א.ס. רמת השרון נמצאת חזק בתוך המאבק על הכרטיס לפיינל-פור של ליגת העל לנשים בכדורסל. לאחר פתיחת עונה חלשה, הגיע ריצה מדהימה של 10 ניצחונות ו-3 הפסדים בלבד שהציבו את רמת השרון, במקום השלישי בטבלה, בשוויון נקודות עם מכבי רמת גן ומכבי חיפה.

"בתחילת השנה היינו בתקופה לא טובה. אני חושבת שהכניסה של אלי רבי לתפקיד המאמן עזרה באותו הרגע. אבל מה שבעיקר עזר זה הזמן שאנחנו משחקות ביחד ומכירות אחת את השנייה. השילוב של הישראליות עם הזרות הוא שילוב טוב, יש לנו קשר טוב במגרש ומחוצה לו", אומרת ל'דבר' שחקנית רמת השרון דור סער.

השינוי הגיע לשיאו החודש עם רצף של שלושה ניצחונות על מכבי בנות אשדוד, אליצור רמלה והפועל ראשל"צ מצמרת הליגה. "אני חושבת שכל אחת הבינה את התפקיד שלה בקבוצה ומה היא צריכה לעשות כדי לעזור לקבוצה. אני ממש שמחה שאנחנו כרגע בתקופה טובה ואני מקווה ומאחלת לנו שרק נמשיך לעלות ולהשתפר".

סער (23) חזרה העונה לישראל לאחר חמש עונות בליגת המכללות האמריקאית, ארבע מתוכן באוניברסיטת מיין ועונה נוספת במדי אוניברסיטת מידל טנסי. העונה היא מובילה את השחקניות הישראליות של הקבוצה עם ממוצעים של 9.3 נק', 3.3 אס' ו-1.1 חטיפות.

"אין סיבה שלא נלחם בכל הכוח עד הסוף"

לאן אתן מכוונות העונה?
"אנחנו ללא ספק מכוונות לפיינל פור ולקחת את האליפות. הוכחנו שאנחנו יכולות לנצח כל קבוצה ואין סיבה שלא ננסה לקחת את האליפות השנה".

דור סער במדי א.ס. רמת השרון מול אליצור רמלה. "תחרות מאוד שוויונית וצמודה" (צילום: עודד קרני, מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל)

א.ס. רמת השרון היא אחת הקבוצות הגדולות בתולדות הכדורסל הישראלי. רגע השיא של המועדון הייתה הגעה לגמר גביע רונקטי בעונת 1998/99 (המפעל השני בחשיבותו באירופה) בסוף שנות התשעים ותחילת שנו האלפיים זכה המועדון בשש אליפות ושישה גביעי המדינה. בשנים האחרונות רמת השרון איבדה מכוחה והתרחקה מצמרת הליגה.

העונה יש תחושה במועדון של חזרה לקדמת הבמה של כדורסל הנשים הישראלי ואמונה שניתן לקחת אליפות ראשונה לאחר 13 שנה. "זה בא מהנהלה עד לשחקניות, אנחנו חושבות שאנחנו מסוגלות לעשות את זה", אומרת סער. "אז אין סיבה שלא נלחם בכל הכוח עד הסוף. כמובן שזה לוקח זמן. אך אנחנו ללא ספק זה מה שאנחנו מכוונות אליו ואני מקווה שנצליח להשיג את המטרה".

יש תחרות מאוד קשה בפלייאוף העליון, מה הדברים שיכריעו את העפלה לפיינל פור?
"כרגע מסתמן שאשדוד נעולה בפיינל פור ויש מאבק בין חמש קבוצות על שלוש מקומות. התחרות היא מאוד שוויונית וצמודה. אני חושבת שהקבוצה שתרצה את זה עכשיו ותהיה מאוחדת, זאת תהיה הקבוצה שתצליח להעפיל לפיינל פור. אני מקווה שאנחנו נהיה חלק מהקבוצות האלו".

"ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה"

סער גדלה בקיבוץ מענית והגיעה לכדורסל בכיתה ג' בעקבות בן דוד שלה. "יום אחד הוא הציע לי לבוא לנסות, אני זוכרת שהגעתי לשם לשיעור ניסיון וממש אהבתי את זה", היא מספרת. "הייתי יחסית טובה וזה בא לי בקלות. כבר כשהתחלתי לשחק ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה".

האהבה לכדורסל היא חלק בלתי נפרד מהזהות המשפחתית, כאשר סבא שלה, אורי סער היה כוכב של קבוצת הפועל בית אלפא מהליגה הבכירה בשנות ה-50 וה-60. "זה נתן לי תמריץ. כשהייתי מגיעה לשם, תמיד היו אומרים לי שהוא היה שחקן טוב".

