נתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת בפני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מלמדים שעל אף ששיעור יוצאי אתיופיה בקרב עובדי שירות המדינה עומד על 3.4% ועובר את יעד הייצוג ההולם שנקבע, הם זוכים לייצוג הולם רק בדרג הסטודנטים ובדרג הכניסה ולא בדרגים בכירים יותר.

יעד הייצוג ההולם בשירות המדינה שנקבע בעבר בהחלטת ממשלה עבור יוצאי אתיופיה הוא כשיעורם באוכלוסייה הכללית, כ-1.7%.  בפילוח לפי דרגים, עולה כאמור, שרק בדרג הסטודנטים ובדרג הכניסה שיעור יוצאי אתיופיה עומד למעלה מיעד זה. ביתר הדירוגים שיעור יוצאי אתיופיה נמוך מ-1.7%. מכאן, שרק בדירוגים הנמוכים בשירות המדינה שיעור יוצאי אתיופיה הוא מעל השיעור שנקבע בהחלטת הממשלה.

גם בפילוח לפי דירוגים מקצועיים נמצאו פערים: שיעורים גבוהים יחסית של יוצאי אתיופיה נמצאו בקרב עובדים בדירוגים המנהלי, דירוגי הסיעוד, הדירוגים המקצועיים ובדירוג הסטודנטים. לעומת זאת, שיעורים נמוכים יותר היו בדירוגים: רופאים ו-וטרינרים, מהנדסים, פארא-רפואיים, מח"ר ודירוג המשפטנים.

עוד עולה מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי ב-43% מיחידות שירות המדינה, שהן 44 יחידות, שיעורם של יוצאי אתיופיה נמוך מ-1.7%. ב-12 מתוך 102 יחידות שירות המדינה אין כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה. רכז המחקר והמידע של הכנסת, רוני הרשקוביץ, אמר בוועדה: "בשנתיים האחרונות לא התקיימו צעדים לנקיטת סנקציות כלפי אותם יחידות שלא מקיימות ייצוג הולם לבני העדה האתיופית".

עו"ד זאלו אדיסה, מנציבות שירות המדינה, אמר: "ככל שעולים בדרגות שירות המדינה, הייצוג של בני הקהילה האתיופית הולך ופוחת. יחד עם זאת, צריך לזכור שהמגמה היא מגמת עלייה ביחס לכל הפרמטרים".

והוסיף, "אנחנו מתמקדים בייצוג איכותי ולא בייצוג כמותי, תהליכים בשירות המדינה לוקחים זמן ואנחנו בשאיפה להגדיל את כמות בני העדה האתיופית כך שיתברגו בדרגים הבכירים". נציגי נציבות שירות המדינה הדגישו שיוצאי אתיופיה ניגשים למכרזים הפתוחים לכלל הציבור וכן נפתחים גם מכרזים המיועדים להם באופן ייחודי.

לפי נתוני נציבות שירות המדינה מועמדויות יוצאי אתיופיה מהוות כ-1.9% מסך המועמדויות בכלל מכרזי שירות המדינה (פתוחים וייעודיים) בתקופה הנבדקת, וכ-1.5% מתוך כלל הזכיות. כלומר, שיעור המתמודדים יוצאי אתיופיה גבוה משיעור הזוכים, מה שמלמד על כך שליוצאי אתיופיה סיכויים נמוכים יותר לזכות במכרז.

ורד אבוטבול שהם, מנציבות שירות המדינה אמרה: "בתוך תהליך המיון מופעלים המון מנגנונים, בין היתר אנחנו מאפשרים לכל קבוצת מיעוט שניגשה למכרז להתקדם בשלבי המיון גם אם הם לא עומדים בקו החתך שנקבע. יש המון חסמים באוכלוסיית העולים ובני הקהילה האתיופית ולכן אנחנו רואים אותם מגישים מועמדות בנתונים נמוכים יחסית למשרות בשירות המדינה".

קסאיי דמוזה פרנזמן, ממשרד ראש הממשלה הוסיף: "יש לנו אתגר להכניס כמה שיותר אנשים בני העדה האתיופית בהתברגות למשרות הבכירות בשירות המדינה. צריך לצמצם את ההטיות שיש בוועדות הבוחנים כדי להגדיל את מספר העובדים שמתקבלים לשירות המדינה".

"12% מהתלונות שהוגשו ליחידה לתיאום המאבק בגזענות עוסקות באפליה בתעסוקה" כך אומרת עו"ד ציקי שטרסברג, מהיחידה לתיאום המאבק בגזענות. לדבריה, "במסגרת ועדת פלמור הייתה המלצה להקים מאגר שמות של מומחים אקדמיים בני הקהילה האתיופית כדי לפנות אליהם להגשת מועמדות למשרות בכירות בשירות המדינה. נוצרות תחושה של אפליה כלפי בני הקהילה האתיופית שמונעת מבני העדה לגשת לכתחילה למכרזים בדרגים הגבוהים".

נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת לימדו שבשנת 2021 עבדו בשירות המדינה 1,001 עולים חדשים מכלל המדינות (כהגדרתם בחוק שירות המדינה) שהם כ-1.2% מכלל העובדים בשירות המדינה, זאת בעוד שהם מהווים כ-3.9% מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה בישראל. 85% מן העולים החדשים מועסקים במערכת הבריאות, ובדרג הבכיר בשירות המדינה אין עולים כלל.

הסיכוי הממוצע של עולה חדש לזכות במכרזים הוא 5.8%, גבוה מיתר האוכלוסיות הזכאיות לייצוג וכן מסיכויי האוכלוסייה הכללית.

ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אמר שהוא מזהה שתי בעיות עיקריות: הראשונה היא בקרב בני הקהילה האתיופית שהייצוג שלהם בשירות המדינה הוא בעיקר בדרגים הנמוכים. הבעיה השנייה היא שייצוגם של כלל העולים החדשים בשירות המדינה הוא נמוך משמעותית ביחס לאחוז שלהם באוכלוסייה.

"אסור להשלים עם הנתון הזה", אמר פורר. "מדינת ישראל מגשימה את חזונה הציוני בשיבת העם היהודי לארצו. קליטת העלייה ויצירת הזדמנות שווה לעולים היא משימה לאומית ואני מצפה מהממשלה לפעול כדי להגשים אותה לכל העולים מכל מקום בעולם. אמשיך לפעול במסגרת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות כדי שבני העדה יקבלו את שוויון ההזדמנויות המגיע להם״.

"אני מבקש לעגן בחקיקה את הדיווח על הייצוג ההולם בפניי ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. יצירת מאגר של אקדמאיים בני הקהילה האתיופית תגרום לקיצור תהליכים והגברת הייצוג של בני הקהילה בשירות המדינה. תהליך במכרז פומבי יכול לקחת חודשים ארוכים ולהגיע לעיתים גם לשנה וחצי. ברגע שיוקם מאגר אנחנו נראה את בני הקהילה האתיופית ניגשים למכרזים בכמויות גדולות או שנראה אותם מתברגים בתפקידים שפטורים ממכרז. כרגע אנחנו בשלב שבו יש צורך במאגר כזה, בעתיד כשנראה עלייה של בני הקהילה האתיופית בדרגות הבכירות בשירות המדינה, נוכל לשקול למחוק את המאגר הזה".