השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מעכב את חוק האיזוק האלקטרוני ומתכוון ליצור גירסא "מאוזנת יותר" של החוק, שתאפשר איזוק רק לאחר שתי הרשעות, כך נחשף היום (שני) בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי שהתכנסה לדון בחוק.

החוק, שאמור לאפשר פיקוח ואיזוק אלקטרוני לגברים אלימים ונדון בכנסת משנת 2017. הוא נועד לנטר ולפקח על קיום צו הרחקה שקבע בית משפט, כחלופה לפתרונות שמציעה המדינה להגנה על נשים הנתונות בסכנה מצד בני זוגן. כיום הפתרונות הקיימים מוגבלים בעיקר למקלטי הגנה לנשים, הנאלצות לקטוע את שגרת חייהן, לעזוב את ביתן ועבודתן, לעתים עם ילדיהן הקטנים ותוך מצוקה כלכלית, בזמן שלא מופעלות כל סנקציות נגד הצד האלים.

כאמור, החוק מתעכב כבר חמש שנים, ומאז הנחתו על שולחן הכנסת עבר רק קריאה ראשונה בממשלה הקודמת. מסתבר שמאז, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהתחייב בעבר לדון בחוק ולעזור לנשים וילדים שחיים תחת אלימות, ערך מפגש בנושא והחליט לא לקדם את החוק.

לדבריה של עו"ד גילי ורון מתנועת ויצו בוועדה, למפגש שהתקיים ביום חמישי לפני כשבוע וחצי עם השר הוזמנו שלוש ארגוני נשים בלבד, והוזמנו גם ארגוני גברים המתנגדים לחקיקה. "עיקר הפוקוס בדיון נסב על נושא של תלונות שווא", סיפרה ורון, "כל הזמן נדרשנו לתת את המענה איך החוק לא יפגע בגברים. כל הזמן נדרשנו להשיב רק לסוגיה הזו. בשורה התחתונה, השר אמר שהוא צריך עוד זמן על מנת לשמוע ולחשוב על הדברים". בסופו של דבר, לדבריה, השר החליט שבחודשים הקרובים הוא 'יביא חוק מאוזן יותר בין שני צדי המתרס', שיאפשר איזוק אלקטרוני רק לאחר שתי הרשעות.

"אני פה מ-2015, בחיים לא שמעתי על אירוע כזה", הגיבה לדברים ח"כ מרב בן ארי (המחנה הממלכתי) שהובילה את הדיון. "מה שהשר עשה כאן זו בושה וחרפה, זה שיא חדש". לדבריה הוסיפה ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): "מה ששמעתי עכשיו שורף לי את האוזניים. איך אפשר לייצר סימטריה? זה חוק מציל חיים. אנחנו צריכות לעשות הכל, להרעיד את הבית הזה, עד שהחוק יעבור. בן גביר – תתבייש לך. יש לך אישה, יש לך בנות. פשוט בושה וחרפה".

בהמשך דיברה ח"כ נעמה לזימי, וכשעברה זכות הדיבור לח"כ אלי דלל (הליכוד), השמיעה לזימי קריאות ביניים. דלל התריס כלפיה בתגובה: "את לא מנומסת בכלל, תשתקי כשאני מדבר". דלל סרב להתנצל, גם לבקשתה של בן ארי, ונשללה ממנו זכות הדיבור בוועדה.

דיון בוועדה לקידום מעמד האישה. מימין: ח"כ נעמה לזימי, אימאן חטיב (צילום:נועם מוסקוביץ/ דוברות הכנסת)

טל הוכמן, משדולת הנשים, אמרה שהארגון ביקש, יחד עם 25 ארגונים נוספים, להיכנס לפגישה, וסורב. "לא הוסבר לנו מדוע סורבנו. הבנתי אחר כך שהפגישה הזו הייתה 'רצח נשים- בעד ונגד', ועל הכוונה לשנות את המשמעות של ההצעה ולהוסיף שתי הרשאות, שכולנו יודעים את המשמעות של זה. זה לבוא ולומר- לא נרצחת בפעם הראשונה, לא נרצחת בפעם השניה, נעשה לך טובה בפעם השלישית. חיכיתי לגבר שיבוא ויגיד שארגוני הגברים שמתנגדים לחקיקה לא מייצגים אותו. אני מחכה להרמת הכפפה הזו".

