לא רחוק מגבול ישראל ולבנון, בעיר מעלות-תרשיחא, נבנית אימפריית סייף דקר בקנה מידה אירופאי. באליפות אירופה האחרונה לנוער וקדטים, שהתקיימה לפני שבועיים באסטוניה, זכתה ישראל בשלוש מדליות אישיות ושתי מדליות קבוצתית. בכל שלושת המדליות האישיות זכו סייפי המועדון במעלות וכך גם 3 מתוך 4 סייפות נבחרת הדקר.

סייפת הדקר, ניקול פייגין, סיימה את אליפות אירופה עם מדליית הכסף אישית והובילה את נבחרת הנשים למדליית ארד קבוצתית. "הסייף פה מאוד פופולרי. כמעט כל ילד באיזשהו שלב בחיים שלו עובר בסייף. כולם פה ממש מפרגנים, המועדון הוא סוג של משפחה גדולה. אין פה הרבה מה לעשות בשעות הפנאי, אז מה עוד תעשי במעלות אם לא סייף?"

ניקול פייגין (משמאל) ואלכסנדרה קרביץ עם המדליות (צילום: איגוד הסיוף בישראל)

את האליפות המוצלחת חגגו במועדון עם פתיחת שמפניות על המאמן יעקב פרדמן שהקים את המועדון והיה בעברו מאמן נבחרת בלארוס. כאשר חברי המועדון יונתן כהן זכה באליפות אירופה לנוער, ניקול פייגין במדליית הכסף ואלכסנדרה קרבץ בת ה-15 במדליית הארד.

"מטרה על הגב"

פייגין (20) הגיעה לתחרות האישית כמדורגת ראשונה. "הגעתי בלי לדעת מה הדירוג שלי", היא מספרת. "מאמן הנבחרת בא אליי ואמר 'את מדורגת ראשונה בתחרות, תדאגי גם לסיים את היום הזה ראשונה, כמו שהתחלת אותו'".

לתחרות הגיעה פייגין עם "מטרה על הגב", כאשר כל יריבה מולה מחפשת לנצח אותה בדרך לתואר. היא החלה את הטורניר בצורה לא טובה, כאשר הפסידה פעמיים מתוך שישה קרבות בשלב הבתים. "את מרגישה איך כל מי שדוקרת אותך מתה לנצח אותך. מרגישים את המטרה על הגב, הייתה לי שעה להתאושש אחרי ההפסדים. נחתי קצת, עשיתי חימום מחדש. שיניתי את המיינסט שלי ועשיתי ריסטרט".

בעקבות הפתיחה הרעה, פייגין ירדה לדירוג ה-25 בלבד והחלה את שלב הנוקאאוט עם ניצחון על יריבה משבדיה "הרגשתי איך שאני מתחילה להתחמם ולהיכנס טוב יותר לתחרות ואחרי זה כבר הרגשתי יותר טוב". בסיבוב השני ניצחה את אדל בוגדנוב הישראלית, לאחר מכן גברה על יריבות מהונגריה ושבדיה.

לאחר שכבר הבטיחה מדליה, הגיעה פייגין לקרב חצי גמר דרמטי מול קינגה זגרוניאק מפולין. ניקול הובילה 13:10, אך היריבה הפולניה השוותה את התוצאה ל-13:13 בסיום הזמן החוקי. כאשר נגמר הזמן, יש הגרלה. המנצחת בהגרלה, מקבלת יתרון שעם עברה דקה ולא הייתה דקירה אז היא המנצחת.

הסייפת ניקול פייגין. "את מרגישה איך כל מי שדוקרת אותך מתה לנצח אותך" (צילום: Bizzi team)

בהגרלה ניצחה היריבה מפולין ופייגין הייתה צריכה להגיב במהרה ללחץ האדיר בקרב עם הגב על הקיר. "פתאום הייתי צריכה להתאפס על עצמי ופשוט ראיתי איך לפני הדקירה איך אני דוקרת אותה ואחרי כמה שניות עשיתי את זה. זה היה מטורף, כל האולם הסתכל עליי".

בקרב הגמר הפסידה פייגין לגלוריה קוגהארדט מפולין. "זה היה כואב, היה לי קשה עם זה. לא ישנתי בלילה ואני עדיין מבואסת מזה, אבל יש לנו את אליפות העולם באפריל בבולגריה שלשם אני מכוונת".

איך מתאוששים מזה? יומיים אחרי זה היה לך את התחרות הקבוצתית.
"הייתי קצת עם הבנות, טיילנו קצת. דיברתי עם הפסיכולוג ספורט ואז מגיעים לתחרות ואת לא חושבת על זה, את מתמקדת בתחרות".

