כאשר נחשפים להיקף הפעילות ההתנדבותית של אילנה חן, היו"ר החזק לשעבר של ועד העובדים בלשכת הבריאות במחוז ירושלים, קשה להישאר אדישים: היא אמא לארבעה וסבתא מאושרת המתגוררת מזה 25 שנה ביישוב קהילתי גבעון החדשה באזור מטה בנימין.

אילנה נולדה וגדלה בירושלים, לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון עבדה במשך עשור שנים במקום עבודה פרטי כדי לסייע בכלכלת המשפחה. בשנת 1980 התקבלה לעבודה בלשכת הבריאות המחוזית ירושלים במחלקה למחלות ממושכות וזיקנה, עבודה שדרשה אורך רוח ומיומנות רבה. במסגרת זו זכתה בהוקרה עם חברותיה

כ-"צוות מצטיין". למעשה, כך החל הקשר התעסוקתי ארוך השנים שלה עם מערכת הבריאות. במשך 25 שנה עבדה חן בהשמת קשישים בבתי אבות. היא ליוותה בני משפחה המצויים במצוקה קשה לנוכח הטיפולבהורה סיעודי הנמצא בקהילה. בשנת 2005 היא התמנתה למנהלת רווחה ארצית במשרד הבריאות. במסגרת התפקיד היא סייעה לעובדים המצויים במצוקה אישית, כלכלית ורגשית והכווינה אותם לגורם הרלוונטי למתן מענה הולם

ומכבד. היא שימשה זרוע מתווכת בין הארגון לעובד והפיקה אירועים לאומיים במשרד ואף השתתפה באופן קבוע כחברה בוועדה לאישור הלוואות לכלל עובדי המדינה. אחת מהעדויות לחותם המשמעותי שהותירה במהלך עבודתה היא העובדה שזכתה פעמיים בתואר עובדת מצטיינת.

"משרד הבריאות היה עבורי מקום עבודה ועוגן מרכזי שהעריך וטיפח אותי לאורך כל הדרך ובשל כך חשתי אסירת תודה" מספרת חן "אפשר לומר שנבניתי ובניתי את דרכי במערכת צעד אחר צעד ובגיבוי מלא".

עברת שינוי די משמעותי בקריירה שלך בלשכת הבריאות, איך את מסבירה אותו?

"הרגשתי שמיציתי את יכולותיי, המקום היה מעט צר למידותיי. נפגשתי עם מנהל אגף משאבי אנוש במשרד הבריאות והבעתי בפניו את רצוני להתפתח בתחום בו ישנה רוח של עשייה וחדשנות. למזלי הטוב התפנתה משרת מנהלת רווחה ארצית, אליה כיוונתי, התמודדתי וזכיתי בה".

מה משך אותך בתפקיד מנהלת הרווחה?

"התקשורת הבינאישית, המגע עם ציבור העובדים הפנים ארגוני הזקוק לעזרה ממשית, המיומנות והניסיון שרכשתי במרוצת שנות עבודתי בלשכת הבריאות, הכרת שירותי הרווחה בקהילה וארגונים נוספים רלוונטיים, כל אלה שימשו עבורי ארגז כלים עתיר ומגוון שאיתו יכולתי לצאת לדרך בבטחה".

אל אחד השיאים בפעילותה בתחום הרווחה הגיעה אילנה בשנת 2014 כאשר מונתה על ידי נציב שירות המדינה דאז משה דיין, כחברה בוועדה לכתיבת מדיניות הרווחה בתחום ניהול ההון האנושי בשירות המדינה. המסמך שבכתיבתו הייתה שותפה חן, יצא לאור כספר המתווה כיום את גיבוש מדיניות הרווחה בשירות המדינה.

איך הגעת לפעילות בועד העובדים?

"התהליך היה טבעי – למידה ובטחון שנצברו עם השנים. במהלך עבודתי בלשכת הבריאות הוצע לי להצטרף להנהגת העובדים בוועד והאמנתי שאני בשלה להגן על מעמדם ורווחתם של העובדים. באותן שנים היו מספר מאבקים מהותיים, כשהסתדרות עובדי המדינה במחוז ירושלים ליוותה אותנו והעובדים נתנו בנו את אמון מלא. בקדנציה הבאה כבר נבחרתי לשמש כיו"ר הועד ופעלתי לקידום מעמדם ורווחתם של העובדים. במקביל שימשתי במשך שנים כחברת הנהלה בעמותה לקידום מקצועי".

"משרד הבריאות היה עבורי מקום עבודה ועוגן מרכזי שהעריך וטיפח אותי לאורך כל הדרך ובשל כך חשתי אסירת תודה. נבניתי ובניתי את דרכי במערכת צעד אחר צעד, לאט ובטוח ובגיבוי מלא".

בשנים האחרונות לעבודתה התמודדה אילנה עם משבר משפחתי מורכב במיוחד, כאשר בעלה חלה בסרטן: "בשנת 2017 ציון בעלי ז"ל איש יקר ומיוחד, נפטר לאחר שבע שנים בהן סבל ממחלת הסרטן ואנחנו, ארבעת ילדיי ואני, והמשפחה המורחבת ליווינו אותו לאורך כל הדרך באהבה ובכבוד המגיעים לו".