"אני אישה חרדית, הצבעתי למפלגה חרדית, איפה הנציגים שלי? למה הם לא פה?"

בפתח הדיון, הציג עדו אבגר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים אודות הטיפול בצווי הגנה והפרתם. על פי הנתונים שהציג, בשנים 2019-2021 נפתחו מעל ל-30 אלף תיקי בקשות להוצאת צו הגנה או צו מניעת הטרדה מאיימת בבית המשפט לענייני משפחה (כעשרת אלפים תיקים בשנה), אך אין בידי הנהלת בתי המשפט נתונים על מספר הצווים שניתנו בפועל. אבגר ציין כי על פי בדיקה ידנית מדגמית שנערכה על נתוני השנים 2016-2014, באותן שנים רק 7%-9% מהבקשות נדחו.

על פי נתוני המשטרה, בכל אחת משלוש השנים האחרונות (2021-2019) נפתחו בממוצע כ-700 תיקים בגין תלונה על הפרת צו הגנה בין בני זוג. עם זאת, רק 40% מהחשודים בהפרת צווי הגנה בין בני זוג נעצרו על ידי המשטרה, אך ליותר מ-90% מהחשודים בהפרת צו הגנה יש תיק אחד לפחות שנפתח בגין עבירות אלימות גופנית או איומים כלפי בנות זוגם. מתוכם ל-30% קיים יותר מתיק אחד.

אלישבע מגורי צדוק, שורדת אלימות, העידה בוועדה כי את התלונה הראשונה שלה הגישה בדצמבר 2015. "תוך 10 חודשים, אחרי ששילמתי לגרוש שלי 100 אלף שקל, הצלחתי להתגרש. קיוויתי שהצלחתי לקנות לי ולילדים שלי חופש ושקט. זה לא קרה. היו עשרות הפרות של צווים, ולאחר שנה וחצי נאלצתי להיכנס למקלט עם הילדים שלי".

"הייתי כאן כשעלתה הצעת החוק. מאז ההליכים הפליליים של הגרוש ממני, התלונות שלי על תקיפות מצידו רק מצטברות, ועשרות צווי הרחקה הופרו", העידה. "אבל בבית המשפט, מילה לא נאמרה על שיקום שלנו כנפגעי עבירה. כל ההליך נסב, מתחילתו ועד סופו, סביב הזכויות שלו. השופט שוב ושוב גוזר קנס התרעתי על תנאי ומסרב להרשיע, והנטל עובר אליי, הנפגעת, פעם אחר פעם".

"גם אחרי שתי הרשעות, האיש הזה לא ישב בכלא ולא נעצר. אני נעצרתי, הילדים שלי נעצרו. החיים שלנו נעצרו. אנחנו אלה שנאלצנו לעקור את החיים, להתרחק מהמשפחה, לא ללכת לעבודה ולמסגרות החינוך. אני שואלת את כל יפי הנפש: למה הזכות שלו לחופש העיסוק חשובה מהזכות שלי? למה חופש התנועה שלו חשוב משלי?", אמרה מגורי צדוק ותהתה: "אני אישה חרדית, הצבעתי למפלגה חרדית, איפה הנציגים שלי? למה הם לא פה?"

מימין: טל הוכמן משדולת הנשים, אלישבע מגורי צדוק, שורדת אלימות במשפחה (צילום: נועם מוסקוביץ/ דוברות הכנסת)

"לא צריך לחכות שיקרה אסון", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי), "לא צריך שאדם יגיע עם הסכין אל האישה כדי שיהיה איזוק. זה כלי שגם המשטרה וכוחות האכיפה מסכימים שצריך להכניס אותו".

