מועסקות במשרה מלאה בישראל מרוויחות כ-30% פחות מגברים לעומת ממוצע של כ-20% במדינות ה-OECD, כך לפי דו"ח חדש של הארגון המתפרסם היום (רביעי), לרגל יום האישה, וסוקר את הימשכות הפערים בין גברים ונשים בתחומי החינוך והתעסוקה. עוד לפי הדו"ח, אי השוויון בשכר החציוני בין נשים וגברים בישראל הוא השני הכי גבוה מבין 44 המדינות שנסקרו.

הדו"ח בוחן את מגמות אי השוויון המגדרי, והניסיונות לצמצמו במדינות ה-OECD, דרך הפערים בין נשים וגברים בחינוך ובמיומנויות הקשורות בעולם העבודה. על אף ששיעור הנשים בעלות ההשכלה הגבוהה (הגדרה רחבה הכוללת חלק מלימודי המקצוע כגון הנדסאות) גדול משיעור הגברים, הן משתכרות פחות, ומועסקות בשיעור נמוך בהשוואה לגברים.

ב-OECD, נשים במשרה מלאה מרוויחות בממוצע 24% פחות מגברים בקרב בעלי השכלה גבוהה, ו-22% ביתר רמות ההשכלה. בישראל, בשני המקרים, הפער עומד על כ-30%. פער נוסף מגיע משיעור התעסוקה שקשור בצורה הדוקה לרמת ההשכלה. בישראל, שיעור התעסוקה למי שהשיג השכלה תיכונית ופוסט-תיכונית (לא גבוהה) גדול ב-20% בהשוואה לחסרי השכלה תיכונית.

הפערים בין גברים ונשים בשיעור התעסוקה בולטים במיוחד בקרב צעירים ללא השכלה תיכונית; 43% לנשים לעומת 69% לגברים, בממוצע ב-OECD. הפער בישראל קטן יותר בגלל שיעור התעסוקה הנמוך יחסית של גברים, הנמוך מ-60%, לעומת 41% עבור נשים, בין השאר בגלל רמת התעסוקה הנמוכה של גברים חרדים.

יותר נשים בהשכלה גבוהה מגברים

בנוגע לחינוך, לפי תוצאות מבחני פיז"ה הבינלאומיים לגילאי 15, הישגי נערות בקריאה גבוהים משמעותית ב-OECD בהשוואה לנערים, המפגינים הישגים גבוהים יותר במתמטיקה. בישראל לא נמצא יתרון לתלמידים על פני תלמידות במתמטיקה. אולם לפי הנתונים האחרונים, הפער באוריינות נעלם כליל בגילים בוגרים, ולעומתו הפער באוריינות מתמטית לטובת גברים, מתרחב.

לצד ההבדלים בין שתי קבוצות המגדר בגילאי 15, קיימים פערים ניכרים בתוך הקבוצות. הסיכוי של נערים לקבל הישגים נמוכים, גבוה בהרבה משל נערות בשלושת תחומי המבחן: מתמטיקה, קריאה ומדעים. בהמשך לכך, רוב תופעת הנשירה המוקדמת מלימודים מתקיימת בקרב נערים. בממוצע ברחבי ה-OECD, נערים מרכיבים כ-60% מהנושרים. בישראל תופעת הנשירה המוקדמת היא כמעט לגמרי גברית, עם שיעור של 85%.

נשים אף מגיעות להשכלה גבוהה בשיעור גבוה מגברים, במגמה שהתפתחה בעשרים וחמש השנים האחרונות עם ייצוג יתר במקצועות הקשורים בחינוך, בריאות, רווחה וטיפול, ותת-ייצוג ובמקצועות הקשורים במתמטיקה, טכנולוגיה, מדעים והנדסה. הפערים הניכרים ביותר מגיעים מתחומי ההנדסה, הייצור, והבנייה, בהם לומדים יותר מרבע מהגברים וכ-6% מהנשים, ובתחום טכנולוגיית מידע ותקשורת, בהם לומדים כ-7.5% מהגברים ופחות מ-3% מהנשים. תמונת המראה מגיעה מתחומי החינוך, הבריאות והרווחה, עם מעל שלישי מהנשים וכ-12% מהגברים.

הפער בין המינים באוריינות מתמטית נשמר ומתפתח בקרב תלמידי השכלה גבוהה, אולם הפער באוריינות (שפה) נסגר. בישראל, יתרון הגברים ביכולות מתמטיות הוא הגבוה ביותר ב-OECD. יתרון הנשים באוריינות שפה, שברוב המדינות קטן ולא מספיק יציב כדי לגבש קביעה סטטיסטית, דווקא נשמר בישראל והוא שני רק לצ'כיה. המגמות דומות בקרב כלל המבוגרים כשישראל סובלת מרמה נמוכה בהשוואה לממוצע ה-OECD בשני התחומים, ללא קשר למגדר.