84 מיליארד דולר – זו עלות הנזק של רעידת האדמה שאירעה בטורקיה לפני חודש, לפי דו"ח של קונפדרציית העסקים הטורקית. רוב הסכום, כ-70.5 מיליארד דולר, נוגע לנזק לבתים, כ-10.5 מיליארד דולר הם מחיר הפגיעה בתמ"ג, וכ-3 מיליארד דולר מגולמים באובדן ימי עבודה.

ממשלת טורקיה הכריזה על עשרה מחוזות טורקיים כאזורי אסון. במחוזות אלה חיים 13.3 מיליון טורקים, שהם 15.7% מאוכלוסיית טורקיה. המחוזות שנפגעו אחראים ל-9.3% מהכלכלה הטורקית, עם ייצוג חזק יותר לתחום החקלאות, שבו המחוזות אחראים 14.3% מהתוצר. נוסף על כך, מחוזות אלה מייצאים כ-8.7% מסך הייצוא הטורקי.

הדו"ח מפרט איך מלבד הפגיעה החמורה בדיור, החריבה רעידת האדמה את התשתיות הכלכליות. נזקים משמעותיים נגרמו לכבישים ולרשתות החשמל והתקשורת. כמה בתי חולים ובתי ספר קרסו כליל. אף שצינורות הנפט המשיכו לעבוד לאחר שנבדקו, בצינורות הגז הטבעי נרשמו פגיעות שהפריעו לפעילות.

כלכלת טורקיה אמנם סובלת מאינפלציה גבוהה במיוחד, מעל 85% בשיא, אבל היא הראתה צמיחה מהירה של 5.6% ב-2022, גבוה מהשיעור שחזתה קרן המטבע הבינלאומית. הצמיחה המהירה היא המשך להשתקמות המרשימה של הכלכלה הטורקית ממשבר הקורונה. ב-2021 צמחה הכלכלה הטורקית ביותר מ-10%.

אחת ממסקנות הדו"ח היא שהפגיעה בכלכלה עלולה להביא להגירה שלילית ולשנות את הרכב האוכלוסייה במחוזות הנפגעים. מסקנה נוספת, שמתבססת על הערכת מחלקת הכלכלה של בלומברג בנוגע להוצאה הציבורית על שיקום המחוזות, היא שהגירעון הטורקי ב-2023 עלול להגיע ל-5.5% מהתוצר ואף יותר.

הדו"ח נכתב על ידי הכלכלן האלוק טוקל שהשתמש בנזקים שחושבו לרעידת האדמה 'מרמרה', שהתרחשה ב-1999, כדי להעריך את הנזקים המקרו-כלכליים של רעידת האדמה הנוכחית.