תהליך האקדמיזציה בשירות המדינה הוא תהליך חיובי, שתכליתו לייצר הון אנושי איכותי יותר, ובסופו שירות טוב יותר לאזרחי מדינת ישראל. בשנים האחרונות נציבות שירות המדינה והסתדרות עובדי המדינה מקדמות מדיניות לחיזוק הסטנדרטים המקצועיים, ובין היתר מעודדת את עובדי המדינה ללמוד ולהשתלם, תוך שנציבות שירות המדינה מתווה תהליך של הצבת דרישות מקדמיות להשכלה אקדמית במשרות שמהוות את השלד המקצועי והתשתיתי של שירות המדינה. תהליך זה לא מביא בחשבון בהכרח שחלק מהמשרות בשירות המדינה שתנאי הסף שלהן הוא תואר אקדמי, לא דורשות תואר אקדמי כלל וכלל – לא לדרישת השכלה במקצוע מסוים ולא לדרישת השכלה כללית.
בשוק העבודה המודרני בעידן המהפכה הטכנולוגית, השינויים מרחיקי הלכת שעוברים על שוק העבודה מעידים שהפתרון המיטבי להישאר רלוונטי בשוק העבודה המודרני הוא שכלול ועדכון הכישורים המקצועיים של העובד לאורך כל שנות העבודה – Lifelong learning, ולאו דווקא רכישת השכלה אקדמית.
ההסתמכות על דרישה לתואר אקדמי, שלא נדרשת לביצוע תפקידים פרופסיונאליים כמו משפטנים, כלכלנים, רואי חשבון, פסיכולוגים וכיו"ב, אלא תואר אקדמי מסוים או כללי לצורך התמודדות למשרה בשירות המדינה, לא בהכרח משיאה את תפוקת העובד בתחום תפקידו. משרות רבות בשירות המדינה שנדרש עבורן תואר אקדמי נמצאות בהיעדר רלוונטיות לתחומי הליבה של המשרות או לשוק העבודה המודרני, ובהיעדר התאמה לכישורים הנדרשים והסמכות רלוונטיות בזיקה לתפקיד המקצועי ובתחום הליבה של המשרד. מחקרים רבים מוכיחים שהידע שנרכש בלימודים אקדמיים נכון לנקודת זמן מסוימת, והופך בחלוף הזמן לבלתי רלוונטי.
דוגמה לכך ניתן למצוא דווקא במגזר הפרטי, שבו מתקבלים לעבודה עובדים בלי השכלה אקדמית כלל, אלא רק לאור הניסיון שרכשו בתחום התפקיד או ההכשרות שביצעו מעת לעת. חייל שמשרת ביחידה טכנולוגית של צה"ל נחטף מיד עם סיום השירות הצבאי כשדרישות המעסיק מסתכמות בניסיון בתפקיד או הכשרות שצבר לאורך השירות.
בקשר לשירות המדינה, החלטת ממשלה קבעה כישורי סף למנהלים כלליים במשרדי הממשלה, תוך דרישה לתואר אקדמי. אלא שבאותה ההחלטה צוין שבמקרים חריגים ניתן למנות מועמד גם בלי תואר אקדמי, אם הוא בעל ניסיון בתחום המקצועי העיקרי של המשרד. כלומר, בנסיבות מסוימות אין בהיעדר תואר אקדמי כדי לפגום בכשירותו המקצועית לכהן כמנכ"ל, בהתחשב, בין היתר, בניסיונו המקצועי ובשיקולים רלוונטיים אחרים. האמנם ניתן למנות למנהל כללי של משרד ממשלתי עובד ללא תואר אקדמי, ואילו עובד מדינה בתפקיד נמוך יותר יהיה מחויב בו?
סוגיות אלה הביאו לשיח בין הסתדרות עובדי המדינה לנציבות שירות המדינה, שמטרתו לגבש מענה נקודתי לתקופת זמן מוגבלת, בשלב זה, שיאפשר לעובדים לא אקדמאים להתמודד במכרזים לתפקידים בשירות המדינה. מטרת המענה לאוכלוסייה זו היא מתן הזדמנות לעובדי מדינה שצברו ניסיון משמעותי בשירות המדינה להתמודד במכרזים למשרות או להיות מועמדים להעברה למשרות הרלוונטיות לניסיון שצברו ולכישוריהם, אף שאינם בעלי השכלה אקדמית, ובלבד שלא מדובר במשרות שמשתייכות לפרופסיה מקצועית, או במשרות שנדרשים עבורן רישיון או השכלה אקדמית ספציפית. כל זאת, תוך שמירה על רמה מקצועית שנדרשת למשרה, לאחר מיון המבוסס על בחינת הניסיון מקצועי הרלוונטי והכישורים כמקובל. נוסף על כך, מדיניות זו תסייע לקידום ושילוב של עובדים מקרב אוכלוסיות גיוון בבואם להתמודד במכרזים או במעברי רוחב בתוך שירות המדינה כחלק מתפיסת מדיניות הגיוון של שירות המדינה.
ביום ב-7 בפברואר פורסמה הנחיית נציב שירות המדינה בדבר מענה לעובדי מדינה עם ותק בשירות המדינה וניסיון בתחום התפקיד, ללא השכלה אקדמית, במטרה לאפשר לעובדים אלה להתמודד במכרזים לתפקידים בשירות המדינה שנדרשת עבורם השכלה אקדמית. בשלב הראשוני ובמסגרת הפיילוט, יתאפשר לעובדים בעלי ותק של 20 שנה לפחות בשירות המדינה ובעלי ניסיון מקצועי רלוונטי כפול מהניסיון המינימלי שנדרש למשרה, להתמודד במכרזים בשירות המדינה גם בלי השכלה אקדמית.
הסתדרות עובדי המדינה ונציבות שירות המדינה מעריכות שהחוזר והתנאים שנקבעו בו יעודדו מעבריות עובדים בתוך שירות המדינה, ובכלל זה של עובדי מדינה בעלי ניסיון מקצועי עשיר, הגם שאין להם השכלה אקדמית, לטובת הגברת ההתייעלות הארגונית, חיזוק גורמי המקצוע, שימור ידע, שימור עובדים ומניעת שחיקה של העובד. ככל שהפיילוט יביא לתוצאות טובות יותר, קרי עובדי מדינה ללא השכלה אקדמית יקודמו לתפקידים משמעותיים יותר על בסיס תנאי הפיילוט (ותק בשירות המדינה וניסיון בתחום המקצועי), אנחנו סבורים שבעתיד נוכל להרחיב את הפיילוט לתפקידים בכירים יותר ולאוכלוסיות נוספות – כדי לקדם ולמצות את הפוטנציאל של עובדי המדינה לצד השירות שניתן לאזרחי מדינת ישראל.
הכותב הינו יו"ר האיגוד המקצועי ומנהל חטיבה ארצי בהסתדרות עובדי המדינה
