דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"א בסיון תשפ"ד 17.06.24
28.5°תל אביב
  • 25.1°ירושלים
  • 28.5°תל אביב
  • 24.2°חיפה
  • 26.8°אשדוד
  • 25.1°באר שבע
  • 33.3°אילת
  • 28.4°טבריה
  • 22.4°צפת
  • 28.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

המבקר על משרד התיירות בקורונה: שתי עובדות מול מאות פניות, וסיוע למלונות רווחיים במקום למורי דרך

מדו"ח שבחן את הסיוע לענף בזמן המשבר עולה ש-93% מהסיוע הייחודי לתעשיית התיירות יועד לענפי התעופה והמלונאות, ורק מיעוטו למורי דרך או לעובדי תיירות אחרים | המשרד לא אסף נתונים על עסקי התיירות שנפגעו, ולא הצליח לגייס את עובדי הענף לתוכניות להסבה מקצועית

מורי דרך מפגינים בקריית הממשלה בירושלים השבוע (צילום ארכיון: יואב רותם)
מורי דרך מפגינים בקריית הממשלה בירושלים השבוע (צילום ארכיון: יואב רותם)
הדס יום טוב

ליקויים באיסוף המידע על מתקני תיירות או עובדי תיירות בארץ; סיוע לא יעיל ומחסור בכוח אדם; איחור בתשלום וחלוקה לא הוגנת של כספי הסיוע – מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח מיוחד בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה, ובו ביקורת חריפה על התנהלותם של משרד התיירות ומשרד האוצר.

בין השאר עולה מהדו"ח שמלונות רווחיים נגסו בכספי סיוע גם כששברו שיאי רווחים. 93% מהסיוע ניתן למלונות ולחברות תעופה, בעוד מורי דרך ועובדי תיירות נוספים נאלצו להסתפק בפירורים.

למשרד התיירות אין נתונים

ערב משבר הקורונה ועד מועד סיום הביקורת (נובמבר 2022) לא היו בידי משרד התיירות נתונים מלאים על פעילות הענפים השונים בתעשיית התיירות שנחוצים לקבלת החלטות במשרד בעת שגרה ובעת חירום. בין היתר, לא נאספו נתונים על מספר מתקני האירוח הכפרי ומספר הדירות להשכרה קצרת מועד (כמו AirBNB) ופיזורם הגיאוגרפי, על מספר מורי הדרך הפעילים ותחום התמחותם, מתקני תיירות והמועסקים בהם, עסקים קטנים וזעירים בתחום ועוד.

לא נאסף מידע גם על מידת ההצלחה של פרסומי המשרד לעידוד התיירות, ניטור שוטף של תדמית ישראל בחו"ל כיעד תיירותי, מידע על הזמנת טיסות לישראל, נתונים כלכליים על עסקאות פטורות ממע"מ של עסקי תיירות לפי סוגי העסקים ומיקומם הגיאוגרפי ודפוסי התניידות של תיירים בישראל. נכון לנובמבר 2022, לא התבצע במשרד התיירות עדכון של המידע.

הביקורת העלתה שהחלטת הממשלה בנושא "סיוע לתעשיית התיירות לאחר משברים גיאופוליטיים" מ-2014, שהייתה אמורה להוביל לגיבוש של מנגנונים לסיוע לתעשיית התיירות בעת משבר, לא בוצעה על ידי משרד התיירות, אף שחלפו 7 שנים. בין השאר, הוועדה הבין-משרדית לא הוקמה, לא גובשו מנגנוני סיוע ולא הוגשו המלצות בעניין זה לממשלה כנדרש.

נוסף על כך, ב-2020-2018 גיבש משרד התיירות שלושה מסמכים שמטרתם היערכות למצבי חירום וצמצום השפעותיהם על תעשיית התיירות. למרות זאת, לא נעשה כל צעד בנושא.

בביקורת עלה גם שמשרד התיירות לא קבע אמות מידה שמגדירות אילו עסקים מתוך הענפים הם עסקי תיירות. למשל, המשרד לא קבע אמות מידה לצורך זיהוי של עסקי מזון ומשקאות או אטרקציות כעסקים שמספקים שירותים ומוצרים לתייר, מה שתרם לגיבוש ההחלטה להעניק בעקבות משבר הקורונה סיוע ייחודי רק לבתי המלון, למארגני התיירות הנכנסת ולמורי הדרך.

