההרחבה בנושא פנסיה חובה. נוסף על כך, עדיין לא הוחלו בשטחי יהודה ושומרון דיני הבטיחות במקומות העבודה.
משרד המשפטים הודיע למבקר בספטמבר 2022 שנבחן נושא הפנסיות לעובדים הפלסטינים, אבל טען שהצוות שעסק בעניין לא מצא פתרון שיש לו היתכנות מעשית ומשפטית. נוסף על כך, הנושא לא הובא שוב להכרעת הדרג המדיני בממשלה האחרונה. סוגיה נוספת שלטענת המשרד דורשת את הכרעת הדרג המדיני היא זהות הערכאה המשפטית שתוסמך לדון בסכסוכים שעילתם בדיני העבודה ככל שיוחלו באזור.
כבר ב-2012 המליץ המבקר להחיל בשטחים את החוק הישראלי בכל הנוגע להבטחת תנאי עבודה בטוחים לעובדים. בהתאם, גם לא חל כל פיקוח מדינתי על נושא הבטיחות אצל מעסיקים ישראלים בשטחים, ואין גורם שמוודא שהמעסיקים הישראלים רוכשים פוליסת ביטוח עבור העובדים הפלסטינים שהם מעסיקים מחוץ לתחומי היישובים הישראליים ביהודה ושומרון.
באזורי התעשייה באיו"ש (מישור אדומים, ברקן ואריאל) מועסקים כ-14.1 אלף עובדים פלסטינים וכ-5,500 עובדים ישראלים. בדו"ח המבקר נכתב שב-2021-2019 דווחו למינהל הבטיחות חמש תאונות קטלניות שאירעו באזורים אלה.
היועץ המשפטי לאיו"ש ומשרד המשפטים טענו בפני מבקר המדינה שהעיכוב בהחלת דיני הבטיחות על שטחי איו"ש נבע לאורך השנים מהתנגדות של אנשי מינהל הבטיחות בזרוע העבודה. עם זאת, היועצת המשפטית של זרוע העבודה (כיום במשרד העבודה) אמרה למבקר המדינה במסגרת העבודה על הדו"ח הנוכחי שתפעל לקדם את הנושא מול היועץ המשפטי לאיו"ש ומול משרד המשפטים, בשל עמדתו העדכנית של מינהל הבטיחות בזרוע.
המבקר טען בדו"ח שמינהל ההסדרה והאכיפה בזרוע העבודה וקצין מטה תעסוקה במינהל האזרחי לא קבעו נוהל להסדרה של חלוקת העבודה ביניהם בכל הנוגע לשמירה על חוקי העבודה שהוחלו על העובדים ביהודה ושומרון. כך, ב-2022-2020 הוגשו רק שלושה כתבי אישום נגד מעסיקים ישראלים באיו"ש שהפרו את חוק שכר המינימום.
זרוע העבודה במשרד הכלכלה השיבה שהתחולה המועטה של דיני העבודה הישראלים על עובדים אלו מגבילה את האכיפה היזומה, בין היתר משום שהחוקים שחלים באיו"ש מאפשרים אכיפה פלילית בלבד, ולמינהל אין כיום סמכות לביצוע אכיפה מינהלית בשטח זה. נוסף על כך, התחולה החלקית של החוקים פוגעת ביכולת לאסוף ראיות.
לדברי הזרוע, מינהל ההסדרה והאכיפה מקיים פגישות עם קמ״ט תעסוקה כדי לגבש נוהל עבודה שלפיו יעביר האחרון למינהל מידע בנוגע להפרות חוקי העבודה שהמינהל מוסמך לאכוף, כדי לייצר אכיפה מיטבית באזור זה. "לצורך הגברת האכיפה באזור זה נדרשים אמצעים מיוחדים, כמו כלי רכב ממוגנים, ליווי משטרתי-צבאי, כלי נשק, הכשרה ודרכי הגנה נוספות", כתבו בזרוע. "בהיעדרם של אלו, יש קושי לבצע אכיפה באזור כנדרש".
