ישראל סוגרת את הפער בינה לבין ממוצע המדינות המפותחות (OECD) בתחום פריון העבודה, לפי פרק מתוך דו"ח בנק ישראל ל-2022 שפורסם אתמול (שני), ומנתח את השינויים בפריון העבודה בישראל בעשור האחרון. לפי הפרסום, התוצר לעובד הגיע ל-95% מהתוצר הממוצע במדינות המפותחות, ואילו התוצר לשעת עבודה עלה ל-81% מהממוצע במדינות אלו. הפער בין שני הנתונים משקף שימי העבודה ארוכים יותר בישראל.
פריון עבודה מוגדר כתמ"ג לעובד או לשעת עבודה. לטענת הבנק, פריון עבודה נמוך הוא אחת מבעיות היסוד של המשק הישראלי, וחטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה כמה דו"חות מחקר בנושא. לפי הפרסום, שיפור בפריון הוא מה שמאפשר עלייה ברמת החיים ותוספות שכר.
בדיקת הפריון מבוססת על נתוני המגזר המפרטי, וחלקם בתוצר, ביחס למספר המועסקים בהם. אחרי שני עשורים שבהם הפער בפריון העבודה בין ישראל למדינות המפותחות נשאר בעינו ואף התרחב, הואץ קצב הגידול של פריון העבודה בישראל בעשור האחרון – תחילה בשיעור מתון, והחל מהמחצית השנייה של העשור בשיעור גבוה יותר – והפער מהמדינות המפותחות הצטמצם.
ההתאוששות החזקה יותר של המשק הישראלי ושל פריון העבודה בו לאחר משבר הקורונה חיזקו מגמה זו. מסקנה דומה עולה גם כשבוחנים את השינויים בתוצר לשעת עבודה.
לפי בנק ישראל, השיפור בפריון התרחש בעיקר בשל השיפור בתחום ענפי השירותים, בדגש על ההיי-טק, המסחר, הבנקאות והתקשורת, שבכולם חל אימוץ של כלים דיגיטליים שחוסכים בכוח אדם. מבחינת פיזור כוח העבודה במשק הישראלי על פני ענפים שונים, חלה הרעה קלה, עם עלייה של כ-1% מנתח כוח העבודה בענפים שבהם הפריון יציב או בשחיקה. נתון זה עולה בקנה אחד עם השיפור בעשור האחרון בהשתתפות בכוח העבודה, כשעובדים חדשים לעתים מצטרפים למשרות בענפים עם פריון נמוך ושכר נמוך בהתאם.
