קיצור התורנויות של הרופאים המתמחים יחל מספטמבר הקרוב, אך המשמרות יקוצרו ב-5 שעות ולא ב-8 שעות כפי שקבע משרד הבריאות במקור – כך הודיע אמש (שני) משרד הבריאות. המשמעות: התורנויות בעשרת בתי החולים בפריפריה שבהם יחול השלב הראשון של המתווה יקוצרו מ-26 שעות כיום ל-21 שעות, ולא ל-18 שעות, כפי שנקבע במתווה המקורי לקיצור התורנויות באוקטובר 2021 ובעדכון למתווה באוגוסט האחרון, וכפי שדרש ארגון מרשם שהוביל את מאבק הרופאים המתמחים.

לפי הודעת המשרד, המהלך "סוכם על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים", בהם גם משרד האוצר שהתנגד לקיצור ל-18 שעות, ומנע את תקצוב התקנים שנדרשו ליישום המתווה המבוסס עליהם. עוד ציינו במשרד שמתקיימים דיונים על שכר המתמחים במתווה החדש.

לפי ההצעה המעודכנת, ביום התורנות המתמחה יגיע לעבודה בשעה 13:00, ויסיים אותה למחרת בשעה 8:00 בבוקר, עם אפשרות הארכה ל-10:00 בבוקר לצורך חפיפת המשמרת הבאה, ויקבל יום חופש עד המשמרת הבאה. מתווה זה מכונה 19+2 – מכיוון שהמשמרת אורכת 19 שעות וניתן להאריך אותה בשעתיים לצורך החפיפה (כיום עובדים הרופאים המתמחים במתווה 24+2).

שינוי נוסף בהצעה הוא שקיצור התורנויות לא יחול כלל בסופי השבוע, במקום החלתו רק בהסכמת הרופא המתמחה כפי נקבע בהיתר המעודכן. לדברי משרד הבריאות, "קיצור התורניות גם בשבתות יוביל להכפלת הפעמים שייאלצו להגיע בסופי השבוע למשמרת או תורנות. עבור רוב המתמחים האפשרות תהיה להגיע לבית החולים שלוש פעמים בחודש במהלך הסופ"ש, מה שלא ישאיר להם כמעט אף סוף שבוע חופשי. לאור זאת הייתה דרישה חד משמעית של המתמחים להחריג את סופי השבוע, למרות הקושי להמשיך ולבצע תורניות של 26 שעות. זאת ועוד, ניהול מחלקה בסופי השבוע בצורה זו תייצר כאוס ובלאגן, ולא תאפשר לנהל לוח משמרות. כבר בדוח מנדלוביץ הייתה ההמלצה וכך גם בתיקון ההיתר מאוגוסט אין חיוב בכך". משרד הבריאות מציין שזה לא פתרון מיטבי, אבל האלטרנטיבה גרועה בהרבה.

במשרד הבריאות ציינו שבהתאם להיתר המקורי, מספר התורנויות שכל מתמחה מבצע בחודש יוגבל.

עוד הודיעו במשרד הודיעו שהמתווה ייושם בהתאם להיתר המעודכן להעסקת רופאים בשעות חריגות, שפורסם באוגוסט האחרון לאחר בדיקה מעמיקה של מצב כוח האדם במחלקות בתי החולים השונות. לפי העדכון להיתר, קיצור התורנויות יחל בספטמבר 2023 בעשרה בתי חולים בפריפריה במחלקות הפנימיות, במחלקות הגריאטריות ובחדרי המיון. עד מרץ 2024 הוא יורחב למחלקות הניורולוגיה, הדימות, הפסיכיאטריה, האונקולוגיה, השיקום, הנפרולוגיה וההמטולוגיה, וביוני 2024 יצטרפו גם מחלקות הילדים.

המתווה המעודכן קבע גם מנגנונים להחרגה של מחלקות מסוימות מיישומו עקב מחסור בכוח אדם, שמחייבים דיווח למנהלת יישום ייעודית במשרד הבריאות.

המתווה שהוסכם הוצע לראשונה על ידי ההסתדרות הרפואית (הר"י) במאי 2022. ההצעה התגבשה אחרי שהמתווה לקיצור התורנויות ל-18 שעות (16+2) שגיבשה ועדה בראשות המשנה למנכ"ל למשרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ' במרץ 2022 נתקל בהתנגדות ממשרד האוצר ומההסתדרות הרפואית. לפי האוצר והר"י, יישום המתווה יגרום לקיצוץ דרמטי בשכר המתמחים, ולעלייה במספר התורנויות שכל מתמחה מבצע בחודש עקב המחסור ברופאים מתמחים. עם הצגת המתווה החלופי במאי מנדלוביץ' התנגד לו, בטענה שהוועדה לא דנה לעומק בחלופה הזו. משרד האוצר וההסתדרות הרפואית, שהיו שותפים בוועדה, סירבו לחתום על הדוח שלה והוא נחתם על ידי נציגי משרד הבריאות בלבד.

