במשרד החקלאות מתקיים בימים אלה, מהלך גדול לאיחוד מנהלות שמקיף כ-100 מעובדי המשרד. בזכות מאמצי הוועד, המהלך יביא לשיפור תנאי ההעסקה של כל העובדים הרלוונטיים, שאף יזכו כולם בעליית דרגה ובמענק.
"אנחנו כבר בישורת האחרונה. עכשיו עושים את כל השיפורים האחרונים", אומר אייל לוי (60) יו"ר הוועד הארצי של עובדי משרד החקלאות. "חשוב לנו לוודא שעשינו את המקסימום כדי שכל עובד יגיע להסכם הזה כמו חתן ביום חתונתו, שלכולם נתפרה החליפה המתאימה וכולם יוכלו לחגוג. זה דרש לא מעט יצירתיות במשא ומתן".
לוי מכהן כיו"ר הוועד משנת 2017. "רוב חיי הייתי עצמאי. עסקתי באיטום, בידוד ואקוסטיקה ובתחומים נוספים. ב-2008 נפגשתי עם יהודה מאירוביץ' שהיה סגן מנהל השירותים הווטרינריים שהזמין אותי לבוא לעבוד במשרד".
לוי לא חשב אז להיות עובד מדינה. "אבל באתי ונשארתי". במשרד הוא הוכשר לתפקיד מפקח במערך בריאות העוף, כחלק מהשירותים הווטרינריים. "הרגשתי את השליחות שבדבר. מאוד אהבתי לעבוד עם החקלאים וראיתי את זה כחלק מהאחריות הרחבה של המשרד על המזון והבריאות של המדינה".
התמונה הרחבה תמיד עניינה את לוי, שהוא פרויקטור בנפשו. "גם בין החבר'ה אני תמיד זה שמארגן. מפגשים חברתיים, טיולים. פעם בחודש-חודשיים אני מארגן טיול ל-18-17 איש מהחבורה הקרובה שלי". חבריו לעבודה זיהו במהרה את היוזמה והמעורבות שלו והציעו לו להצטרף לוועד העובדים של השירותים הווטרינריים. בהמשך נבחר ליו"ר הוועד. "כשיו"רית הוועד הארצי הקודמת פרשה, היה ברור שמצופה ממני להתמודד".
במה מתאפיינת העבודה במשרד החקלאות?
"המשרד מצטייר כאפור וישנוני, אבל הוא אחראי על כל המזון שלנו. זאת אחריות גדולה וכבוד גדול לקחת בה חלק. מכון וולקני שלנו הוא בין שלושת מכוני המחקר המובילים בעולם בתחומו. יש פה פריצות דרך מדהימות".
"המטרה שלנו היא שלכל אחד מהעובדים יהיה סיפוק מהעבודה ושנוכל לעזור לכל אחד להגשים את עצמו. התפקיד שלנו הוא לדאוג לשיפור בשכר ובתנאים, הרי בסוף העובדים צריכים לשלם במכולת ולעמוד בהתחייבויות למשכנתא".
לדבריו, כיו"ר הוועד תפקידו הוא להצליח לראות כמה מהלכים קדימה. "לשקול את מכלול השיקולים ולזכור שתמיד יש מחר בבוקר. אין דבר כזה 'אחרינו המבול'. כשמדובר ביחסי עבודה, מה שלא תטפל בו יחזור אליך מחר, ולא בטוב".
איך שומרים על ערנות לצרכי העובדים ברחבי המשרד?
"ראשי הוועדים ואני מדברים כל יום. לכל העובדים יש את הטלפון שלי ומתקשרים אלי בנושאים שונים. אני מסתובב בין יחידות המשרד כל הזמן והעובדים מכירים אותי. אני לא איש של משרד. גדלתי עם השטח ואני מאמין בשטח. אבא שלי היה אומר: 'תמיד תסתובב בכיס עם משהו שיזכיר לך מאין באת ולאן אתה הולך'."
