כ-2,000 השתתפו הערב (מוצ"ש) בהפגנות ימין בגבעת שמואל ובאפרת, שקראו לפשרה ברפורמה המשפטית. המפגינים נשאו שלטים עליהם נכתב "עצרו את חורבן הבית השלישי", "הרס רק נגד האויב" ו"ימין אחראי – באנו לאחד".

השר לשעבר יועז הנדל, יוזם ההפגנה בגבעת שמואל, אמר הערב: "מדינת ישראל במצוקה לא בגלל הטרור בו אנו נלחמים מהקמת המדינה. אלא בגלל שלראשונה מאז הקמת המולדת יש תחושה של קרע פנימי. הכוח הצבאי חשוב אך חשובה ממנו רוח הלכידות. ההיסטוריה שלנו מלמדת כמה זה מסוכן לשנוא האחד את השני. זה איום על הביטחון של כולנו. על הבית.

השר לשעבר יועז הנדל. "אני בעד שינויים נרחבים, אבל לא מוכן לפרק עליהם את ישראל" (צילום: ניצן צבי כהן)

לדברי הנדל, "השתתפתי כחייל וכמילואמניק בכל מלחמות ישראל מאז שנות התשעים. מה שנתן את הכוח להסתער היה הידיעה שמאחורינו עם שלם. אני עומד כאן כי אני חושש ומפחד שהמציאות הזו משתנה לנו מול העיניים. אנשים שאומרים זה לזה, אתה לא אח שלי. אנשים שמדברים ברצינות גמורה על פיצולנו ליהודה וישראל. כשרעיון כזה עולה הוא צובר כוח. אני שואל את עצמי איפה אני בחלוקה הזו. ימני בטחוני, ליברל. באיזו מדינה אני וחברי צריכים להיות? אני בעד שינויים נרחבים, אבל לא מוכן לפרק עליהם את ישראל.

הנדל קרא לחברי כנסת מהקואליציה לקדם הידברות ופשרה: "בקואליציה הנוכחית יש כמה חברים שמאמינים באותם ערכים כמונו. רואים שאנחנו על מסלול התנגשות אבל מרגישים שאין די כוח או שאין מספיק תמיכה. יולי אדלשטיין, דני דנון, יואב גלנט, משה ארבל, אלי כהן, מיקי זוהר, חיים כץ ועוד…(הקהל צועק: איפה הם?) אני יודע איפה הלב והחששות שלכם. אין סיכוי שאתם מוכנים לסכן את מדינת ישראל עבור סעיף כזה או אחר ברפורמה. אתם מבינים כמוני שאין שום סיבה לא לשבת לדבר. אתם חוששים למחיר פוליטי. אני אומר את אותו הדבר למתנגדי ההידברות בצידה השני של המפה הפוליטית."

חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו אמרה בהפגנה: "עם ישראל נקרא לגזרים. אחרי 75 שנות עצמאות במשבר החריף מאי פעם. בעוד יומיים נחגוג פורים. המן הרשע כבר אז זיהה את נקודת החולשה של היהודים. הוא אומר שישנו עם אחד מפוזר ומפורד. הוא מבין שהסיכוי לפגוע בעם ישראל הוא הפגיעה ביסוד האחדות. אסתר איחדה את היהודים וקראה למרדכי, לך כנוס את כל היהודים. בכוח האחדות נעשתה הישועה.

שירלי פינטו. "הידברות נחוצה יותר מאי פעם" (צילום: ניצן צבי כהן)

"אני עומדת פה הערב ומסמנת, וקוראת לראש הממשלה, לשר המשפטים, תעצרו את החקיקה. תעצרו את הקרע בעם. הידברות נחוצה יותר מאי פעם, אנו קרובים לנקודת האל חזור."

"כמתנחלים תמיד סלדנו מהכללות כלפינו, ועכשיו המוחים הופכים אנרכיסטים?"

פרופ' טובית רוזנצווייג, חוקרת ביולוגיה מולקולרית ותושבת קדומים: "בשבוע הקשה שעבר עלינו, בין לוויות טובי בנינו לרימוני הלם בתל אביב, נשבר לי הלב. אני שומעת את הקולות בממשלה, הבוז לחשש, הקטנת המתנגדים. ובה בעת שרשרת חוקים עולה לדיון. חוק דרעי, חוק החמץ, חוק הכותל. בעוד הטרור מכה, הקנאים מימין ושמאל מבעירים את השנאה, והאדמה אכן בוערת.

פרופ' טובית רוזנצווייג. "בעוד הטרור מכה, הקנאים מימין ושמאל מבעירים את השנאה" (צילום: ניצן צבי כהן)

אני קוראת לקואליציה, עליכם האחריות. בהתנתקות, בכפר מימון היינו יחד. כעסנו על הבג"ץ. ייחלנו לשינוי שהחל בכהונתה של השרה שקד. אבל לא כך. אי אפשר לטלטל את המטוטלת כה בחוזקה. אי אפשר לנהל מדינה מרגשות נקם. במי אתם נלחמים? את מי אתם רוצים לנצח, ומה יישאר לנו כאן בכלל? האנרכיסטים הללו, שבשישי הפכו טרוריסטים, הם אנשי האקדמיה שלנו, ההיי טק, הבריאות והצבא. כמתנחלים תמיד סלדנו מהכללות כלפינו, ועכשיו הם הופכים אנרכיסטים?"