"בכיתי. ממש רציתי לשמוע את התקווה"

פייגין הגיעה לחוג הסייף המקומי בגיל 10 בעקבות חברות שהיו איתה בבית ספר ולאט לאט התאהבה בענף. "בעצם נשארתי שם, לא יכולה להגיד שאהבתי את זה מהתחלה, אבל לאט לאט התאמנתי והמאמן ראה בי פוטנציאל וזה ממש דרבן אותי. התחלתי להיות טובה ומשם זה שאב אותי".

מה את אוהבת בענף?
"אני אוהבת בענף את השילוב שהוא גם אישי וגם קבוצתי. זה נורא כיף שיש לך את היום שאת רק מתחרה בשביל עצמך ואז יש את היום הקבוצתי, שאתן מתחרות ביחד כקבוצה".

באליפות העולם עד גיל 20 שנערכה שנה שעברה בדובאי, פייגין הפתיעה עם זכייה במדליית כסף בתחרות האישית "זה היה מדהים, כי זאת הייתה המדליה האישית הראשונה שלי בתחרות מטרה (אליפות אירופה/עולם). כאשר ניצחתי את הקרב של הכניסה לארבע האחרונות והבטחתי את המדליה, ישר הלכתי למאמן שלי חיבקתי אותו והתחלתי לבכות. למרות שסיימתי שניה, ממש שמחתי".

המומנטום המשיך ליום הקרבות הקבוצתי, כאשר נבחרת הדקר בהובלתה זכתה במדליית הזהב. "סייפתי ממש טוב ובגמר בקרב האחרון היינו בפיגור של חמש נקודות ואז השוותי וניצחתי בסוף. זה היה מדהים".

איך הייתה התחושה לעמוד על הפודיום ולשמוע את התקווה?
"זה היה נורא מרגש, בכיתי. ממש רציתי לשמוע את התקווה, במיוחד במסגרת הקבוצתית ובמיוחד בדובאי. לא הצלחתי לעשות את זה בתחרות האישית, אז לעשות את זה יומיים אחרי זה עם הקבוצה שלי. זה היה הרבה יותר מרגש".

בחודש הבא תתקיים אליפות העולם עד גיל 20, מה המטרה שלך שם?
"הייתי רוצה קודם כל לעמוד על הפודיום כמה שיותר גבוה, הכי חשוב לבוא ולסייף טוב ולהיות רגועה".

"מי שלא יוכל לממן את זה לא יוצא"

לצד הצלחה האדירה של פייגין ונבחרת הסייף הישראלית שסיימה את אליפויות אירופה לנוער וקדטים עם שיא חדש של שמונה מדליות, ישנו משבר קשה שפוגע ביכולת של הנבחרת להמשיך להגיע להישגים ברמות הגבוהות בעולם.

בחודשיים האחרונים נאלצים הסייפות והסייפים לממן לעצמם באופן מלאו או חלקי את היציאה לתחרויות השונות. "זה מבאס, ביחס לכך שלפני זה קבלתי כמעט את כל מה שאני צריכה מבחינת התחרויות", מודה פייגין. "חבל שדווקא עכשיו כשנהינו אלופות אירופה והבנים עשו מקום שני באירופה לבוגרים בדקר אנחנו צריכות לשלם על זה".

על איזה סכומים מדובר?
"זה או שאנחנו משלמים הכל לבד ואז מחזירים לנו חלק לא הכל או שאומרים לנו כמה צריך להשלים. הכי הרבה ששילמתי השנה היה 5 אלפים על תחרות אחת, לפעמים זה אלפיים או 500 שקלים, זה משתנה ביעד ובזמן".

הקריטריון האולימפי לפריז 2024 מורכב בעיקר סביב הדירוג וההצלחה נבחרות הסייף. ארבע הנבחרות שישיגו הכי הרבה נקודות בדירוג העולמי בין חודש אפריל השנה ל-1 באפריל בשנה הבאה יעפילו אוטומטית, אליהן יצטרפו 4 נבחרות נוספות, כאשר אחת מהן דרך טורניר קריטריון לנבחרות מאירופה.

המתחרים בתחרות הקבוצתית מבטיחים את מקומם בטורניר האישי, אליהם יצטרפו שני סייפים המדורגים במקום הכי גבוהה בדירוג העולמי מיבשת אירופה ממדינות שאינם לוקחות חלק בתחרות הקבוצתית  והמנצח בתחרות הקריטריון האישי.