מרכיב מרכזי במחלוקת היה יום החופש הנוסף שנדרש במתווה 16+2, מאחר שבמתווה הזה יום העבודה של המתמחה שמבצע תורנות היה מתחיל בשעה 16:00 ומסתיים ב-8:00 בבוקר, כלומר, בפועל המתמחה היה נעדר מיום העבודה הרגיל בבית החולים לפני המשמרת ולאחריה. במשרד האוצר סירבו לשלם על 'יום החופש הנוסף'. לעומת זאת, אם המתמחה מתחיל ב-13:00, באוצר היו מוכנים לשלם על ההפרש.

מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב: "ההסכמות יאפשרו הוצאת המתווה לפועל במועדו"

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "לאחר שנים של דיבורים אנו יוצאים לדרך. אנו רואים חשיבות רבה ביישום המתווה הן לטובת הרופאים והרופאות והן לטובת ציבור המטופלים. זוהי בשורה משמעותית למערכת הבריאות. עד היום ארכו תורנות של רופאות ורופאים מתמחים 26 שעות ברצף, לעיתים כמעט ללא הפסקה. שעות העבודה הארוכות והמתישות פוגעות ברופאים המתמחים ועלולות לפגוע גם באיכות הטיפול הרפואי שמקבל הציבור. על כן פעל המשרד רבות להוציא לפועל את יישום מתווה דוח מנדלוביץ עליו הוסכם.

בר סימן טוב הוסיף ש"לשמחתנו, בזכות הידברות בנפש חפצה בין כלל הגורמים המעורבים הצליחו בימים האחרונים משרדי הממשלה להגיע להסכמות בנושא, אשר יאפשרו הוצאת המתווה לפועל במועדו, תוך הקצאת המשאבים הנדרשים כפי שהומלץ בדוח משרד הבריאות."

ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר: "מדובר בשלב הראשון במכלול פעולות שמטרתן שיפור תנאי העבודה לרופאים ולרופאות בישראל וחיזוק הרפואה הציבורית בפריפריה ובכלל ישראל. מבחינת משרד הבריאות מדובר בלא פחות ממהלך היסטורי שקורם עור וגידים לאחר 12 שנות עיסוק בנושא. זהו אתגר משמעותי, לאור המצוקות הידועות בפריפריה."

ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, בתדריך על נגיף הפוליו (צילום מסך: לע"מ)

לדברי מנדלוביץ, "המתווה הנוכחי זוכה להסכמות של גורמים רבים בשטח שנכונים לאתגר ורואים בו מתווה מקצועי ואחראי – רק כך נבטיח שקיצור התורנויות יחל ויצליח. יחד עם מתווה קיצור התורנויות משרד הבריאות פועל לקידום תכניות נוספות  שיובילו לחיזוק הפריפריה ובמקביל יסללו את הדרך להרחבת הקיצור באופן אחראי ומקצועי לכלל הארץ."

ארגון מרשם: "משרד הבריאות ומשרד האוצר וניהלו מו"מ בינם לבין עצמם"

בארגון 'מרשם', שהוביל מאבק ציבורי לקיצור התורנויות, ביקרו בחריפות את המתווה החדש: "המתווה שפרסם הערב משרד הבריאות הוא לא מתווה לקיצור תורנויות, הוא 'מתווה הבושה'. והבושה הזו היא על הגב של המתמחים, ועל הגב של כלל הציבור בישראל. ישבו משרד הבריאות ומשרד האוצר וניהלו מו"מ בינם לבין עצמם, הגיעו לסיכומים ועכשיו הם חושבים שזו עובדה מוגמרת. יש רק משמעות אחת להחלטה הזו והיא הרס מערכת הבריאות הציבורית בישראל ואנחנו לא ניתן לזה יד.

"תורנויות של 26 שעות הן לא גזירת גורל- הן פשע שחייבים לתקן. אי אפשר לקרוא למתווה הבושה הזה מהלך היסטורי – כאשר תנאי העבדות של המתמחים והמתמחות זועקים ממנו. באיזה עולם העסקה של 21 שעות ברצף היא מהלך היסטורי? וכל 'הטוב' הזה מתרחש רק בפריפריה, רק במחלקות מסוימות ומשפיע בקושי על 3% מהמתמחים. לא נוכל לתת לזה  יד."

יו"ר ארגון רופאי המדינה: "צעד ראשון בתהליך לשיפור תנאי העבודה של הרופאים בישראל"

ד״ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים בשיבא, ויו״ר ארגון רופאי המדינה, התייחס למתווה: "אני מברך על מתווה קיצור התורנויות, גם אם המוגבל בשלב זה, שיצא לדרך. זהו צעד ראשון בתהליך אליו אנחנו שואפים להוביל לשיפור תנאי העבודה של הרופאות והרופאים בישראל. המתמחות/ים והמומחיות/ים הצעירים הם טאלנטים בדיוק כמו מקביליהם בהייטק אבל התנאים להם הם זוכים במערכת הבריאות מפגרים בכשני עשורים מאחור".

לדברי ד"ר פלדמן, "המתווה מתחיל היום בפריפריה, ויש לכך חשיבות ערכית רבה. היינו רוצים שזה יקרה מהר יותר ובכל הארץ, אבל המתווה וקצב היישום מוכתבים בשל המחסור החמור ברופאות ורופאים בישראל – משבר שגם לו נצטרך לתת מענה בהקדם, על מנת שנוכל לדאוג לעתיד הרפואה ומערכת הבריאות הציבורית".