הממשלה הניחה הבוקר (חמישי) את חוקי התקציב לשנים 2023 ו-2024 על שולחן הכנסת. באוצר מעוניינים להביא את התקציב לאישור בקריאה ראשונה ביום שני בשבוע הבא.

היום הוא היום האחרון להנחת התקציב על שולחן הכנסת, והמועד האחרון לאישורו הסופי הוא ה-29 למאי. אם עד למועד זה לא יאושר התקציב, הכנסת תפוזר ויוכרזו בחירות.

על שולחן הכנסת הונחו חמישה חוקים שונים:

חוק התקציב לשנת 2023: לפי החוק יעמוד התקציב בשנה זו על 484 מיליארד שקלים. מבחינה נומינלית (מספרית) גדל תקציב המדינה ב-7% בהשוואה לשנה שעברה. עם זאת, אם לוקחים בחשבון אינפלציה של 5.3% בשנה זו ואת גידול האוכלוסייה, התקציב לא גדל ואף נשחק בהשוואה לשנה שעברה.

 חוק התקציב לשנת 2024: לפי הצעת החוק התקציב יעמוד על 514 מיליארד שקלים. מדובר בגידול של 6.1% בשנה בגודל התקציב.

חוק ההסדרים: חוק של תכניות כלכליות ושינויים המוגש ביחד עם התקציב, ומשמש כלי מרכזי של משרד האוצר לאשר רפורמות במהירות ותוך עקיפת מנגנוני החקיקה הרגילים. חוק ההסדרים מורכב משני חוקים, ובו כ-35 סעיפים המתפרשים על פני כ-600 עמודים. הוא כולל חוקים ורפורמות במגוון תחומים: הגברת האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, התחרות בין יבואנים, גמישות ניהולית במערכת החינוך, צמצום השימוש במזומן, גביית מסים, השכרה ארוכת טווח, רגולציה על תשתיות ועוד נושאים רבים נוספים. הקמת קרן משותפת לארנונה, על מנת לעודד ערים לבנות דירות למגורים, זכתה להתנגדות קשה מאד מצד ראשי הרשויות הגדולות אבל לא הוסרה מחוק ההסדרים.

מנגנון ההתאמות: בשנים האחרונות נוצר מספר פעמים מצב בו הממשלה החלה שנה ללא תקציב מאושר, ואישרה ביחד את תקציב השנה הנוכחית והשנה הבאה. זה אינו נחשב תקציב דו שנתי, אבל בפועל מתקבלות ההחלטות על התקציב הבא יותר מחצי שנה לפני שהוא מתחיל.

במשרד האוצר יצרו מנגנון מיוחד שנועד להתאים את התקציב לשינויים שיקרו בתקופה זו, בצורת החלטת ממשלה על תקציב התאמות. אם תקציב זה לא מאושר, עוברת הממשלה להתנהל בתקציב המשכי, אך ללא פיזור הכנסת. בפועל, מדובר במנגנון שמאפשר לאוצר לכפות קיצוץ רוחבי על הממשלה.

חוק הפחתת הגרעון: בישראל מונהגים חוקים פיסקליים שקובעים לכאורה את מסגרת ההוצאה אותה יכולה הממשלה להוציא, ואת היקף הגרעון האפשרי. בפועל חוקים אלה משתנים כל שנה בהתאם להחלטת משרד האוצר.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הבוקר הנחנו על שולחן הכנסת את תקציב המדינה ואת התכנית הכלכלית לשנים 2023-2024. לנגד עינינו דבר אחד בלבד – טובתם של אזרחי ישראל. כולם. הנחנו תקציב אחראי ומוטה תשתיות וצמיחה, ואנחנו עושים כל שביכולתנו לשמור על כלכלת ישראל ולפעול לרווחת אזרחיה. אני גאה בתקציב הזה ומרגיש זכות להניח אותו בבוקר הזה בפני כנסת ישראל. אני מבקש להודות לכל אחת ואחד מעובדי משרד האוצר על עבודתם ועל מסירותם למען מדינת ישראל, ליו"ר הכנסת וליועצת המשפטית של הכנסת, לאנשי משרד המשפטים ולחבריי בקואליציה על שיתוף פעולה למען כלכלת ישראל".

מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר: "הנחנו היום על שולחן הכנסת תקציב אחראי ומאוזן בנוסף לתוכנית כלכלית רחבה ומשמעותית שתקדם את הכלכלה הישראלית. בתוכנית הכלכלית ישנם שורת צעדי עומק הכוללים השקעות משמעותיות בתשתיות, בהאצת פתרונות דיור, תחבורה ואנרגיה, יחד עם קידום חוק תשתיות לאומיות שיחתוך בבירוקרטיה המעכבת את פרוייקטי הענק, הסרת חסמים בתחום הדיור וצמצום בירוקרטיה לעסקים – צעדים שיתרמו ישירות לשיפור איכות החיים של כלל אזרחי ישראל".

הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס: "התקציב והתכנית הכלכלית שהנחנו הבוקר כוללים שורה ארוכה של רפורמות מבניות שיתרמו לצמיחת המשק הישראלי – האצת תשתיות ודיור, הקלות ברגולציה ובבירוקרטיה והגברת התחרות. זאת לצד תקציב אחראי שיאפשר השקעה תקציבית משמעותית ומתן מענה לצרכי המשרדים תוך שמירה על אחריות פיסקלית. אני רוצה להודות לעובדי ועובדות אגף התקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר ולשותפים רבים נוספים שעבדו לילות כימים לטובת התקציב".