"המהות של איש ועד היא לראות את האדם והמצוקה, להיות אמפתי לסיטואציה ולעשות מה שצריך כדי לשנות את המצב, לטובת האדם. לפעמים זה לזהות את הפוטנציאל שיש בעובד ולעזור לו להביא אותו לידי ביטוי, ולפעמים זה בהסכם שמיטיב עם כלל העובדים. כיו"ר אני מחפש לטפל בחלשים יותר במערכת: העובדים בעלי הדרגה הנמוכה ואלה שיש להם בעיות".
מה צריך להשתנות בתנאי ההעסקה של עובדי משרד החקלאות?
"באוצר מנסים להראות שהשכר פה גבוה כי מחשבים ממוצע יחד עם החוקרים והרופאים, אבל הם מיעוט שמקבל שכר יותר גבוה ולא משקפים את הכלל. השכר של העובדים הרגילים הוא מאוד נמוך: מעל 60% מהעובדים מקבלים תוספת, "אם עובדים צריכים לקבל השלמה לשכר המינימום זה דבר שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום".
בימים אלה עומדת על הפרק הפרדת רשות התכנון ממשרד החקלאות, והעברתה למשרד לפיתוח הנגב והגליל. מה עמדת הוועד?
"משרד החקלאות ללא רשות התכנון זה כמו רכב בלי מנוע. אנחנו הופכים עולמות, כדי שהמהלך הזה לא יקרה. אם נצטרך להכריז על סכסוך עבודה או לנקוט בצעדים ארגוניים – אנחנו ערוכים לזה".
"הזמנתי את מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל לפגישה והסברתי לו שזה לא יקרה. כיושב ראש ועד העובדים הודעתי לו שאת העובדים הוא לא יקבל. אמרתי לו: 'תהיה חכם, ובוא נחשוב איך מוודאים שאתה תקבל את מה שאתה צריך בשביל לעשות את המשימה שלך, בלי להפריד את רשות התכנון ממשרד החקלאות. אנחנו כרגע מתדיינים על זה. עוד לא אמרנו את המילה האחרונה ואנחנו יודעים שההסתדרות מגבה אותנו".
"אוזן קשבת לעובדים 24 שעות ביממה"
לוי תושב נס-ציונה מיום היוולדו. לאורך השנים הוא מעורב בעשייה המקומית, במיוחד במסגרות הספורט העירוניות. במשך שנים היה מנכ"ל קבוצת הכדורגל העירונית, בהתנדבות, גם במקביל לעבודתו במשרד החקלאות. "הרגשתי שזה מקום שאפשר לעשות בו הרבה טוב, במיוחד אני שמח שהצלחנו לשלב ילדים ונוער שבאים מרקע קשה. להראות שיש כוח ביחד"
"אין יום שאני לא מרגיש שעשיתי משהו טוב. במנגנון כזה שיש בו 1,800-1,700 עובדים, חייבים לראות כל אחד ואחת. אני לא הולך לישון עד שאני לא עובר על כל הטלפונים, דואג לכתוב למי שלא חזרתי אליו, שאתקשר בבוקר. אני אוזן קשבת לעובדים 24 שעות ביממה ואני מטפל בכל סוגי המקרים. באמצע הלילה יכולים להתקשר פקחים בשדה התעופה או מהנמלים, להקפיץ בכל מיני בעיות כמו שפעת עופות, או אם יש משבר או סכסוך עבודה".
איך משלבים עבודה טוטאלית עם חיים אישיים?
"אני ישן אולי 4-3 שעות בלילה. יש לי חיי חברה מלאים. אני מאוד אוהב לטייל, לבלות עם חברים. אנחנו נפגשים הרבה, נוסעים לחו"ל. מצד שני – אני כל הזמן זמין, אז אני גם מפסיד הרבה דברים בחיי הפרטיים. לפעמים זה פוגע במשפחתי בדברים הכי יומיומיים".
השעות שלוי הכי אוהב הן ביום שישי אחר הצהריים. "אין טלפונים, אני עם עצמי. רואה חדשות של יום שישי. בשבת בבוקר יש לנו פרלמנט בקפה. כל החברה' מדברים פוליטיקה. בשבת בבוקר אני נוסע לטייל, זמן איכות עם הבן שלי, יש לנו הרבה שיחות מאוד מפרות, לפעמים גם ויכוחים על המציאות בארץ".
