המחאה בחברה הערבית נגד הרפורמה המשפטית צוברת תאוצה: תושבי חורה יצאו בשבת האחרונה להפגין בצומת הסמוך. ד"ר ח'ליל עוקבי אמר בנאומו שהוא מתבייש בחברים הערבים שנמנעו מלהגיע לקלפי בבחירות האחרונות. 50 מפגינים נשאו שלטים למען הדמוקרטיה וקראו לתושבי הכפר והדרום להצטרף ולהשתתף בהפגנות הבאות.
האנשים המרגשים של חורה, כפר בדואי ליד באר שבע שהצטרף אתמול למאבק ???? pic.twitter.com/UqpFKqpDRv
— Ran Harnevo (@harnevo) March 19, 2023
יום לפני כן נערכה בכפר מנדא הפגנה נגד הרפורמה המשפטית. "קראנו להפגנה בכפר מנדא כדי להשמיע את הקול והדרישות של החברה הערבית", מספרת ל'דבר' רולא דאוד מ'עומדים יחד', השותפים לארגון ההפגנות. היא מוסיפה שהם רוצים להכניס למחאה את הקול הערבי. "הקול חסר, לא קיים ואינו מתקבל". לדברי דאוד, נכחו בהפגנה 400 מפגינים ערבים ויהודים, בהם תושבי כפר מנדא והגליל התחתון.
המגזר הערבי מצטרף למחאה היום. כפר מנדא pic.twitter.com/TNxNPA1BxB
— יוסי מטלון (@qSS9awt7YJBS3sa) March 17, 2023
דאוד מספרת על הקושי של החברה הערבית להשתלב במחאה. "בהפגנה הראשונה בתל אביב, לפני 14 שבועות, התאחדנו מאחורי הסיסמה 'הממשלה הזו רעה לכולנו'. רצינו לאפשר ליותר ציבורים להתחבר. בשבועות לאחר מכן ההפגנה מוסגרה בסיסמה 'נלחמים על הדמוקרטיה' ו'נגד הרפורמה המשפטית'. בצירוף הנוכחות המורגשת של הדגל, זה יצר רתיעה של הציבור הערבי".
דאוד מספרת שגם מטה המאבק הערים קשיים על השתתפות הערבים בהפגנות. "הם קבעו מה נגיד ואיך נגיד. ההפגנות בתל אביב הן של מרכז-שמאל ציוני ליברלי. בהפגנות בירושלים הרגשתי יותר בנוח".
התחלנו. ההפגנה הראשונה בחברה הבדואית בנגב. צומת חורה pic.twitter.com/d5NkzzItTW
— ilana curiel (@ilanacuriel) March 18, 2023
גם לפני סוף השבוע האחרון היו הפגנות בחברה הערבית שקשורות המחאה. לדעת דאוד, הייחוד בהפגנה בכפר מנדא הוא ש"זו ההפגנה הראשונה שבאמת מתייחסת לרפורמה המשפטית. צריך להבין שאנחנו כמיעוט ניפגע ראשונים מהרפורמה".
דאוד מספרת שבימי המחאה הראשונים שררה בקרב הציבור הערבי, הפעילים והדמויות הציבוריות אי-נחת מהמחאה. אך היא מייחסת את ההיעדרות מהמחאה גם לגורמים פנימיים. "אנחנו חברה מאוד מפוררת. יש תחושה שאין לנו הנהגה. ב-2021-2020 הייתה מחאה גדולה ורצינית נגד האלימות והפשיעה. במשך 20 שבועות הפגינו באום אל-פחם. מה שקורה היום הוא שאין מנהיגות. אין מי שיגיד ויאחד. גם אין דלתות כניסה לערבים. כל אלה גרמו לאדישות ולייאוש".
דאוד סבורה שההגמוניה היהודית צריכה לשנות את השיח כדי שהציבור הערבי ישתלב במחאה. "צריך לאפשר הגעה עם מסרים רלוונטיים, לא רק נגד הכיבוש, אלא גם נגד חוק הלאום וההכרה שאין פה באמת דמוקרטיה. כל השיח אינו מאפשר את המינימום הנדרש לחברה שוויונית ודמוקרטית. החברה היהודית צריכה לשנות את השיח, היא ההגמוניה. צריך שיח כלכלי, חברתי, נגד הפשיעה והשוק השחור. הקריאה לשוויון אמיתי צריכה להיות נוכחת על הבמה.
"עד שזה יקרה, מה שחשוב זה אנחנו, הערבים. אם לא נקום לדרוש, אף אחד לא יעשה זאת. חשוב לצאת למחאה ולהביא את הקול שלנו. נלחמנו במשך שנים ונמשיך להילחם למען שוויון.
"החברה הערבית במקום מאוד קשה בפוליטיקה, ובכל זאת זה קרה", אומרת דאוד, ומייחסת למחאה גם תפקיד כלפי החברה הערבית. "המטרה היא לעורר את החברה הערבית. צריך להבין שמה שקורה עכשיו זה יותר דה-לגיטימציה למנהיגים ולציבור הערבי. התקווה שלי היא שנצליח להרים את ההפגנות עם דרישות רלוונטיות לערבים ולמיעוטים נוספים. תמיד צריך לדבר על אי-צדק ועל אי-שיוויון. צריך לדעת להרים את הסיסמאות הנכונות. גם אני רוצה שוויון ודמוקרטיה במדינה הזו".