ניקול פייגין (שנייה משמאל) עם נבחרת הנערות בסייף באליפות אירופה (צילום: באדיבות איגוד הסיוף)

בעקבות הסיטואציה שנוצרה שבה חברי נבחרת ישראל צריכים להוציא אלפי ועשרות אלפי שקלים, כדי לממן את היציאה שלהם לתחרויות השונות, יכולה להיווצר סיטואציה בה נבחרות ישראל בסייף לא יוכלו לצאת לתחרויות השונות ויאבדו את היכולת להתחרות על הקריטריון האולימפי "כן. זה יכול לקרות לגמרי", אומרת פייגין. "נגיד עכשיו בתחילת השנה האולימפית יש גרנד פרי בקולומביה ולצאת לשם זה יקר בטירוף. אז מי שלא יוכל לממן את זה לא ייצא".

"אנחנו גובים יותר מספורטאים בגילאים הנוער והקדטים"

יוסי הררי יו"ר איגוד הסיוף בישראל מסביר: "המקרה של ניקול, מעבר לכך שהיא מכוונת כספורטאית למשחקים בפריז 2024, היא עדיין מתחרה בגילאי הנערות. בגילאים הצעירים תמיד הייתה השתתפות חלקית של הספורטאים, השנה היא הרבה יותר גדולה מאשר בשנים קודמות. זה בעיקר נובע מכך ששנה שעברה קבלנו תקציבים יותר נמוכים מאשר הובטחו לנו".

"הכספים טרם הגיעו וזה יצר לנו קשיים בנזילות שמחייבת אותנו לגבות כספים", מוסיף הררי. "כמקובל בכל איגודי הספורט, אנחנו גובים יותר מספורטאים בגילאים הנוער והקדטים, מאשר הספורטאים הבוגרים שהם חוד החנית שלנו, שהם מכווננים לאולימפיאדה. בנוסף כתוצאה מחילופי השלטון אין כרגע תקציב מדינה, קבלנו מקדמה שכמובן אינה מספיקה לדבר וזה כמובן מחריף את הבעיה".

שר התרבות והספורט מיקי זוהר וח"כ חילי טרופר, השר היוצא (צילום: מירי שמעונוביץ׳/לע״מ)

שתי תחרויות חשובות בעלות ניקוד משמעותי בדירוג העולמי הן אליפויות אירופה ועולם בהן נבחרות הסייף צריכות להגיע כמה שיותר גבוה. כאשר 24 מתוך 34 המתחרים בתחרות האישית מגיעים דרך הקריטריון של הנבחרות.

זה פוגע ביכולת של הנבחרות גברים ונשים להשיג את הקריטריון האולימפי?
"זה פוגע, אנחנו צריכים קודם כל כסף. לא תמיד יש לנו את הכסף הזה ולכן אנחנו אומרים, עד עכשיו לבוגרים למעט תחרות שהייתה בקטאר ואמרנו להם שלצערנו אין לנו כסף והטיסה הייתה על חשבונם. יכול להיווצר מצב שנגיד לספורטאים שישימו את הכסף הנדרש לתחרות וכאשר נקבל את התקציב ממנהל הספורט, אנחנו נחזיר להם. יכול להיות שיהיו ספורטאים שיגידו מצטערים אין לנו את הכסף. אנחנו בקשר עם מנהל הספורט, יש לנו בעתיד שיחה עם השר".

ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המשרד מתקצב את איגוד הסיף ב-3 מישורים. באמצעות פעילות שוטפת, פעילות ענפים מועדפים ובמסגרת הכנות אולימפיות. האיגוד קיבל בשנת 2022 סה"כ כ- 1,953,000 ש"ח. בשנת 2023 שר התרבות והספורט מיקי זוהר הכפיל את תקציב ההכנות האולימפיות והגדיל את תקציב איגוד הסיף להכנות האולימפיות בלמעלה מ-100% ביחס לתקציבם אשתקד, הסכום יעמוד השנה על 1.1 מיליון ש"ח להכנות האולימפיות בלבד. בהעדר תקציב מדינה מאושר, המשרד מעביר מקדמות לכלל גופי הספורט בהתאם להוראות החשב הכללי. חשוב להדגיש, כי בנוסף לפרמטרים הנ"ל המשרד תומך בתכנית ייחודית לספורטאים צעירים לאיגוד הסיף בסכום של 258,052 ש"ח. המשרד מכיר בחשיבותו ופעילותו של איגוד הסיף וישמח להמשיך ולסייע לענף עוד ועוד".