פרופ' רפאל משולם, חתן פרס ישראל לכימיה ומחלוצי חקר הקנאביס, הלך לעולמו אתמול (שישי) בגיל 92. משולם חקר את החומרים הפעילים בקנאביס, CBD ו-THC, והצליח לבודד אותם ולמפות את השפעותיהם, ובעזרת מחקריו פותחו תרופות למגוון מחלות. לווייתו תתקיים מחר (ראשון) בשעה 14:00 בבית העלמין גבעת שאול בירושלים. הוא הניח אישה, דליה לבית בורוביץ, בן ושתי בנות.
משולם היה הראשון לחקור את מרכיבי צמח הקנאביס, ממנו מיוצרים החשיש והמריחואנה. למרות השימוש הנרחב בו, עד שהחל במחקריו לא בודדו המרכיבים הפסיכואקטיביים של הקנאביס בצורתם הטהורה, והמבנה הכימי שלו לא הוסבר. משולם בודד את החומר הפעיל בחשיש ובהמשך גילה חומרים בגוף האדם הנקשרים לקולטנים הקנבינואידים, ומהווים מערכת העברת אותות (neurotransmission) חדשה. מערכת זו משפיעה על מגוון תפקודים ומערכות בגוף האדם. בכך פתחו מחקריו תחום חדש בביוכימיה ובחקר המוח.
משולם פרסם מעל 350 מאמרים מדעיים, פרקים בספרים וסקירות, רובם על מערכת הקנבינואידים, וערך שלושה ספרים על הנושא.
המרכיבים המרכזיים שהצליח לבודד היו קנאבידיול (CBD), מרכיב ראשי לא-פסיכואקטיבי של קנאביס, ו-THC, שהוא המרכיב הפסיכואקטיבי היחיד בצמח שידוע עד היום.
בעקבות מחקריו של פרופ' משולם הוכח שה-CBD הוא חומר נוגד חרדה, מגן על הלב, מונע בחילה, מסייע לשינה, נוגד סוכרת תלוית אינסולין וכבעל השפעה אנטי-דלקתית במודלים של בעלי חיים הלוקים בדלקת מפרקים שגרונית. ב-1987 יזם משולם, בשיתוף פעולה עם פרופ' איה אברהמוב, ניסוי קליני ב-THC בילדים שעברו טיפולים כימותרפיים נגד סרטן. החומר מנע לחלוטין בחילות והקאות, וכיום הוא נמצא בשימוש קליני נגד בחילות והקאות למטופלי כימותרפיה, להגברת תיאבון אצל חולי סרטן ואיידס. החברה הבריטית GW הציגה תרסיס של THC ו-CBD לטיפול בכאב ולטיפול בהשפעותיה של טרשת נפוצה.
משולם נולד ב-1930 בסופיה שבבולגריה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נדדה משפחתו באזורים נידחים בבולגריה, בהם אביו שימש כרופא. בהמשך המלחמה נשלח אביו למחנה ריכוז ורפאל ובני המשפחה נותרו בכפר מבודד בבולגריה. עם שחרורו של האב ב-1944, המשפחה עלתה לישראל. משולם חזר לסופיה ללימודי הנדסה כימית, וב-1949 חזר לישראל. ב-1952 קיבל תואר שני בביוכימיה מהאוניברסיטה העברית. ב-1956 החל ללמוד לדוקטורט במכון ויצמן, וב-1959-1960 השתלם בפוסט דוקטורט במכון רוקפלר בניו יורק, ולאחר מכן חזר למכון ויצמן ושימש כחוקר בכיר, ועסק בחקר הכימיה של חומרים טבעיים, בכללם קנבנואידים, טרפנים, ואלקלואידים.
ב-1965 הצטרף משולם לאוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך מונה לפרופסור במחלקה לחומרי טבע בבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה. הוא שימש כרקטור האוניברסיטה בשנים 1979–1982, במהלכן הוחזרה חלק מפעילותה לקמפוס המקורי שלה בהר הצופים. הוא היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1994. בשנת 2000 זכה בפרס ישראל לחקר הכימיה.