אורי הייטנר. "הייתי ממובילי תנועת העם עם הגולן. סיסמתנו הייתה שעקירת יישובים קורעת את העם. עקירת מערכת המשפט קורעת את העם"  (צילום: ניצן צבי כהן)

אורי הייטנר, היסטוריון ומחנך מקיבוץ אורטל ברמת הגולן: "את כל שנותיי הקדשתי לקידום ההתיישבות בגולן, הייתי ממובילי תנועת העם עם הגולן. סיסמתנו הייתה שעקירת יישובים קורעת את העם. אין דבר המצדיק קרע לאומי, ועקירת מערכת המשפט קורעת את העם. אם היא תאבד את עצמאותה ותהפוך לזרוע של הממשלה, זו עקירה. לאף אחד, גם למי שמייצג את הרוב, אין מנדט לקרוע את העם. ואין היום רוב בחברה הישראלית למהפכה המשפטית. אנחנו כאן להשמיע קול אחר, של אחריות."

"תחושת נקם אינה בסיס לעתיד בר קיימא"

ד"ר זיו צפריר, רופא גניקולוג ומשרת מילואים: "גדלתי בבית רוויזיוניסטי, הייתי חבר בנוער התחיה. שבתות בשיפולי הגבעות הכרתי את סמטאות שכם וחברון יותר מאת תל אביב. אני זוכר את הדה-לגיטימציה כלפי מתנגדי אוסלו. את ההתנתקות שנעשתה על ידי ראש ממשלה שנבחר על הסיסמה 'דין נצרים כדין תל אביב', ואת עשר העתירות לבג"ץ שנדחו בזו אחר זו. תמונות הגירוש צרובות בי כאילו התרחשו אתמול.

הפגנת ימין התומכת בפשרה ברפורמה המשפטית בגבעת שמואל. "תמונות הגירוש צרובות בי כאילו היו אתמול, אבל פגיעה אינה מתקנת פגיעה" (צילום: ניצן צבי כהן)

"נוכח הטראומה והשבר הקשה הזה, התבססה בקרב רבים ההבנה שיש צורך בשינוי. אבל בניגוד לחוקים המתמטיים, מינוס ועוד מינוס אינו שווה פלוס. פגיעה אינה מתקנת פגיעה. תחושת נקם אינה בסיס לעתיד בר קיימא. העברת חוקים אלו עשוייה להוביל לקרע שאחריתו מי ישורנו. משטר הממנה בעצמו שופטים, מתגבר עליהם – ימנה גם את הרופאים, יתערב בסמכותם המקצועית ויקבע במי יטפלו ובמי לא. זו מהות הדיקטטורה."

"יש צורך בשינוי המצב הקיים, אבל שינוי זה צריך להיעשות באופן מושכל ובשום שכל. כעובר הזקוק לתשעה חודשי הריון טרם ייוולד. ישבו יחד סביב שולחן עגול מומחים ומנהיגים מימין ומשמאל, ינתחו את ההשפעות של השינויים, ויגבשו הסכמה רחבה."

"אני רוצה להפגין בעד האחדות, ועד עכשיו לא הרגשתי שיש לי איפה"

אייל שמש, תושב קריית טבעון, מספר ל'דבר' מדוע הגיע להפגנה: "באתי מטבעון כי אני רוצה להפגין בעד האחדות, ועד עכשיו לא הרגשתי שיש לי איפה. זה קול שהיה חסר בשיח הציבורי. אני ממקם את עצמי בימין ותומך בחלקים גדולים מהרפורמה של יריב לוין, אבל אחדות העם חשובה לי יותר. אני מצפה שהפוליטיקאים יתכנסו להגיע להסכמות, לפשרה, לפני שהעם ייקרע."

אייל שמש בהפגנת ימין התומכת בפשרה ברפורמה המשפטית בגבעת שמואל (צילום: ניצן צבי כהן)

מאיר אופק, תושב כפר סבא: "באתי עם חבר שהוא ימין מובהק, ואני איש מרכז. שנינו נגד הרפורמה. זו ההפגנה הראשונה שלי ובאתי דווקא לפה בגלל שזה מקום שמאפשר לא לשדר רק גוון אחד. להגיד שיש לנו דיעות שונות אבל בתחום הזה אנחנו רואים עין בעין. הרפורמה עצמה לא מפריעה לי. מפריע לי האופן שבו היא נעשית והתחושה שהאנשים שמובילים אותה אינם אחראים כלפי מדינת ישראל. מה שמעניין אותי בידי איזה מנהיג נמצאת המדינה. זה לא אם הוא ימין או שמאל, אלא כמה הוא עושה למען הכלל."

מאיר אופק בהפגנת ימין התומכת בפשרה ברפורמה המשפטית בגבעת שמואל (צילום: ניצן צבי כהן)

בהפגנה באפרת, המפגינים שרו יחד 'למען אחי ורעיי"

בהפגנה שנערכה באפרת נשאו המפגינים שלטים עליהם נכתב "יהדות ודמוקרטיה בדיבור אחד". המשורר אליעז כהן, ממובילי ההפגנה, הוביל את הקהל לשיר יחד את השיר החסידי 'למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך' שהלחין הרב שלמה קרליבך.

הפגנה באפרת בקריאה לפשרה ברפורמה המשפטית (צילום: אליעז כהן)

הפגנה באפרת בקריאה לפשרה ברפורמה המשפטית (צילום: אליעז כהן)

לדברי כהן, "כיוונתי בשיר היקר הזה לכולנו, מתנגדי הרפורמה ותומכיה, שנדע שיש איזו נקודת-אמת, גם ב'צד' השני, שנהיה מסוגלים לראות אותה, להקשיב ולדבר אלו-עם-אלו, להשיב את המבט אחד בעיני השני. שנדע שיש כאב וחרדה ופחד וטראומה ב'צד' השני. שנדע להבחין בהם, למשש אותם, לנסות לרפא."