ועדת החוקה אישרה אמש (שלישי), לקריאות שנייה ושלישית, את הארכת החוק לעיכוב הליכים במשא ומתן להסדרי חוב. הצעת החוק מאריכה בשנה נוספת את תוקף ההסדר המיוחד, שנכנס לתוקפו לראשונה במרץ 2021 כהוראת שעה בזמן מגפת הקורונה.
משמעות עיכוב ההליכים, בין השאר, היא שלא ניתן לפתוח נגד החייב בהליכי גבייה של חובות עבר, לא ניתן להטיל עיקול על נכסיו ולא ניתן לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו. במקביל, החייב מנוע מפעילות כלכלית חריגה או ממכירת נכסים.
ההסדר חל כחלק מחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר נכנס לתוקף בספטמבר 2019 וחולל רפורמה בתחום. חדלות פירעון היא מצב שבו אדם שחייב כספים או רכוש לא מסוגל להחזיר את חובו, והחוק כולל שני מסלולים עיקריים שביניהם יכול לבחור החייב כשהוא נקלע לקשיים: הליך חדלות פירעון מלא או הליך הסדר חוב.
במסגרת הליך חדלות הפרעון המלא, בית המשפט קובע שהחייב חדל פירעון – כלומר לא מסוגלת להחזיר את חובו, וניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון: השליטה בנכסי החייב ובפעילותו הכלכלית יוצאת מידיו ועוברת לשליטת נאמן חיצוני, ונכסיו מחולקים בין הנושים בהליך קולקטיבי לפי סדר הנשייה הקבוע בחוק.
במסלול הליך הסדר חוב, מתאפשר לחייב ולנושיו להגיע להסכמה על שינוי בתנאי הפירעון של החוב מבלי שהחייב ייאלץ לעבור הליך חדלות פירעון, תוך הותרת השליטה בידי החייב בזמן המשא ומתן להסדר ולאחריו.
על-פי ההסדר, יכולים חייבים לקבל עד ארבעה חודשים של "עיכוב הליכים" לצורך ניהול משא ומתן עם הנושים כדי להגיע להסדר חוב מוסכם. אולם בשונה מהליך חדלות פירעון, לא ממונה להם נאמן והם ממשיכים לנהל את ענייניהם הכספיים השוטפים. כך, יחיד שנקלע לחובות יכול להמשיך לקבל אליו את משכורתו ולשלוט בחשבון הבנק שלו, ובמקרה של תאגיד, מנהלי החברה נשארים בתפקידם, כאשר ממונה לחייבים "מנהל הסדר" שמסייע בגיבוש הסדר החוב ומפקח על עמידתם במגבלות שונות.
במהלך ההצבעה, שלושה ח"כים תמכו בחוק: יונתן מישרקי (ש"ס), חנוך מלביצקי ואריאל קלנר (הליכוד), ולא היו מתנגדים. הח"כים גלעד קריב (העבודה) ויואב סגלוביץ' (יש עתיד) נכחו באולם, אך לא השתתפו בהצבעה.
ח"כ גלעד קריב (העבודה), יו"ר ועדת החוקה בכנסת הקודמת, הסביר כי אין התנגדות להצעת החוק, אלא מדובר באי-הצבעת מחאה. "בניגוד לקואליציה הנוכחית, אנחנו רואים את תפקידנו לשרת את ישראל באופן נאמן וענייני. ראוי שיידעו אזרחי ישראל שזו לא ההתנהגות שנתקלנו בה כשהיינו בקואליציה וזו לא התנהלות הקואליציה היום, שפעם אחר פעם לא מוכנה לקדם הצעות לטובת אזרחים, הצעות שאינן סותרות את עמדותיה, והסיבה היחידה להתנגדות להן היא שהן של האופוזיציה. ציינו בשבוע שעבר חודשיים לכינון ועדת החוקה. יש חקיקה חשובה שלי, למשל, שעברה בקריאה ראשונה בתמיכת האופוזיציה דאז על זכויות נפגעי ונפגעות עבירה, אבל לא דנים פה בהחלת דין רציפות", הסביר קריב.
"כיו"ר ועדה כינסתי את הוועדה תוך כדי פריימריז יחד עם רוטמן ומקלב ועבדנו יחד על תקנות, אבל ועדת ההסכמות בראשות קיש סירבה לאפשר זאת. כל התקנות התאיינו והשרים לא חותמים על תקנות. שר המשפטים לא הניח תקנות על שולחן הוועדה לנושא שיקום כלכלי, בריצת האמוק הזו אין יום דיונים אחד לנושאים אחרים כמו תקנות של שיקום כלכלי, צווי עיריות, עבירות אלימות, אין מדינה לנהל? אז רק בגלל שהחוק פוקע עוד 3 ימים מביאים אותו ברגע האחרון?", הוסיף.