 

 

התנדבות מסביב לשעון

עם יציאתה לגמלאות, אילנה החלה להתנדב בשלל מסגרות ותחומים. הרשימה ארוכה וכדי לעקוב אחריה תיאלצו לקחת נשימה – מזה שלוש שנים היא מתנדבת אחת לשבוע, במוקד החירום 100 של משטרת ישראל, מתנדבת בהסתדרות הגמלאים במרחב ירושלים, באגודת "יד שרה" – היא מתנדבת במיזם חדשני המהווה פיילוט בשיתוף עם תנועת "באים לטוב" של המשרד לשוויון חברתי והחברה למתנ"סים בשם קהילה מטיילת, היא מתנדבת כחברה בוועדת הוותיקים ביישוב מגוריה. אם לא די בכך, אילנה משתתפת במכרזים של משרדי הממשלה כנציגת הסתדרות עובדי המדינה, חברה במועצת הגמלאים של עיריית ירושלים וכמובן מתנדבת פעילה במיוחד, בקרן גמלאי המדינה בפנסיה תקציבית.

"במפגשים המיוחדים ישנה הפריה הדדית, היכולת ליהנות מהדלקת נרות או כנס באילת למספר ימים היא לא מובנת מאליה. עמותת גמלאי המדינה נוגעת בהמון תחומים"

 

איך את מצליחה לשלב את כל ההתנדבויות?

"בטרם פרישתי לגמלאות הבנתי שחיי יהיו דינמיים, אחפש גיוון ותחומים חדשים שירתקו אותי הן בתוכן והן בחברת האנשים, כך ארגיש שאני עדיין רלוונטית. בעיניי זוהי תרומה לקהילה וערוץ נוסף ליצירת חברה טובה יותר. בהתנדבות יש רוח וניחוח שונה, משהו אחר".

כאמור, כ"מתנדבת בכירה", נראה שהחיבור בינה ובין עמותת גמלאי המדינה הוא אך טבעי ואכן התרחש במהירות הבזק: "לפני כעשור המנכ"ל אהוד סרפיאן פנה אליי ורתם אותי לפעילות. אהוד ואני הפקנו מספר פעמים ימי עיון בני יומיים, לאנשי משאבי אנוש בכל בתי החולים הממשלתיים ומשרד הבריאות. יצקנו תכנים רלוונטיים וכך נוצרה ההיכרות וההכרה בעמותה שעדיין לא הייתה מוכרת באותם ימים במשרדי הממשלה".

בכנות, בתחילת הדרך חשבת שהיקף הפעילות בעמותה יצמח כל כך?

"חד משמעית לא. איש לא האמין שהעמותה הקטנה שהכרנו תצליח לספק את צרכי כלל הגמלאים בפנסיה תקציבית ותגדל בצורה מטאורית למימדיה כיום. עו"ד אהוד סרפיאן היה עקשן מאוד, חדור מטרה, הגיע לכל מקום שהיה סיכוי אף קלוש לשיתוף פעולה ולא הגיב למי שהביע חוסר אמון במיזם. במיומנות ובדרכו הייחודית הצליח אהוד לקרב את לבבות העובדים והגמלאים. הוא עשה זאת בצורה שיווקית, באמצעות ימי עיון מיוחדים עם הרצאות מרתקות עם המרצים הנכונים והתוצאות היום מדברות בעד עצמן. היקף הפעילויות וההזדמנויות הפרוסות בפני הגמלאים למיצוי תרבות הפנאי – בלתי נתפס".

מה סוד הקסם שלה בעינייך?

"עו"ד אהוד סרפיאן הצליח לייצר רקמה אנושית חברית ומגבשת של גמלאי המדינה מכל חלקי הארץ, המפגשים מיוחדים, הדיונים מעודדים חשיבה יצירתית והפריה הדדית. היכולת ליהנות מהדלקת נרות או מכנס המוני באילת למספר ימים אינה מובנת מאליה. זו עמותה שנוגעת בתחומים רבים – פינוק מנחם ומפנק בבתי המלון ומנגד ימי לימוד ועיון, ימי כיף בסכומים אטרקטיביים וההזדמנויות האלו מדברות לכל קשת אוכלוסיית הגמלאים על פי בחירתה. היכולת לבחור בטיול לחו"ל או מאידך לרכוש מכשירי מצוקה לבודד הנזקק לכך".

אילנה ממשיכה ומפיצה לכל מכריה את הבשורה שבעיניה היא אגדת עמותת גמלאי המדינה וגאה בכל גמלאית וגמלאי שצירפה לפעילות: "ציבור המצטרפים והחברים בעמותה הולך וגדל, אך באותה נשימה קיימת חובה להגיע אל הפלח שאינו משתתף וללמוד מדוע. אני מודה לעו"ד אהוד סרפיאן, שבתבונה ובמיומנות אישית גבוהה, מצא ערוצים נוספים וחדשים, כדי לבחון מה נחוץ ומה עשוי לספק את הגמלאי הוותיק".