5 מיליון שקלים יתווספו השנה לתקציב "קמחא דפסחא" שניתן לעמותות לצורך חלוקת סלי מזון לחג הפסח, תוספת של 50% ביחס לשנים הקודמות, כך בישר הבוקר (חמישי) שר הרווחה יעקב מרגי בדיון בוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה.

בנוסף אושרה תוספת של 300 ₪ לקראת החג, לכל כרטיס מזון שניתן לכ-36 אלף משפחות בכל חודש במסגרת המיזם לביטחון תזונתי, שעלותה כ-10 מיליון שקלים נוספים.

"אין כמעט מקום שבו לא נעשות יוזמות כאלה ואחרות, חלקן עם השתתפות מוסדית וחלקן לא" אמר השר מרגי. "אנחנו נותנים מהצד שלנו את התוספת הזאת עבור המשפחות ובכדי לומר לארגונים – מדובר בדמי רצינות, זה לא בא להחליף אתכם, אלא לומר לכם ישר כוח, להראות שהמדינה מעריכה ומוקירה את מה שאתם עושים".

ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס) בירך את השר מרגי על התוספת ואת ארגוני החסד על עבודתם, ובהמשך הדיון קרא למשרד הרווחה לבחון את הבקשות שעלו מהארגונים לאפשר להם להזדכות על מע"מ שהם משלמים בעת רכישת מזון לצורך חלוקה ולהקל על הביורוקרטיה עמה הם נאלצים להתמודד בעת הגשת בקשות לתמיכה מהמדינה.

"ערבות הדדית זה טוב והעמותות הן הנשמה היתרה שעושה עבודה חשובה מאין כמוה, אבל בביטחון התזונתי המדינה חייבת להיכנס", אמר ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), לשעבר שר הרווחה אמר בדיון, "ניתנו לכך עוד 250 מיליון בתקציב וישר כוח לכל העוסקים במלאכה. אני אמנם היום באופוזיציה בלוחמת אבל בנקודה הזאת אני שותף מלא שלכם, אעזור בכל מה שצריך".

"הגשתי הצעה לסדר שלא אושרה בנושא של עליית מחירי המצות ב-20%", אמר ח"כ עופר כסיף (חד"ש), "זו שערורייה שלפני הפסח המוצרים הכשרים ובפרט המצות מתייקרים, זה מקשה מאוד על אנשים שידם אינה משגת. בנוסף, צריך להתייחס לנתון שפורסם לפני חודש על ידי הביטוח הלאומי לפיו מעל 40% מהמשפחות בחברה הערבית סובלות מאי ביטחון תזונתי, פי 4 מהמצב בציבור היהודי".

עוד במהלך הדיון סיפרו נציגי העמותות וארגוני המזון על פעילותם לקראת חג הפסח וביתר השנה וחלקו עם חברי הוועדה את הקשיים והאתגרים עמם הם מתמודדים.

"אנחנו נחלק בפסח קרוב ל-12,000 סלי מזון, בהם קרוב ל-2 טון פירות וירקות, ביצים ועופות והכל מתרומה של המגזר החקלאי שעוזר המון לארגונים", אמר השר לשעבר יצחק וקנין, מייסד עמותת ברכת מרגלית: "את יתר המצרכים אנחנו קונים בכסף מלא. הארגון שלי משלם 600,000 ש"ח בפסח רק על מע"מ. צריך לאפשר לארגונים להזדכות עליו, זה עוד אלפי משפחות שיכולות לקבל סלים".

אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב: "בפסח הקרוב עמותות המזון יחלקו סלי מזון בשווי של 773 מיליון ₪. המדינה תשתתף, לאחר התוספת שניתנה, בערך ב-2% ממה שיינתן. עם זאת, התוספת חשובה מאוד כי היא נותנת את תחושת הביחד, זה לא תמיד היה ככה, זו אמירה חשובה של שותפות. זו השנה הראשונה שאנחנו באים בנחת מסוימת כי יש 46 מיליון בבסיס התקציב, מה שלא היה בעבר ואנחנו מקווים שגם התוספת תיכנס לבסיס התקציב. חשוב לזכור מעבר לחג הפסח גם את הבפעילות שמתבצעת כל השנה, אנחנו מטפלים במעל 100,000 משפחות במהלך השנה וצריך לוודא שהסלים יהיו טובים ומזינים".

משה כהן, עמותת אור לאה: "גם אנחנו לא הגשנו בקשה לתמיכה ממשרד הרווחה עקב ביורוקרטיה מאוד משמעותית, אנחנו רוצים ומקווים שניתן יהיה לפשט את זה, לסייע לעמותות לעמוד בתנאים ולהתמקד בעבודה ולא בביורוקרטיה. בנוסף, צריך לשפות בצורה כלשהי חברות שתורמות עודפים- יש רצון טוב בחברות לסייע אבל צריך משהו יותר אופרטיבי, זה יעודד חברות לתרום ויסייע לעמותות".

נציג עמותת לקט ישראל: "כיום אין חובה אין חובה בסלי מזון המדינה מסייעת כיום במימון של סלי מזון שאינם מפוקחים מבחינה בריאותית, וזה מביא להוצאה מאוחרת יותר של אותם כספים על תחלואה ועומס על מערכת הבריאות. לכן אנחנו קוראים לוועדה כן להביא למצב שבו יסתכלו על הנושא הבריאותי ועל הרכב הסלים. בנוסף, לקט ישראל לא נתמכת היום על ידי המדינה כי אנחנו עוסקים בהצלת מזון שעתיד להיזרק ובמבחנים הנוכחיים הרכיב שעליו מקבלים תמיכה הוא חשבוניות על רכש". רותם דרייפוס, מחלקת תמיכות וביטחון תזונתי במשרד הרווחה השיבה: "במיזם לביטחון תזונתי הצלת מזון היא חלק בלתי נפרד ובמבחני התמיכה זה מהווה ערך מהסל ומעלה את ערכו".

ד"ר נעמי פליס, אגף התזונה במשרד הבריאות התייחסה גם היא לחשיבות איכות המזון המחולק למקבלי הסיוע: "שיעור הילדים והמשפחות שחיים באי ביטחון תזונתי מזעזע וזה כולל נשים בהיריון, מניקות, אנשים שסובלים ממחלות כרוניות ועוד. לתזונה לקויה יש מחיר כבד בקרב האוכלוסייה, זה מופיע בכל סטטיסטיקה ונפוץ יותר בקרב אוכלוסיות חלשות".

ד"ר נתי בקר, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בקריית יערים אמר: "המיזם לביטחון תזונתי הוא משמעותי מאוד, הוא נגיש ומהווה הצלה למשפחות רבות מתחת לקו העוני. לדעתי הדרך היחידה לחבר בין החברה החרדית לבין שירותי הרווחה הציבוריים זה על ידי מתן דגים ולא על ידי מתן חכות. אנחנו לומדים כל הזמן בעבודה סוציאלית שצריך למצוא עבודה לאנשים אבל אין ברירה. העוני הוא רב. המענה במיזם הזה ניתן ללא ביורוקרטיה ובמצ'ינג של רק 10% ולכן הוא נכון משמעותי מאוד בטח בחברה החרדית וגם בחברות אחרות".