מליאת הכנסת אישרה היום (שני) את הארכת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל, עד ל-14 במרץ 2024. ההצעה אושרה ברוב של 20 תומכים אל מול 9 מתנגדים.

חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה בשנת 2003, בימי האינתיפאדה השנייה. בחוק נקבעו הוראות המגבילות את שר הפנים במתן אזרחות ורישיונות לישיבה בישראל במקרים של איחוד משפחות. נקבעו בו גם מגבלות על מתן היתרי שהייה בישראל במקרים של איחוד משפחות.

על-פי החוק שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב האיזור, ולתושב איראן, לבנון, סוריה ועיראק. החוק קובע שמפקד האיזור לא יהיה רשאי להעניק היתר לשהייה בישראל לתושבי איזור יהודה, שומרון וחבל עזה.

עם זאת, החוק מגדיר חריגים וסייגים לאיסור על הענקת אזרחות, היתר הישיבה או היתר שהייה בישראל: היתרים לבני זוג וילדים, היתרים למקרים הומניטריים מיוחדים, היתרים למטרות טיפול רפואי ועבודה, למטרה זמנית שלא תעלה על שישה חודשים והיתרים מיוחדים.

החוק נתפס כמגביל ופוגע באזרחי ישראל הערבים, שלפי ארגונים העוסקים בנושא ישנם כ-20 אלף ממתינים לאיחוד משפחות. במערכת הביטחון מצדיקים אותו בכך שחלק קטן מהאנשים שהורשו להיכנס לישראל ביצעו פעילות טרור.

בחוק האזרחות והכניסה לישראל נקבע מנגנון המאפשר את הארכת תוקפו של החוק בצו של הממשלה, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה, והוא אכן הוארך ברציפות עד יולי 2021. בשנה זו נדחה החוק בהצבעה במליאה, כאשר שני חברי סיעת רע"מ שהשתייכו לקואליציה נמנעו, וסיעות הימין באופוזיציה הצביעו נגד הארכת החוק, על אף תמיכתן העקרונית בו.

למרות שהחוק בוטל, גם בתקופה שבה לא היה בתוקף, לא חל שינוי משמעותי בפועל מכיוון ששרת הפנים דאז, איילת שקד, נמנעה מאישור בקשות.

בשנת 2015 החליטה הכנסת כי לפני אישור מליאת הכנסת תדון בחוק ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, שתגיש המלצותיה למליאת הכנסת.

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) הציג את המלצת הוועדה המשותפת: "במהלך השנים האחרונות התרחשו בישראל עשרות פיגועים שבוצעו על ידי אזרחים ותושבים שקיבלו מעמד בישראל כתוצאה מאיחוד משפחות. הקשרים שמקיימים פלסטינים בישראל עם בני משפחותיהם ביהודה ושומרון לצד אפשרותם לנוע בחופשיות ברחבי ישראל מהווים תשתית שעלולה לשמש ואף שימשה לא פעם לפעילות טרור נגד ישראל ואזרחים ישראלים. לכן אני קורא לחבריי חברי הכנסת לקבל את המלצת הוועדה המשותפת ולאשר את הארכת הצו".

ח"כ עופר כסיף (חד"ש): "הארכת הצו איננה מידתית בעליל. אף חברה לא יכולה לקיים עצמה על בסיס של אפס סיכונים. שאיפה לאפס סיכונים משתקת את החברה ומקריבה זכויות וצרכים אישיים שנפגעים פעם אחר פעם".

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין (רע"ם) הוסיפה: "מדינת ישראל מתגאה בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל מה שאתם רוצים לאשר כאן היום זה ההיפך המוחלט מדמוקרטיה, זו גזענות לשמה. בקדנציה הקודמת ניסינו לקדם פשרה, לא כי אנחנו אוהבים או מסכימים עם החוק, אנחנו מתעבים אותו אבל ליבנו עם האנשים שחיים כאן עשרות שנים ללא זכויות, ללא יכולת לעבוד, לקבל ביטוח רפואי, לקבל רישיון נהיגה. כל פעם צריכים לחדש את התושבות הארעית וחוששים מהרגע שיגידו להם ללכת ויפרידו אותם מבני זוגם או ילדיהם".