תעריפי הסיוע בשכר דירה למתמודדי נפש המתגוררים בקהילה לא עודכנו מזה 14 שנה, זאת למרות שמשרד הבריאות התחייב לכך בעקבות פסיקת בג"צ לפני שנה ו-9 חודשים, בשל העיכוב, פורום בריאות הנפש מאיים לתבוע את המדינה על ביזיון בית המשפט. במשרד הבריאות אמרו בתגובה שמתווה התשלום החדש יחל ביוני הקרוב.

תעריפי הסיוע בשכר דירה, המשולמים למעל ל-35,000 מתמודדי נפש המתגוררים בקהילה במסגרת חוק שיקום נכי נפש בקהילה, עומדים כיום על סכומים שבין 540 ל-770 שקלים לחודש (בהתאם לאחוזי הנכות בביטוח הלאומי של מתמודד הנפש). כבר ביוני 2019 עתר לבג"ץ פורום בריאות הנפש (המאגד 43 חברות וארגונים המפעילים 146 הוסטלים, דיורים מוגנים וקהילות תומכות) יחד עם עמותת אנוש וארגונים נוספים, ודרש ממשרדי הבריאות והשיכון לעדכן את תעריפי הדיור, שלא עודכנו משנת 2009.

בעתירה דרשו הארגונים להעמיד את הסיוע במימון שכר הדירה למתמודדי נפש על סך של 1,400 שקלים לחודש לפחות, כחלק מסל השיקום לו הם זכאים על פי חוק שיקום נכי נפש בקהילה. בתשובה לצו על תנאי שהוציא בג"צ, הודיעה המדינה, כבר ביוני 2021, כי איתרה מקור תקציבי לתשלום הסיוע בשכר דירה מתקציב משרד הבריאות. המדינה הודיעה כי לצד המקור התקציבי שאותר, היא בוחנת תשתית תפעולית שתאפשר תשלום של הסיוע ותשלים אותו תוך חודשים בודדים.

לאור ההודעה מחק בג"צ את העתירה, תוך שקבע כי המשרדים הכירו בחובתו של משרד הבריאות להעניק סיוע אפקטיבי במימון שכר דירה למשתקמים הזכאים ומתגבש מענה לחלק הארי של טענות העותרים, ולפיכך העתירה מיצתה את עצמה. למרות זאת, שנה ותשעה חודשים לאחר מכן, התעריפים עדיין לא עודכנו.

רצף של הפרת הבטחות שפוגע בדיירים

זו לא הפעם הראשונה שהמדינה מפרה את התחייבויותיה לבג"צ בנושא זה. בשנה שעברה התלהטו הרוחות סביב ההבטחה שלא קוימה. בינואר 2022 ניהלו מפעילי ההוסטלים והמסגרות השיקומיות למתמודדי נפש בקהילה מאבק, במסגרתו השביתו את פעילות המסגרות. כעת, פורום בריאות הנפש, עמותת אנוש וארגונים נוספים שעתרו בנושא, טוענים כי המדינה מבזה את בית המשפט ומביאה את מסגרות השיקום בבריאות הנפש לסף קריסה.

בפברואר 2022, בתשובה לדרישת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לאחר שהודיעו העותרים לבג"ץ כי המשרד אינו פועל לפי הודעתו, מסרו משרדי הבריאות והשיכון כי התעורר קושי אצל משרד הבריאות בהעברת תשלומי העדכון של שכר הדירה לזכאי סל שיקום, בהיעדר מנגנון תפעולי להעברת התשלומים ישירות לזכאים.

רק ב-31 ביולי 2022, כחצי שנה מאוחר יותר, עדכנה המדינה כי בתמיכת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הצליחו משרדי הבריאות, השיכון והאוצר לגבש מנגנון להגדלת הסיוע בשכר דירה לזכאי סל שיקום. במסגרת המנגנון המדובר, נאמר שיועבר תקן של עובד ייעודי שיוקצה לנושא ממשרד האוצר למשרד השיכון, ואז ניתן יהיה ליישם את המתווה בתוך חצי שנה לפחות. אולם, הדבר מחייב את אישור ועדת הכספים של הכנסת להעברת התקן בין משרדי הממשלה.

אך ההבטחה שוב לא קוימה. מסתבר שנכון לכתיבת שורות אלה, כשבעה חודשים לאחר מכן, המדינה עדיין לא העבירה המדינה לאישור ועדת הכספים בקשה להעברת תקן העובד ממשרד האוצר לשיכון. מה שאומר שלא החל עדיין הליך עדכון תעריפי שכר הדירה למתמודדי נפש בקהילה. מפעילי המסגרות מתקשים לשכור דירות עבור הדיירים במחירי הדיור בשוק, שרק עולים ועולים, והם נאלצים לצמצם מסגרות ופעילות ולפגוע בשיקום מתמודדי נפש.

"מפעילי המסגרות לא יכולים עוד להמשיך לממן את שיקום מתמודדי הנפש בקהילה במקומה של המדינה", אומר שאול בוארון, יו"ר פורום בריאות הנפש. "במקום שזו תעודד פתיחת מסגרות נוספות לשיקום נכי נפש בקהילה, היא מייבשת את המסגרות וגורמת להן לקרוס. כל ההשקעה בשיקום מתמודדי הנפש בקהילה עלולה לרדת לטמיון".

בוארון מסביר שעל פי נוהל משרד הבריאות, בחדר עד 14 מ"ר בהוסטל ניתן לשכן דייר אחד בלבד. אולם, בסכום שהמדינה מקצה לדיור בקהילה, "אי אפשר לשכור כיום אפילו שמינית חדר לדייר".

"הזוי עד כמה משרד הבריאות מנותק מהמציאות ומעליית מחירי הדיור והשכירות. במשך 13 שנה לא עודכנו תעריפי הדיור, ועתה ממשיכה המדינה להתרשל ולזלזל במתמודדי הנפש ובשיקומם בקהילה".

במשרד הבריאות אמרו בתגובה שמתווה התשלום החדש יחל ביוני הקרוב, כלומר, בעוד חודשיים וחצי. "מתווה התשלום השוטף עבור הזכאים סוכם בין משרדי הבריאות והשיכון והוא יחל ב1.6.23 לאחר השלמת ההיערכות. משרד הבריאות, בשיתוף משרד השיכון, פועלים לסיכום מנגנון התשלום הרטרואקטיבי שיתבצע בהמשך".

לצד ייבוש המסגרות בקהילה, גם סגירת המוסדות על הפרק

בצל מאבקם של מפעילי דיור בקהילה עבור מתמודדי נפש מול משרד הבריאות, משרד הרווחה הודיע רק ביום שלישי על כוונתו לסגור את כל המוסדות, המעונות וההוסטלים המיועדים לאנשים עם מוגבלות (הנמצאים תחת אחריות משרד הרווחה) בתוך 5 שנים, ולהעביר את כל דייריהם למסגרות דיור בקהילה, אך ההתנהלות של המדינה בנוגע לתמיכה במתמודדי נפש בקהילה הוכיחה עד כה כי הטיפול בכך לא מעניק את המענה הנדרש, וכאמור מוביל לצמצום מסגרות.