סיוע לבתי מלון: לא יעיל, לא בזמן

במהלך המשבר ניתנה החלטה על סיוע למלונות בישראל בשני שלבים: באוגוסט ובאוקטובר 2020 החליטה הממשלה להעניק סיוע ייחודי של  300 מיליון שקלים לבתי המלון, ולאחר מכן, בדצמבר 2021, החליטה הממשלה להרחיב את הסיוע הייחודי ב-150 מיליון שקלים נוספים. תכלית החלטות הממשלה הייתה למנוע סגירה של בתי מלון כתוצאה ממשבר הקורונה.

ב-2015 קבעה הממשלה אמת מידה של כחודש לתחילתו של מתן סיוע לתעשיית התיירות מפרוץ מצב חירום. למרות זאת, פרק הזמן שבו הוענק הסיוע לבתי המלון במשבר הקורונה נע בין ארבעה חודשים לשנה וחודשיים. כמו כן, עד מחצית נובמבר 2022, כמעט שנה לאחר סוף התקופה שבגינה יועד הסיוע, לא החל משרד התיירות לשלם את הסיוע בשלב השני.

על פי המבקר, מתוך כ-1,240 בקשות ששולמו בפועל נכון ליוני 2022, רק כ-4% מהבקשות שהוגשו לפי נוהל התמיכה הראשון שולמו תוך פחות מחודש ממועד הגשתן; כ-28% שולמו לאחר חודש עד חודשיים ממועד הגשתן; וכ-68% שולמו יותר משלושה חודשים ממועד הגשתן. הדבר כנראה קשור לכך שנמצא כי הוקצו למשימת חלוקת הכספים למלונות שתי עובדות משרד התיירות, שנדרשו לטפל בנושא נוסף על תפקידיהן השוטפים.

על פי הבדיקה, בפרק זמן של כ-20 חודשים טיפלו שתי העובדות בכ-1,600 בקשות סיוע של בתי מלון, ניהלו כ-5,000 התכתבויות מול בתי מלון, ובו-זמנית נתנו מענה טלפוני לפניות של בתי מלון, בדקו כ-60 אלף מסמכים שהגישו בתי המלון וטיפלו בהשגות, הכינו פרוטוקולים של כ-70 דיונים של ועדת התמיכות, הפעילו מערך בקרה שכלל ספירה פיזית של חדרי מלון ב-157 בתי מלון, טיפלו בפניות פרטניות מול התאחדות המלונות לגבי נתונים של 369 בתי מלון ונתנו סיוע טכני שוטף לקשיים של בתי המלון בתפעול מערכת התשלום.

עם זאת, משרדי התיירות והאוצר לא ביצעו תהליך להפקת לקחים לגבי זמני מימוש הסיוע הקודם, ולא נעשתה בחינה של החסמים או פעולות שנדרשות להסרתם.

בתי מלון קיבלו סיוע גם כששברו שיאי רווחים

המדינה סייעה עד סוף יוני 2022 ל-1,240 מבקשים מתוך כ-1,450 בקשות סיוע תקינות של בתי מלון, כ-256 מיליון שקלים, שהם כ-85% מכספי הסיוע המרביים שיועדו לתשלום בנוהל התמיכה הראשון (בגין ירידה בהכנסות בתי המלון מיוני 2020 עד מאי 2021). אבל חלק מהמלונות שקיבלו כספים מהמדינה רשמו רווחי עתק.

מבדיקת המבקר ביוני 2022, עלה שב-2021-2020 אישר משרד התיירות מתן מענקי השקעה בסך כ-1.9 מיליארד שקלים לכ-300 בתי מלון, מתוכם נפתחו 181 בתי מלון שקיבלו בסך הכול כ-670 מיליון שקלים. לגבי כ-43% מבתי המלון שקיבלו מענקים מהמדינה בסך כולל של כ-115 מיליון שקל ונפתחו (79 בתי מלון), לא היה בידי משרד התיירות ערב משבר הקורונה ועד נובמבר 2022 מידע שמעיד על מידת עמידתם בתנאי היצוא שנקבע בחוק. מעבר לכך,  נכון לאוגוסט 2022, היה במשרד התיירות מידע על 13 בתי מלון שקיבלו מהמדינה מענקי השקעות הון בסך כולל של כ-60 מיליון שקלים ולא עמדו בתנאי היצוא.

