השריפה אתמול בחיפה לא פסחה על 'קהילת מוריה' של התנועה המסורתית – הקומה הראשונה במבנה של התנועה בעיר, נשרף כליל. "לצערנו כמו הרבה בתים בחיפה ביממה האחרונה נפגענו, לצערי הרב, ברכוש ולשמחתי הרבה לא נפגענו בנפש." כך מספר הרב דובי חיון (54), רבה של קהילת מוריה, מזה 9 שנים.
חיון, תושב העיר חיפה, פונה מביתו אתמול בלילה מחשש להתלקחות ואת הלילה בילה בבית חברו הגר באזור בטוח של העיר והוסיף, "לא עזבתי את העיר כי לא רציתי לעזוב את הקהילה."
חיון מספר כי מבנה הקהילה, הפעיל מאז שנת 1962, פועל מידי יום לאורך כל שעות היום כך שהשריפה תפסה אותם בעוד יום שגרתי, "המשרדים פעילים מידי יום, מתקיימים כאן שיעורים שוטפים של בית המדרש, פעילות נוער של תנועת הנוער המסורתית – נוע"ם, ופעוטון פעיל משעות הבוקר ועד אחה"צ." ההחלטה על פינוי המבנה התקבלה בעקבות העשן השחור והסמיך שאפף אותם, "בסביבות השעה 11 שחררנו את ילדי הפעוטון והוריהם באו לאסוף אותם בגלל שהיה עשן סמיך באזור. עד השעה 12 לא נשאר אף אחד." חיון מוסיף כי ההחלטה לפינוי התקבלה "מבלי שקיבלנו כל הנחיה עירונית."
האש התפרצה בסביבות השעה שלוש אחה"צ, כמה שעות אחרי שהמקום כבר התפנה סופית, צמרת עץ סמוך הדליקה את גג המבנה שהתלקח אף הוא. נזקי השריפה ניכרים מאוד בקומה העליונה, חיון מתהלך בין ההריסות, וניתן לראות בברור ערימות על ערימות של ספרים שרופים ומה שהיה פעם חצר משחקים של גן ילדים, "נשרפה קומה שלמה בה היה חצר גן הילדים, משרדי פעילות הנוער, מחסן בו היו מאופסנים כל הסידורים והמחזורים, ציוד שוטף לאירועים כמו שולחנות וכיסאות מפלסטיק וציוד אורקולי."
אריאל גליקמן (17), מדריך בתנועת נוע"ם, הגיע עם אביו לסייע בפעולות השיקום הראשוניות, "אתמול בערב ראיתי פוסט בפייסבוק של התנועה המסורתית שסיפרו כי נשרף המבנה." ומוסיף, "זה מאוד מוזר לראות את המקום הזה בצורה כזו. אני משתתף פה בפעילות מאז כיתה ג'."
גם ציוד שנאסף לחלוקה לנצרכים כמו תנורים, ביגוד וריהוט, נשרף – "חשבתי לתומי שאולי נחלק היום את כל הציוד הזה למי שנפגע ביתו בשריפה." אמר חיון והוסיף, "הכל הלך." חיון מספר גם כי נשרפו כ-4,000 ספרים, בהם תלמודים, משניות, אינציקלופדיות תלמודיות ועוד, "ספרים אותם אספנו במשך 6 שנים עבור בית מדרש אותו אנו מקימים בקרוב." אבל לא הכל נשרף, "עם תחילת השריפה הוצאנו את חמשת ספרי התורה, וחילקנו אותם בין חברי הקהילה בעיר, והם ניצלו מהשריפה."
מייד אחרי שהתפרסם בקהילה דבר השריפה, הגיעו חברים לנקות ולסדר את מה שאפשר כדי להשמיש את קומת הקרקע, שכמעט לא נפגעה אך הוצפה מפעולות הכיבוי, לקראת קריאת התורה בשבת, כדי לצמצם את שבירת השגרה שנכפתה על הקהילה. חיון מספר כי אירועים שונים בקהילה, "תפילות ואירועי מעגלי חיים בוטלו. ביטלנו אירוע זבד בת שהיה אמור להתקיים."
"העיקר שנצא מזה. שנחיה בשלום"
"עצרתי את האש באמצעות צינור מים מאולתר." מספר אחד מאנשי הקהילה כבן 35, שלא היה מעוניין להזדהות בשמו. הוא תושב רחוב סיני הסמוך שנפגע בשריפה, ומספר כי השריפה כמעט פגעה בביתו ובכוחות עצמו נלחם באש. כמה שעות לאחר שהתפנה, חזר לביתו ולדבריו כשראה את האש המתקרבת החל בפעולות בניסיון למנוע את ההתפשטות שלה, "אילתרתי צינורות השקיה באמצעות איזולירבנד, ניתקתי את המים מאחת הדירות בבניין והתחברתי למערכת. משעות הערב ועד אזור השעה 02:00 לפנות בוקר התזתי מים נגד האש בלי לעצור."
מרדכי גוונטר (66), חבר בקהילת מוריה 13 שנים, מאז הוא ומשפחתו עלו לישראל מניו יורק, הגיע גם הוא לעזור לקראת השבת. גוונטר, כתב טכני במקצועו בחברת צי"ם, מספר כי הבית שלו לא ניזוק, אך נשארו הסימנים של החומר מעכב הבערה שפוזר ע"י מטוסי הכיבוי. "אשתי קבלה טלפון מחברה ואמרה לה שפרצה שריפה בעיר." מספר גוונטר ומוסיף, "כחלק מההערכות לקחנו ספר תורה הביתה להגן עליו. היום נחזיר את הספר כדי שישמש אותנו מחר בתפילה. העיקר שנצא מזה. שנחיה בשלום."