"אני לא מצליחה להבין את בן גביר, שמצד אחד אומר שמי שמרים את ידו על נשים הוא חלאת אדם ואין לו מקום בחברה, ומצד שני לא מעביר את זה. אני קוראת לשר בן גביר: אין אגו ואין פוליטיקה כשמדובר בהצלת חיים. אם רוצים לעסוק בניכור הורי או תלונות שווא- זה לא המקום. תיקחו את כל הקרדיט מצידי, החוק הזה חייב לעבור". בן ארי הסכימה איתה: "אנחנו חברות הכנסת צריכות להתכנס יחד ולהחליט את מהלכים אגרסיביים יותר. זה לא יכול להיות כך".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש), ממובילות החקיקה, הוסיפה: "לא נעבור על זה בשקט. עמל של שנים של עובדות ועובדי מדינה ונשות ואנשי מקצוע לא זורקים ככה. אנחנו עובדים על החוק הזה מ-2016, נרצחו מאז עשרות נשים, ואלפי נשים חיות בפחד. יחול על החוק הזה דין רציפות, לא נקבל ולא נסכים לפחות מזה. הנשים שחוות אלימות לא יהיו מופקרות שוב".

ח"כ טלי גוטליב: "אזיקון לא יהיה במשמרת שלי"

מנכ"ל חברת האבטחה אלקטרה, אריק רגב, שניהל את תכנית האיזוק לאסירים ועצירים, אמר שהוא "עדיין בהלם" שהתכנית לא יצאה לפועל. "כל דקה שעוברת ונרצחת פה אישה, זו תקלה שלכם. הציוד קיים, המכרז מוכן, התקציב מוכן, הכל מוכן. התכנית זועקת לשמיים לצאת החוצה". רגב פנה לח"כ טלי גוטליב שישבה בוועדה: "אני מבקש ממך, כחברת קואליציה, לרוץ לקדם את זה ולהציל חיים".

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) הגיבה: "בשנת 2022, מהנשים שנרצחו, כמעט לכולן לא היו תלונות קודמות, לא היו פניות למשטרה ולא צווי הרחקה. רק במקרה של אחת, אישה שנרצחה על ידי אביה, היה נגדו צו הרחקה, ולא הייתה תלונה על הפרת הצו. אזיקון לא יהיה במשמרת שלי".

תמנו- שטה התרגזה: "מה זה לא יהיה? את חצופה. ממשלת ישראל ומדינת ישראל היא לא בבעלותך". על כך הגיבה גוטליב, "הוועדה הזו לא תייצר דעות לעומתיות. כל מי שמתנגד לחוק האיזוק האלקטרוני לא עושה את זה כי הוא רוצה לפגוע באף אישה, זו בדיקה עניינית של שלילת חירות".

אבגר, נציג מכון המחקר, חידד בפני גוטליב כי על פי נתוני המשטרה והכנסת, מבין כלל 47 הנרצחות ב-2018-2019 שליש הגישו תלונה למשטרה. לשישה מהחשודים יש הרשעות קודמות. על כך הגיבה גוטליב: "אני מכירה את ההליך הפלילי, ומבהירה כאן שבשנים האחרונות גברים נעצרים בכל תלונת משטרה".

בן ארי קטעה את השיח שהתפתח ואמרה לגוטליב "את מדברת שטויות". גוטליב: "שלעם ישראל יהיה ברור שאי אפשר לקיים איתכן דיון. זו ועדה שסותמת פיות, ונדאג להעביר את האינפורמציה הזו. אנחנו המחוקקים".

בשלב זה, ח"כ בן ארי קטעה את הדיון.

ח״כ אלי דלל מסר בתגובה: "מיום שקמה הועדה הזו אני הח״כ היחיד מהקואליציה שמגיע לדיונים, הנושא הזה הוא בנפשי. מעלה הצעות רלוונטיות לסוגיות ונלחם את מלחמתם של נשים מוכות ומוחלשות. לא ייתכן שאיך שאתחיל לדבר, נשות האופוזציה יפסיקו ויתקפו אותי רק משום שאני בקואליציה. העובדה שהוועדה הזו בראשות האופוזציה לא מאפשרת לי להשלים את דבריי. אמשיך להגיע לוועדה, להילחם למען זכויות נשים, אצביע עבור החוק הזה ואקדם חוקים נוספים עבור נשים".

מטעם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר: "הזמנו לדיון המדובר, בצורה שווה, שלושה ארגוני נשים ושלושה ארגוני גברים. החוק עצמו עוד בדיונים, שיהיה מה לעדכן- נעדכן".