משרדי הבריאות והאוצר פועלים לרכך את הצעות החוק של המפלגות החרדיות שיאפשרו לבוגרי מסלולי הכשרה לא-אקדמיים לעבוד כפיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת. לפי ההצעה המתגבשת במשרדי הבריאות והאוצר, המסלולים המקצועיים שבוגריהם יקבלו רישיון לעסוק במקצועות הבריאות יהיו תחת פיקוח של המועצה להשכלה גבוהה, ויידרשו להיות זהים למסלולי לימוד התואר בחומר הלימוד ובמשך תקופת הלימודים. במקביל, יוגדר מקצוע חדש בשם "מסייע למקצועות הבריאות", שידרוש הכשרה קצרה יותר.
סגנית שר האוצר, מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) אמרה היום בוועידת ישראל לזכויות אנשים עם מוגבלויות ש"לא נתפשר על ההשכלה של אנשי מקצועות הבריאות". גם אלי גבאי, יו"ר ועדת מקצועות הבריאות בהסתדרות, מעורב בנסיונות להגיע להסכמות בממשלה שירככו את החקיקה.
הפשרה המתגבשת היא ניסיון לרכך שתי הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת, אחת על ידי חברי הכנסת משה גפני ויצחק פינדרוס מיהדות התורה, והשנייה על ידי מיכאל מיכאלי ויוסף טייב מש"ס. לפי הצעות אלו, בוגרי הכשרה מקצועית במוסדות שיאושרו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות יהיו זכאים לרישיון לעסוק במקצועות הבריאות שמוגדרים בחוק, ולא רק בוגרי הכשרה אקדמית כפי שקובע החוק כיום. הצעות אלו מעוגנות בהסכמים הקואליציוניים של יהדות התורה ושל ש"ס עם הליכוד. עם זאת, בהסכם מופיעים סייגים מסוימים, למשל שבוגרי מוסדות לא-אקדמיים יוכלו לטפל רק בקהילה ולא בבתי החולים.
במפלגות החרדיות מעוניינים לקדם את הצעת החוק כדי לאפשר למוסדות ההכשרה המקצועית החרדיים להכשיר מטפלים במקצועות הבריאות. ההצעות לא מגדירות את אופי או משך מסלולי ההכשרה המקצועית במקצועות הבריאות, וגורמים רבים הזהירו שהחוק יפגע באיכות ובמקצועיות של תחומי הפיזיותרפיה, קלינאות התקשורת, והריפוי בעיסוק. יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, קרא להצעת החוק "סכנה לבריאות הציבור". איגוד קלינאיות התקשורת והאגודה לריפוי בעיסוק קיימו בתחילת ינואר כנס חירום והזהירו מהצעות החוק.
עקב הדיונים ונסיונות הפשרה, הצעות החוק לא הגיעו עד כה לדיון בוועדת השרים לחקיקה. מאחר שכנס החורף של הכנסת מסתיים בעוד כשבועיים, הדיון בהצעות וקידום החקיקה יידחו לאחרי פגרת הפסח.