עד כיתה ו' שיחקה סער בקבוצת הבנים במועצה אזורית מנשה. שנה מאוחר יותר כבר היה אסור לה לפי החוק לשחק עם הבנים וסער החליטה לעשות את קפיצת המדרגה למועדון גדול יותר בענף המקומי. "החלטתי לעבור להפועל עמק יזרעאל מתוך רצון להיות במועדון גדול שמתחרה על תארים, אז בזמנו המועדון היה אימפריה, תמיד היינו מתחרות על כל התארים".

הצטיינות שלה במדי הקבוצה זיכתה אותה בכיתה י' להזמנה לאקדמיה בווינגיט. "אני זוכרת ששיחקתי בעמק וזה לא היה קרוב זה נסיעה שהייתה יוצאת לי שעה וחצי לכל כיוון. כי היה מיניבוס שהיה אוסף אותי מהקיבוץ והיה עובר בזיכרון ועוד כל מיני מקומות עד שהוא היה מגיע לאימון", היא מספרת. "אז החלטתי שלעבור לאקדמיה בווינגייט זאת ההחלטה הכי נכונה עבורי".

"התחלתי לצמוח ולפרוח, זאת הייתה חוויה מדהימה"

סער המשיכה להצטיין גם במדי הנבחרות הצעירות של ישראל והחלה לקבל הצעות ממכללות שונות מארה"ב להצטרף. "כשהייתי בכיתה י' במהלך טורניר שנערך במקדוניה, אחד הסקאוטים ניגש אליי ופתח בפני את כל העולם של הקולג'ים. אז התחלתי להתעניין, אחרי שקצת חקרתי החלטתי שאני רוצה ללכת על זה".

בסיום התיכון, החלה סער את דרכה בליגת המכללות במדי אוניברסיטת מיין. המעבר לתרבות אחרת וסגנון משחק שונה היה עבורה לא פשוט. "היה לי קשה בהתחלה להשתלב. היו לי המון אתגרים. זאת שפה אחרת, לגור לבד, תרבות אחרת. ארה"ב מאוד שונה מישראל".

סער כמעט ונשברה וחשבה לעזוב את המכללה, אך בעזרתם של הוריה החליטה להישאר ולסיים לפחות את השנה הראשונה. "בארבעת החודשים הראשונים היו לי הרבה קשיים, חשבתי שזה אולי בכלל לא נכון בשבילי. אני זוכרת שדברתי עם ההורים שלי ואמרנו שניתן לזה חצי שנה ניסיון".

למרות הקשיים הראשונים, סער לא ויתרה והפכה לשחקנית חמישייה כבר בשנה הראשונה שלה במדי הקבוצה ובסיומה זכתה בתואר רוקי השנה. "פשוט התחלתי לצמוח ולפרוח וזאת הייתה חוויה מדהימה. הכדורסל היה מאוד שונה. היחס אליו היה מאוד מקצועני וברמה הרבה יותר גבוהה".

דור סער בליגת המכללות בכדורסל במדי אוניברסיטת מידל טנסי (צילום: AP Photo/John Amis)

מה למדת מהתקופה בליגת המכללות להמשך הקריירה?
"אני חושבת שלגור לבד במדינה זרה, אתגר אותי ונראה לי למדתי שאפשר לקבל הרבה אתגרים בחיים ולא לפחד להתמודד איתם ולנסות לעבוד איתם. מבחינת הכדורסל אני למדתי להיות מנהיגה על המגרש. גם את כל נושא הקליעה חידדתי במכללות, שזה בעצם היה הנשק שלי".

אחד מרגעי השיא של סער בקריירה התרחש בעונה הרביעית שלה במדי אוניברסיטת מיין. בינואר 2021 היא שברה את שיא קליעת השלשות של המכללה, שיא שהחזיק 23 שנה. אותו העמידה בסוף תקופתה באוניברסיטה על 235 קליעות.

"זה מצחיק, כי אני בכלל לא הייתי מודעת לזה באותו יום", היא מודה. "רק אחרי המשחק אמרו לי בדיעבד ששברתי את השיא. זה כבוד גדול ומגיע הרבה קרדיט גם לקבוצה ולמאמנת שלי שמשנה הראשונה הלכה איתי והאמינה בי".

דור סער (משמאל) וג'זמין ג'ונס במדי א.ס. רמת השרון (צילום: עודד קרני, מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל)

בתחילת העונה העפילה א.ס רמת השרון למפעל היורוקאפ. "זה היה מדהים. אני מאחלת לעצמי עוד הרבה שנים במפעלים האירופאים", מסכמת סער את החוויה עם טעם של עוד. "רואים שהכדורסל שם הוא ברמה יותר גבוהה ביחס למה שאנחנו חווים בליגת העל. אחת המטרות שלי זה לשחק ביורוקאפ וביורוליג. לשם אני מכוונת, אז אני ממש שמחה שכבר בשנה הראשונה שלי יצא לי לטעום קצת מזה. ברגע שאשתחרר מהצבא, אירופה בהחלט תהיה אופציה טובה מבחינתי".