נוסף על מענקי ההשקעה, במהלך הביקורת נבדקו באופן פרטני שלוש רשתות מלונאות גדולות בארץ (שמן לא פורסם). בשלוש הרשתות התקבלו סכומי סיוע בהיקפים גדולים גם לאחר שהמלונות היו רווחיים מאוד.

כך למשל, ב-2021 רשת מלונות א' דיווחה על רווח נקי של כ-252.2 מיליון שקלים, רשת מלונות ב' דיווחה על רווח נקי של 17.8 מיליון שקלים, ורשת מלונות ג' אמנם הפסידה ב-2021 ורשמה הפסד לצורכי מס בישראל של כ-7.7 מיליוני שקלים, אבל ההפסד נגרם בעיקר מפעילותה בחו"ל, ובגין פעילותה בישראל בשנה זו נרשמו הכנסות בסך של 1.3 מיליארד שקלים. למרות זאת, שלוש הרשתות קיבלו בשנה זו סיוע של כ-60 מיליון שקלים.

מורי הדרך נותרו מאחור

על פי המבקר, 93% מהסיוע הייחודי שהקצתה הממשלה לתעשיית התיירות בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד שקלים ב-2022-2020 יועדו לענפי התעופה והמלונאות, ורק מעט מהתקציב יועד לסיוע למורי דרך או לעובדי תיירות אחרים. וגם הסיוע הקטן הזה לא מוצה, לא נבחן וחלק גדול ממנו לא הגיע למורי הדרך.

למורי הדרך במשבר הקורונה הקצתה המדינה כ-35 מיליון שקל בלבד, באמצעות הפעלה של שלושה סבבי סיורים מודרכים ללא תשלום לקהל הרחב בישראל. את הסיורים הפעילה רשות הטבע והגנים באתריה ובכמה ערים ברחבי הארץ.

בסבב הסיורים הראשון הועסקו כ-6% בלבד ממורי הדרך שנרשמו להדרכות (90 מתוך 1,587 מורי דרך), שהם כ-1% בלבד מ-8,377 מורי הדרך שהיו רשומים באותה עת במאגר מורי הדרך של משרד התיירות. סבב הסיורים השני, שחל במשך 14 חודשים (נובמבר 2020 עד דצמבר 2021), כלל 1,322 מורי דרך, כ-16% ממורי הדרך בישראל, אבל בתשלום חודשי ממוצע של כ-300 שקל כולל מע"מ בלבד למורה.

המבקר מצא שחלק נכבד מתקציב הפרויקט כלל לא שימש לתשלום למורי הדרך. בסבב הסיורים הראשון, רק כ-56% מההוצאות (כ-151 אלף שקלים) בלבד שימשו לתשלום למורי הדרך, וכ-44% מהן (כ-119 אלף שקלים) שימשו למטרות אחרות. עד סוף הסבב השני רק כ-36% (כ-1.7 מיליון שקלים) מהתקציב שנוצל שולם למורי הדרך. יתר התקציב (כ-2.9 מיליון שקלים) נותב לתשלום עבור עלויות אחרות: כניסות לאטרקציות בערים, כניסות לאתרי רט"ג, עלות האוטובוסים וסיורי הסוכנים ועלויות התפעול של רט"ג.

בסבב הסיורים השלישי, שחל מפברואר 2022, ניכר שיפור, וכ-94% מהתקציב עבור סבב סיורים זה נוצל עד יולי 2022  ושולם עבור הדרכות של מורי הדרך. שיעור התשלום למורי הדרך מתקציב סבב הסיורים השני בנובמבר 2020 עד סוף 2021, לעומת זאת, עמד על כ-62% בלבד. מבדיקת המבקר עלה שבחלוף שני שלישים מהתקופה שבה נקבע שיתבצע סבב הסיורים השלישי ב-2022, נוצל רק כשליש מתקציב הסיוע שיועד לכך (8 מתוך 25 מיליון שקלים). כדי לנצל את מלוא התקציב שהוקצה לסבב סיורים זה, האריך משרד התיירות את סבב הסיורים בשנה נוספת עד דצמבר 2023.

