יותר מ-700 מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך פרסמו מכתב התומך במתווה הנשיא יצחק הרצוג העוסק ברפורמה המשפטית. "אנחנו מגבים את הנשיא. חייבת להיות פשרה", אמר הרב אופק מאיר, מנכ"ל מרכז 'ליאו באק' בחיפה, אחד ממנסחי המכתב.
מאז שהחלה המחאה נגד הרפורמה המשפטית דיונים פנימיים בין אנשי חינוך מתקיימים על מקום הדיון הפוליטי במערכת החינוך בין המורים לתלמידים. למאיר אין ספק: "מורים חייבים לנקוט עמדה על המציאות בשביל ללמד את התלמידים שלהם לעשות כך. הדרך הטובה ביותר ללמוד משהו היא באמצעות דוגמא אישית".
במכתב עוסקים המחנכים בהתנגדות לרפורמה המשפטית כפי שהיא מוצעת היום, בחשיבותה של דמוקרטיה כשומרת על זכויות אדם ועל מגוון החברה שבה, ובהפרדת רשויות.
"המחשבה כי חינוך ממלכתי הוא לא פוליטי היא שגויה"
אנשי החינוך החתומים מגיעים מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, וכותבים כי כמנהיגי חינוך, הם רואים את אחריותם "לחנך את דור העתיד של ישראל לאור מטרות חוק החינוך הממלכתי המבוסס על מגילת העצמאות", נכתב במכתב, "מביעים בגילוי דעת זה את תמיכתנו המלאה בדבריו של נשיא המדינה ובמאמציו להביא לפתרון המשבר".
"המחשבה כי חינוך ממלכתי הוא לא פוליטי היא שגויה" אומר מאיר. "חוק החינוך הממלכתי יונק את ערכיו ממגילת העצמאות שהיא מסמך פוליטי העוסק בבניית זהות יהודית ודמוקרטית". מאיר חושב כי ההפרדה בין חינוך לפוליטיקה היא מלאכותית. "ניקח תנ"ך כדוגמא. מאחורי כל פרק שנבחר או לא נבחר לתוכנית הלימודים עומדת חשיבה פוליטית".
מלבד זאת, לטענת מאיר, מורה לא יכול ללמד היום בלי להזכיר את המציאות מסביב. "אני לא מצליח להבין איך, לדוגמא, אפשר ללמד על חורבן בית המקדש או עליית משטרים פשיסטיים באירופה במאה ה-20 מבלי לדבר על המציאות הנוכחית. השיחה היא לא רק באזרחות".
דבריו של מאיר מובנים יותר על רקע המוסד החינוכי בו הוא עובד לסירוגין כבר 33 שנים. מרכז 'ליאו באק' הוא חלק ממערכת החינוך הממלכתית, אך נושא דגלים מובהקים. "הדגל הראשון הוא דגל היהדות הליברלית, עם תפקידים כמו רבה ורכזת מגדר, והשני הוא רב תרבותיות". תפקיד מערכת החינוך הממלכתית, לדבריו, הוא למצוא את הדרך לדו קיום של ארבעת השבטים כפי שציין אותם הנשיא לשעבר ריבלין. "אנחנו הוספנו את השבט החמישי שהוא יהדות התפוצות".
בליאו באק לומדים 2,400 תלמידים חילונים, דתיים וערבים. מתוכם 300 תלמידים מחוננים ו-"180 תלמידים אוטיסטים, במה שלדעתי הוא מספר התלמידים הגדול בארץ במוסד חינוך של החינוך הרגיל", אומר מאיר. מרכז ליאו באק כולל את כל שלבי החינוך מלידה ועד תיכון וכן מרכז ספורט, מרכז קהילתי ובית כנסת.
"להילחם בשיח הפשטני וללמד אותם לשאול שאלות ולהטיל ספק"
מאיר מודע לאתגרים שבקיום שיח פוליטי עם תלמידים. "חשוב ליצור מרחב בטוח בו התלמידים יכולים לבטא את דעותיהם ולנהל שיחה מורכבת על המציאות", אומר מאיר, "בשביל שיהיו להם דעות מורכבות, יש להילחם בשיח הפשטני שרווח בחברה היום וללמד אותם לשאול שאלות ולהטיל ספק במה שהם יודעים. לצורך העניין, שיוך זכויות אדם לשמאל ולאומיות לימין הוא שגוי בעיניי".
לדבריו, מתווה הנשיא מעניק מרחב שכזה. "כמי שאמונים על חינוך הדור הבא של מדינת ישראל ומאמינים בכוחו של המעשה החינוכי לתקן עולם, אנו רואים בדברי הנשיא תשתית ללימוד ושיחה פתוחה ובטוחה במרחב החינוכי עם קהילות התלמידים, המורים וההורים".
לשאלה האם מערכת החינוך צריכה לגבות מכתב כזה או כל פעילות פוליטית מאיר אומר כי "מערכת החינוך היא המוסד ומטבע הדברים המוסד אינו יכול להתנגד למדיניות. כשהתחילו השיחות על המכתב הבנו שאנחנו המנהלים ניתן את הגיבוי למורים לאקטים פוליטיים. לכן רוב החתומים במכתב הם מנהלי בתי הספר. ברור לנו כי הממסד לא יכול לתת גיבוי למכתב כזה ואם יעיר עליו נוכל להסביר ולשוחח על הדברים".
"אני מרגיש שהילדים שגדלים עכשיו לומדים הרבה על אזרחות. הם דורשים מושגים ואתוסים חדשים ליצירת שפה יהודית-ליברלית-ציונית שלא מוותרת על הערבי בחברה. השפה דורשת שדרוג".
