הנשיא לשעבר פידל קסטרו, שהוביל את צבא מורדים לניצחון מפתיע בקובה, אימץ את הקומוניזם הסובייטי והיה אתגר ללא פחות מעשרה נשיאים אמריקניים, מת בליל יום שישי בגיל 90. פרטים נוספים על נסיבות מותו לא נמסרו.

נשיא קובה ראול קסטרו התייצב מול מצלמות ערוץ הטלוויזיה הממלכתי והודיע, בקול רועד, כי אחיו הבכור נפטר במהלך הלילה. את הודעתו סיים בצעקת ססמת המהפכה: "עד הניצחון, תמיד!".

פידל קסטרו, אפריל 2016 (צילום: AP)

בשנת 1960, שנה אחרי עלייתו לשלטון, נותקו היחסים הדיפלומטיים של קובה עם ארצות הברית בעקבות הידוק יחסיה של קובה עם ברית המועצות והלאמת בתי הזיקוק במדינה. לאחר כישלונו של נשיא ארה"ב ג'ון קנדי לגרום להפיכה בקובה עם הפלישה הכושלת למפרץ החזירים, התחזק כוחו של קסטרו שהכריז באותה שנה על הפיכת המדינה לקומוניסטית. המהפכן המזוקן, ששרד אמברגו אמריקני שכמעט שיתק את כלכלת המדינה, כמו גם עשרות, ואולי מאות, ניסיונות התנקשות, מת עשר שנים אחרי שמצבו הבריאותי כפה עליו להעביר את מושכות השלטון לאחיו ראול.

קרלוס רודריגז, נער בן 15, ישב בשכונת מיראמאר בהוואנה כששמע על מותו. "פידל? פידל?" אמר, ונענע את ראשו בתדהמה, "לא ציפיתי לזה. תמיד חשבתי שהוא יחיה לנצח, זה לא נראה אמתי".

"זו טרגדיה", אמרה דיאן מונטלבו, אחות בת 22, "כולנו גדלנו איתו. אני מרגישה פגועה ממש מהחדשות האלה".

סיפורו של מהפכן

קסטרו נולד ב-1926 בקובה. ב-1953 ארגן קסטרו התקפה חמושה על מחנה הצבא מונקאדה בעקבות הפיכה צבאית שהתחוללה במדינה. כשמונים מן המתקיפים נהרגו, וקסטרו נלקח בשבי, נשפט, ונדון ל-15 שנות מאסר. הוא שוחרר במהלך חנינה כללית במאי 1955, ויצא לגלות בארצות הברית ובמקסיקו.

מימין: קסטרו וקמילו סיינפואגוס, ממנהיגי המהפכה הקובנית (צילום: Luis Korda)

לאחר מכן חזר קסטרו לקובה הקים את תנועת "ה-26 ביולי", אשר צברה תמיכה עממית ולאחר הימלטותו של הנשיא בטיסטה, השתלטו כוחותיו של קסטרו על הוואנה ובשנת 1959 הוא התמנה לראש ממשלת קובה.

במשך קרוב ל-50 שנה שלט קסטרו במדינה, הלאים את התעשייה והעניק שירותי בריאות וחינוך לכל תושבי המדינה ללא תשלום. לצד זאת הכלכלה המקומית נחלשה מאוד, זאת גם בשל האמברגו שהטילה ארה"ב על קובה ומשטרו של קסטרו הואשם בהפרת זכויות אדם ובהוצאה להורג של מתנגדי המשטר.

נאומיו, חלקם באורך של שש שעות, הפכו לפס הקול של החיים בקובה ונאומו בן 269 הדקות במליאה הכללית של האו"ם ב-1960, היה לנאום הארוך ביותר שנישא שם אי פעם. שיא שנשמר כבר למעלה מחמישה עשורים.

קסטרו באסיפת האו"ם, ספטמבר 1960 (צילום: Warren K. Leffler, ספריית הקונגרס האמריקני)

כשפרש מהנשיאות, 49 שנים אחרי שהגיע להוואנה, היה קסטרו לראש המדינה הוותיק ביותר בעולם, מלבד אנשי מלוכה.

אחרי פרישתו, השמיע קסטרו תמיכה בלתי מסויגת מהשינויים האטיים, אך המכוונים, שהנהיג אחיו ראול בשיטה המרקסיסטית אותה הקים.

"אהיה בן 90 בקרוב" אמר קסטרו בקונגרס המפלגה הקומוניסטית שנערך באפריל השנה, "בקרוב אהיה כמו כל האחרים. הזמן של כולנו יגיע, אך הרעיונות של הקומוניזם הקובני יישארו כהוכחה שעל כוכב הלכת הזה, אם מישהו עובד עם להט וכבוד, הוא יכול לייצר את החומר והטובין התרבותיים שבני האדם צריכים ושצריך להיאבק עבורם מבלי להרים ידיים". הייתה זו הופעתו הציבורית הארוכה ביותר מזה שנים.

קסטרו (משמאל) וצ'ה גווארה (במרכז) בצעדת לה קוברה, מרץ 1960 (צילום: Museo Che Guevara)

ממשלת קובה הודיעה כי אפרו של קסטרו ייטמן בסנטיאגו, עיר הולדתה של המהפכה אותה הוביל, ב-4 בדצמבר. יקדמו לאירוע זה שורה של אירועי זיכרון, בכללם שיירה שתשחזר, בסדר הפוך, את מסעו מסנטיאגו להוואנה לאחר ניצחון המהפכה ב-1969.