משרד התיירות לא הציג כל עדות על תהליך קבלת ההחלטות שבעקבותיו הוחלט על ביצוע הסיורים, ולא תועד מי במשרד התיירות החליט על ביצוע מיזם הסיורים, המועד שבו התקבלה ההחלטה, הנימוקים לקבלתה, התחשיב שעל פיו הוקצה התקציב לביצוע והאופן שבו נקבע גודל התשלום שהוחלט לשלם למורה הדרך עבור כל הדרכה (864 שקלים כולל מע"מ). כמו כן, לא תועדו אמות המידה שעל פיהן חולקו הסיורים בין מורי הדרך.

המבקר הוסיף שמשרד האוצר התנגד לכך שהמועד הקובע לתקופת האכשרה במשבר הקורונה לגבי מורי הדרך בעלי רכב אשכול (רכב גדול להסעת תיירים הדורש רישוי מיוחד) יהיה זהה למועד שנקבע למורי הדרך שאינם בעלי רכבי אשכול. כתוצאה מכך, לא יכלו מורים אלה להגיש תביעה לדמי אבטלה בתקופת הקורונה, אף שלא היה הבדל בינם לבין מורי הדרך שאינם בעלי רכב אשכול. על פי המבקר, פניית יו"ר עמותת מורי הדרך לא נענתה עד מועד סיום הביקורת.

לא רוצים להחליף מקצוע

במהלך תקופת הקורונה הפעיל משרד התיירות תוכניות הסבה מקצועית שונות. על פי נתוני המבקר, 1,182 מתוך 1,422 (כ-83%) מבעלי אישור הזכאות להיכלל בתוכנית ההסבה השתתפו במסגרתה בקורס לשיפור מיומנויות בענף התיירות שהשתייכו אליו, אך לא עברו הכשרה לשם הסבה מקצועית.

נתוני הביצוע של תוכנית ההסבה היו נמוכים: כ-1% (1,422 מתוך כ-140 אלף) בלבד מהעובדים בתעשיית התיירות פנו למשרד התיירות והביעו רצון להשתתף בתוכנית; כשליש (431 מ-1,422) מבעלי אישורי הזכאות ממשרד התיירות פנו למוקד של זרוע העבודה כדי לברר על הכשרות לשינוי מקצועי; מיעוט מהפונים למוקד של זרוע העבודה (51 מ-431, שהם כ-12%) קיבלו שובר לביצוע הכשרות לשינוי מקצוע, וכ-6% בלבד מהם (3 מ-51) קיבלו מלגת קיום בזמן ההכשרות.

נתוני הביצוע הנמוכים של תוכנית ההסבה קיבלו ביטוי גם בכך שרק כ-39% מהתקציב הכולל של התוכנית נוצל (כ-5.5 מיליון שקלים מתוך כ-14 מיליון שקלים). אוכלוסיית מורי הדרך, אוכלוסיית היעד המרכזית של תוכניות ההסבה, היא אוכלוסייה מבוגרת יחסית, ורבים ממנה עובדים בתחום כקריירה שנייה. קבוצת הגיל העיקרית בקרב מורי דרך (כ-25%) היא 60 עד 69, כלומר סביב גיל פרישה, ומיעוטם (כ-16%) צעירים מ-40.

משרד התיירות: "מתווים נהלים להתמודדות עם אירועי חירום עתידיים"

הדו"ח מתייחס לשנים קודמות, בהן משרד התיירות התמודד עם אירוע יוצא דופן בקנה מידה עולמי, שהוביל לעצירה מוחלטת של התיירות למשך כשנתיים. המשרד הפעיל מערך סיוע לתעשיית התיירות, חרף העדר מנגנון מובנה והתאמה לטיפול בנושא. מנכ"ל המשרד החל בהתוויית נהלים להתמודדות עם אירועי חירום עתידיים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!