הרגולטור האמריקאי סגר את בנק סיליקון ואלי, שרבים מלקוחותיו הם סטארט-אפים וקרנות הון סיכון המשקיעות בתעשיית ההיי-טק. זוהי סגירת הבנק הגדולה מאז משבר 2008. לפי הרגולטור, נכון לסוף 2022 החזיק הבנק נכסים בשווי 209 מיליארד דולר, וניהל פיקדונות בסך כ-175 מיליארד.

הרגולטור, התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות, לקח על עצמו את ניהול כספי הבנק ונכסיו, ולפי ניסיון העבר, הוא כנראה ינסה למזג אותו עם תאגיד בנקאי יציב וחזק דרך מכירת נכסיו. ההכנסות ממכירת הנכסים ישמשו כדי לפצות, לפחות חלקית, לקוחות בעלי פיקדונות לא מבוטחים. לקוחות בעלי פיקדונות מבוטחים בגובה של עד רבע מיליון דולר, יוכלו למשוך אותם החל משני, כך לפי הודעה שפרסם הרגולטור.

ל'סיליקון ואלי' יש סניף ישראלי בהרצליה, דרכו הוא מעניק שירותים לחברות סטארט-אפ וקרנות סיכון ישראליות, בכללם הלוואות והשקעות הון, וסגירתו ככל הנראה תפגע בתעשייה. נוסף על כך, קריסת הבנק עלולה לפגוע בסנטימנט המשקיעים בנוגע לשוק ההיי-טק, שסובל כבר מספר חודשים מהתפוגגות ה'בום' של 2022, מה שיחריף את הפגיעה.

בשיאו באוקטובר 2021, ערך מניית הבנק עמד על מעל 700 דולרים, ושוויו הכולל עמד על 44 מיליארד דולר. שיא זה הגיע לאחר זינוק מטאורי מאז מרץ 2020, אך לאחר השיא באוקטובר, מניות הבנק ירדו בערכן בצורה מהירה ועקבית. בין רביעי לחמישי השבוע הפכה ההידרדרות ארוכת הטווח לקריסה, כשמניות הבנק צנחו ביותר מחצי מערכן. בחמישי עמדה מניית הבנק על 106.4 דולרים, ואתמול, כאמור, הבנק נסגר.

ההידרדרות החלה כשהבנק מכר בהפסד אגרות חוב ארוכות-טווח בשווי של 21 מיליארד דולר, בכדי לכסות על משיכת כספים של לקוחות. לפי הפיינשל טיימס, הבנק השקיע כ-91 מיליארד דולר באג"ח ארוכות טווח בשיא הבום הטכנולוגי. מאז, הפדרל ריזרב נקט בשורת העלאות ריבית אגרסיביות שהורידו את ערכן של האג"ח, שנשאו את הריבית הישנה והנמוכה.

בניסיון לייצב את מאזנו, ניסה הבנק לגייס כ-2.5 מיליארד דולר ממכירת מניות. אלא שהמניות המשיכו לצנוח, עד לסגירה אתמול.